אור ברסלב
כנסת ישראל פרק כ''ח - מעלת אמירת שלום › ב - הזילזול באמירת שלום, מקורו - גאווה

כנסת ישראל

פרק כ''ח - מעלת אמירת שלום · ב - הזילזול באמירת שלום, מקורו - גאווה

א - התיר הקדוש ברוך הוא לשאול איש בשלום רעהו - בשמו

עוד שם: אולם, למרות חשיבות עניין זה, ישנם רבים שאינם זהירים בדבר זה כראוי. יש שנמנעים מלשאול בשלום מכריהם משום בושה - בחושבם: ''מה יגיב על כך האדם האחר כשאני אומר לו שלום''. יש שנמנעים משום אדישות לגורל הזולת, ויש שנמנעים משום רגש התנשאות: וכי 'הוא' יאמר שלום לכל - אחד? ויש אנשים, שאמנם שואלים בשלום מכיריהם כשפוגשים בהם בדרכם, אך עושים זאת רק מפני חובת הנימוס גרידא - בקרירות ובאדישות. הצד השוה בכל זה, שנמנעים מלקיים מצוה חשובה כהלכתה, המביאה ברכה רבה לחיי אחווה וידידות, ומהווה מפתח חשוב להרבה מדות טובות.

תוכן העניינים

כנסת ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה