פרק כ''ח - מעלת אמירת שלום · ב - הזילזול באמירת שלום, מקורו - גאווה
עוד שם: אולם, למרות חשיבות עניין זה, ישנם רבים שאינם זהירים בדבר זה כראוי. יש שנמנעים מלשאול בשלום מכריהם משום בושה - בחושבם: ''מה יגיב על כך האדם האחר כשאני אומר לו שלום''. יש שנמנעים משום אדישות לגורל הזולת, ויש שנמנעים משום רגש התנשאות: וכי 'הוא' יאמר שלום לכל - אחד? ויש אנשים, שאמנם שואלים בשלום מכיריהם כשפוגשים בהם בדרכם, אך עושים זאת רק מפני חובת הנימוס גרידא - בקרירות ובאדישות. הצד השוה בכל זה, שנמנעים מלקיים מצוה חשובה כהלכתה, המביאה ברכה רבה לחיי אחווה וידידות, ומהווה מפתח חשוב להרבה מדות טובות.