פרק כ' - לדון לכף זכות · ז - כף זכות - עד היכן \ סיפור
תנו רבנן, הדן את חבירו לכף זכות - דנין אותו לזכות. ומעשה באדם אחד פועל שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעל הבית אחד בדרום שלש שנים. ( (בשאילתות פרשת שמות סימן מ') הגירסא מעשה ברבי עקיבא בן יוסף שהיה נשכר אצל רבי אליעזר בן הורקנום יעוין שם - יפה עינים. והנצי''ב מפרש שם, שזה היה עוד קודם הזמן שלמד רבי עקיבא תורה, אולם מדות נפלאות היו לו.) הגיע ערב יום הכפורים, אמר לו: תן לי שכרי ואלך ואזון את אשתי ובני. אמר לו: אין לי מעות. אמר לו: תן לי פירות. אמר לו: אין לי. תן לי קרקע - אין לי. תן לי בהמה - אין לי. תן לי כרים וכסתות - אין לי. הפשיל כליו לאחוריו אותו פועל והלך לביתו בפחי נפש.
לאחר הרגל, נטל בעל הבית שכרו בידו, ועימו משא ג' חמורים; אחד של מאכל, ואחד של משתה, ואחד של מיני מגדים, והלך לו לביתו של פועלו. אחר שאכלו ושתו נתן לו שכרו.
אמר לו: בשעה שאמרת לי תן לי שכרי ואמרתי אין לי מעות, במה חשדתני? אמרתי: שמא פרקמטיא בזול נזדמנה לך ולקחת בהן. ובשעה שאמרת לי תן לי בהמה ואמרתי אין לי בהמה, במה חשדתני? אמרתי: שמא מושכרת ביד אחרים. בשעה שאמרת לי תן לי קרקע ואמרתי לך אין לי קרקע, במה חשדתני? אמרתי: שמא מוחכרת ביד אחרים היא. ובשעה שאמרתי לך אין לי פרות, במה חשדתני, אמרתי: שמא אינן מעשרות. ובשעה שאמרתי לך אין לי כרים וכסתות, במה חשדתני? אמרתי: שמא הקדשת כל נכסיך לשמים.
אמר לו: העבודה כך היה, הדרתי כל נכסי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה, וכשבאתי אצל חברי בדרום התירו לי כל נדרי, ואתה, כשם שדנתני לזכות, המקום ידין אותך לזכות. (שבת קכז:)
וכן מובא שם בגמרא עוד עניינים, דהכף זכות היה יותר רחוק מהכף חוב, ואף על פי כן היו זהירים לדון לזכות, יעוין שם.