פרק כ''ב - מאהבת ישראל לקיים בהם מצות תוכחה · ו - ולא תשא עליו חטא - ולא תגדיל עליו את חטאו
כתב החיד''א: אפשר במה שאמרו זכרונם לברכה (שבת נד:) דמי שיש בידו למחות ואינו מוחה, נתפס בעד החוטא, וזה שנאמר: ''הוכח תוכיח... ולא תשא'' - אתה - עליו - בשבילו - ''חטא'', דאם לא תוכיח, נענש בשבילו.
ועוד פירש ''ולא תשא עליו חטא'', שלא יגביה לו החטא ויאמר לו, כמה גדול חטאתך, כמה כבד עוונך, כי יכבדו עליו דבריך ויטען נגדך, אבל יאמר לו דרך אהבה: אחי, כמדומני ששגית בזה, וכיוצא דברים רכים ולשון קלה כדי שיתקבל. (נחל קדומים)