פרק כ''ח - מעלת אמירת שלום · א - התיר הקדוש ברוך הוא לשאול איש בשלום רעהו - בשמו
שאלת [אמירת] השלום בין איש לרעהו, הוא כידוע עניין גדול, ורבותינו יחדו לזה חשיבות מרובה, עד שהתקינו, ''שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשמו של ה' '' (ברכות נ''ד, א'), והסכימו על כך בית דין של מעלה (מכות כ''ג, ב'). ברכת השלום הנהוגה כוללת את שמו של הקדוש-ברוך-הוא, על כן נהגו לברך בברכה זו (ראה רש''י מכות שם). וכן התירו לשאול בשלום אדם נכבד ולהשיב שלום לכל אדם, אפילו בין הפרקים של קריאת שמע וברכותיה (ברכות י''ג ב). ואמרו (תנחומא נשא): ''צריך אדם ליתן שלום לחבירו בפה מלא''. (ספר ''אמירת שלום'')