פרק י''ב - שנאת הרשעים · ו - אסור לדבר סרה אפילו על הרשעים
בספר ''נוצר חסד'' על אבות (פרק ו') הביא מדברי רבי מנחם מנדל מויטבסק, שיש להזהר מאוד לא לדבר סרה אפילו ברשעים, וזו לשונו:
''באתי להפריש מן האסור שאל יתלוצץ משום אדם, הגם שמצוה לשבח טובים ולפעמים לגנות הרעים כדי שלא ימשכו אחרים במקום שמטעים העולם, זה נאמר דווקא לצדיק גמור שיודע מה עושה ובמבחן גדול.
ועל כל פנים, מה שמדברים אנשים סרה על חבריהם, זהו סיבת ירידות ושפלות ישראל. כי דע באמת, שאף צדיק גמור, כשמדבר לעת הצורך על איזה כת שקרים מטעי עולם, אינו עושה בהשכל, כי גורמים צער גדול למעלה כשמדברין רע אף על פושעי ישראל, אפילו על רשעים מאוד, הנדחין, שכמעט עוברים בפרהסיא ביד רמה, וגם אותם ידין לכף זכות, ויגרום סעד לשכינה ושמחה, כי בין כך ובין כך קרויים ''בנים''.
ואל יפריש עצמו מן הכלל להיות הוא פרט, כי לא יהיה לו חלק בהשפעות של כלל ישראל, ובתוך הכלל אף הרעים מאוד, ובפרט בדור הזה שמתגבר מאוד השקר והקליפה עד מאוד, שיש לדון לזכות אף לכת רעים מאוד, כי אנוסים הם מאוד, ובזה יזהר, כי לפעמים משבח ודן לזכות את פושעי ישראל וגורם זכות גם למעלה ושמחה לשכינה אמנו - אם הבנים.
ולפעמים יכשל אותו אדם שרגיל להרשיע, שיבוא לידו איזה עניין מבר ישראל שאינו בכלל זה וכשר, ולפעמים, לאיזה סיבה, ידבר עליו, ויקלקל מה שתיקן, ולכן יזהר מאוד '' (''אהבת ישראל'')