פרק י''ד - והלכת בדרכיו · יב - אשר נשבעת לאבותינו
יש בני אדם שאינם הגונים, והקדוש-ברוך-הוא ... הוא מרחם על כולם.
ופירשו בגמרא (ברכות ז', א'): ''וחנותי את אשר אחון'' (שמות ל''ג, י''ט) - אמר הקדוש-ברוך-הוא אוצר זה לאותם שאינם הגונים, יש אוצר חנונים, שהקדוש-ברוך-הוא אומר: ''הרי יש להם זכות אבות, אני נשבעתי לאבות, אם כן, עם היות שאינם הגונים, יזכו בשביל שהם מזרע האבות, שנשבעתי להם, לפיכך אנהלם ואנהגם עד שיתקנו''.
וכך יהיה האדם: אף אם יפגע ברשעים אל יתאכזר כנגדם או יחרפם וכיוצא, אלא ירחם עליהם ויאמר: ''סוף סוף הם בני אברהם יצחק ויעקב, אם הם אינם כשרים אבותיהם כשרים והגונים, והמבזה הבנים מבזה האבות, אין רצוני שיתבזו אבותיהם על ידי'', ומכסה עלבונם ומתקנם כפי כחו.