פרק ח' - המרחם ואוהב את הבריות נידון מידה כנגד מידה
העושה חסד יקבל חסד, וככל מה שירבה לעשות - ירבה לקבל. (מסילת ישרים)
''מי שנוהג באהבה כלפי הבריות ובחסד, גם הקדוש-ברוך-הוא נוהג עימו כן. ואמרו (שבת קנא:): ''ונתן לך רחמים ורחמך'' - כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים. וזהו פשוט, כי הקדוש-ברוך-הוא מודד מידה כנגד מידה, ומי שמרחם ועושה חסד עם הבריות, גם הוא בדינו ירחמוהו וימחלו לו עוונותיו בחסד, שהרי מחילה מגיעה לו בשכרו, כיון שהיא מידה כנגד מידתו, והוא מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (ראש השנה י''ז): למי נושא עוון? למי שעובר על פשע. ומי שאינו רוצה להעביר על מידותיו, או אינו רוצה לגמול חסד, הנה הדין נותן שגם עימו לא יעשו אלא שורת הדין. ראה עתה מי הוא ואיזה הוא שיוכל לעמוד אם הקדוש-ברוך-הוא עושה עימו שורת הדין, ודוד המלך מתפלל ואומר (תהלים קמ''ג): ''ואל תבוא במשפט את עבדך כי לא יצדק לפניך כל חי'', אמנם העושה חסד - יקבל חסד, וככל מה שירבה לעשות - כך ירבה לקבל, ודוד היה מתפלל במידתו את הטובה, שאפילו לשונאיו היה משתדל להיטיב, זהו מה שאמר (תהלים ל''ה, י''ב): ''ואני, בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי'', ואמר (תהלים ז'): ''אם גמלתי שולמי רע'' וגו'. (מסילת ישרים י''ט)
כבר נאמר בשם גדולי ישראל, שאל ידקדק האדם כשעושה טובה לזולתו אם הגון הוא אם לאו, שאם לא יקפיד לבקש דוקא הגון, גם בשמים לא ידקדקו עליו אם הוא הגון וראוי שיטיבו לו. (''אהבת ישראל'')