פרק כ''ה - שלום · א - סימן לידע אם המחלוקת לשם שמים או לאו
בעוונותינו הרבים, כל מחלוקת, היצר הרע מפתה ואומר שהיא לשם שמים, ולמצוה גדולה להכניע בוגדים ולשבר זרוע רמה, וכהנה דברים רבים. כללו של דבר - אין לך מחלוקת שאין יצר הרע מפתהו ואומר שכל הכוונה לשם שמים. אם כן, במה יודע אם היא באמת לשם שמים או לא?
בזאת יודע - אם המחולקים ובעלי ריבותיהם אין במחלוקתם אלא אותו דבר שחלוקים בו, אבל ביתר עניניהם הם אוהבים גמורים בלב ונפש, זהו אות שמחלוקתם לשם שמים. אבל אם אויבים ונוטרים שנאה זה לזה על ידי מחלוקתם, זהו שלא לשם שמים, ויתייצב השטן בתוכם.
וזה הסימן מסרו לנו חכמי המשנה (אבות ה', י''ז): ''איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים?'', כי בכל מחלוקת אומרים שהיא לשם שמים, אמרו: ''זו מחלוקת הלל ושמאי'', שאהבו זה את זה וכיבדו זה את זה (כדאיתא ביבמות יד:). הנאהבים והנעימים, זהו אות שמחלוקתם לשם שמים. אבל במחלוקת קרח ועדתו שהיו נוטרים איבה ושנאה, וכמעט יסקלוהו למשה וכדומה, זהו שלא לשם שמים וכו' (יערות דבש). (לשון חיים)