אור ברסלב
כנסת ישראל פרק י''ד - והלכת בדרכיו › א - מי אל כמוך

כנסת ישראל

פרק י''ד - והלכת בדרכיו · א - מי אל כמוך

הקדמה

המידה הזאת מורה על היות הקדוש-ברוך-הוא מלך נעלב, סובל עלבון, מה שלא יכילהו רעיון. הרי אין דבר נסתר מהשגחתו בלי ספק, ועוד, אין רגע שלא יהיה האדם ניזון ומתקיים מכח עליון השופע עליו. והרי תמצא שמעולם לא חטא אדם נגדו שלא יהיה הוא באותו הרגע ממש שופע שפע קיומו ותנועת אבריו, ועם היות שהאדם חוטא בכח ההוא - לא מנעו ממנו כלל, אלא סובל הקדוש-ברוך-הוא עלבון כזה להיות משפיע בו כח תנועות אבריו, והאדם מוציא אותו כח באותו רגע בחטא ועוון ומכעיס והקדוש-ברוך-הוא סובל! ולא תאמר שאינו יכול למנוע ממנו הטוב ההוא, חס וחלילה, שהרי בכוחו ברגע כמימריה לייבש ידיו ורגליו, כעין שעשה לירבעם (מלכים א' י''ג, ד). ועם כל זה, שהכח בידו להחזיר הכח הנשפע ההוא, והיה לו לומר: כיון שאתה חוטא נגדי, תחטא בשלך ולא בשלי! לא מפני זה מנע טוב מן האדם ולא סבל עלבון, והשפיע הכח והטיב לאדם טובו. הרי זה עלבונות וסבלנות מה שלא יספר. ועל זה קוראים מלאכי השרת להקדוש-ברוך-הוא: ''מלך עלוב'' (פרקי היכלות פכ''ה). והיינו אומרו: ''מי אל כמוך'', אתה אל בעל חסד המטיב, אל בעל כח לנקם ולאסוף את שלך, ועם כל זה אתה סובל ונעלב עד ישוב בתשובה.

הרי זו מידה שצריך האדם להתנהג בה, רצוני: הסבלנות, וכן היותו נעלב אפילו למדרגה זו, ועם כל זה לא יאסף טובתו מן המקבל.

תוכן העניינים

כנסת ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה