פרק כ''ד - לא תיקום ולא תיטור · ב - תנצח האהבה את השנאה
ואם תאמר, מדוע אין הקדוש-ברוך-הוא מזהיר בלאו על אותו אדם שסתם אינו רוצה על לא דבר להשאיל לחבריו כליו, שהרי על זה לא מצינו איסור בתורה, ואילו זה שיש לו עליו טענה גדולה - סיבה על שלא רצה להשאילו תחלה - כן הזהיר בלאו.
ויש לומר, שהראשון שאינו מסכים להשאיל לו אינו אלא מחמת צרות עין שהיה מגלו או קרדומו חביב עליו, ואין הקדוש-ברוך-הוא מכריחו להשאיל כליו שלא מרצונו. אבל זה שהיה - משאיל לו לולי השנאה, אלא שהוא רוצה להינקם, אם כן מחמת שנאה הוא עושה כך, לפיכך אמר הקדוש-ברוך-הוא, תנצח האהבה שיש לך עימו את השנאה שיש לך עימו, ומתוך כך יבוא שלום בעולם. (ראב''ד, תוספות - חזקוני)