פרק ג' - סיבות המחייבות אהבת ישראל · ו - עוד סיבה המחייבת אהבה - האסונות הנובעים מעוון השנאה
תניא: רבי נחמיה אומר, בעוון שנאת חינם, מריבה רבה בתוך ביתו של אדם, ואישתו מפלת נפלים, ובניו ובנותיו של אדם מתים כשהם קטנים. (שבת לב:)
הרי רואים אנו, כמה רעות גורם האדם לעצמו על ידי העוון המר הזה. והנה, אילו יפגע אדם אחד בבנו הקטן להכותו, הלא יתקוטט ויריב עימו וישנאהו שינאת מוות, ואילו הוא עצמו, שגורם להם סיבת מוות, אינו חושש לזה כלל, ואיננו מתבונן עד היכן עוונו מגיע. אוי לו ואוי לנפשו! איה שיכלו ואיה דעתו? שבעצמו גורם לכל זה.
ועל כן, מאוד מאוד צריך האדם להזהר מעון זה, ובכל רוחו ונפשו יתרחק מעוון זה, ויהיה לו טוב בזה ובבא. (''אהבת ישראל'' - חפץ חיים)