פרק י''א - זהירות מיוחדת לאהבת הבריות נדרשת מהתלמידי חכמים
הוה מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. (אבות)
חובתו הנוספת של תלמיד חכם - להיות מושלם במידת אהבת הבריות
תלמיד חכם מהווה מופת לאחרים, ולפיכך הוא חייב במשנה זהירות בהתנהגותו עם זולתו.
כמו כן צריכים תלמידי חכמים להזהר זה בכבוד זה, כדברי רבי שמעון בר יוחאי, שהקפיד על זקן אחד שערער על שטיהר רבי שמעון בר יוחאי את טבריה ואמר: ''טיהר רבי שמעון בן יוחאי בית הקברות'', אמר לו [רבי שמעון בר יוחאי]: ''אלמלי לא היית עמנו, ונמנית עמנו, יאמרו: זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא כל שכן''. נתן עיניו בו והלה מת. (שבת ל''ד)
רבי שמעון בר יוחאי הביא כדוגמא את הזונות המפרכסות זו את זו, על מנת להדגיש, שאפילו חלאת אדם העומדים בשולי החברה האנושית, מכיון שזקוקים זה לזה, עוזרים איש לרעהו. ואם כן, תלמידי החכמים כל שכן שחייבים להרגיש איש את מעלת רעהו ולסיע זה לזה, לא להיפך, ולפיכך נענש אותו זקן.
תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה, נענשו בענש חמור ביותר, ומתו כלם בין פסח לעצרת במיתה הקשה ביותר, והיא אסכרא (יבמות סב:).
הרמב''ם בפרוש המשניות (דמאי פרק ב', מ''ג) באר את הטעם שנקרא תלמיד חכם ''חבר'':
''חבר נקרא תלמיד חכם, וכן יקראו לתלמידי חכמים חברים. ואולי נקראו בזה השם, כי חברתם זה לזה חברה נאמנה, כי היא חברה לשם שמים''.
ואם, חלילה, אין ביניהם אחדות - תורתם אינה שלמה, וכך נאמר במדרש רבה (שיר השירים ח, י''ג):
''היושבת בגנים, חברים מקשיבים לקולך, השמיעני'', והקדוש-ברוך-הוא אומר להם: בני, הגביהו קולכם כדי שישמעו חברים, ואין חברים אלא מלאכי השרת, ותנו דעתכם, שלא תשנאו זה את זה ולא תקנאו זה את זה ולא תחרחרו זה עם זה, ולא תבישו זה לזה, שלא יאמרו מלאכי השרת לפניו: רבונו של עולם, תורה שנתת להם לישראל אינן עוסקים בה, והרי איבה וקנאה ושנאה ותחרות ביניהם! ואתם תקיימו אותה בשלום!''
הוסיף על כך בספר ''עלי שור'' (עמ' כ''ט):
''והנה הדברים נוראים, שאם יש מידות רעות בין העוסקים בתורה, נקרא זה ש'אין עוסקים בתורה'! אנו מייחסים לציבור כזה, אולי, טענה של 'לא לשמה', ואלו חכמינו זכרונם לברכה ברור מללו, דאין זה נקרא עסק בתורה כלל, כי במקום שעוסקים בתורה, בהכרח מטפחים מדות טובות ושלום ביניהם.
והדברים ברורים, מלאכי השרת נקראו ' חברים' יען שאין ביניהם קנאה ושנאה ותחרות - אולם אין בהם יצר הרע כלל, מה שאין כן תלמידי חכמים שיש להם יצר הרע, אלא שתורתם מתקנת אותם, על כן נקראו חברים, גם הם כדוגמת מלאכי השרת''.
על דור עיקבתא דמשיחא, שהוא סמל להדרדרות החמורה ביותר כחשיכה הגוברת טרם עלות השחר, נאמר בגמרא (כתובות דף קי''ב):
''דור שבן דוד בא - קטגוריה בין תלמידי חכמים, כי אמרינא קמיה דשמואל אמר: צירוף אחר צירוף''. בפרוש עץ יוסף שם מבאר בפרושו השני: '' [קטיגוריא] ביניהם גופא, שלא יאהבו איש את אחיו, ולא ידונו איש את אחיו לזכות כי אם לחובה ולקטרוג, ועל ידי זה ירבה מחלוקת ביניהם, ומזה תפוג תורה וחכמה מהעולם, ועל זה יהיה צירוף אחר צירוף למען ינקו מאלו המדות''. (''אהבת ישראל'')