פרק כ''א - איסור לשון הרע · ג - אין תפילתו עולה לפני ה' יתברך
איתא בזוהר הקדוש: מאן דאית ביה לישנא בישא, לא עלת צלותא קמיה דקודשא בריך היא, דהא אתער עליה רוח מסאבא, כיון דאהדר בתשובה וקביל עליה תשובה. - תרגום: מי שיש בו עוון לשון הרע, לא עולה תפלתו לפני הקדוש-ברוך-הוא, שהרי נמשך ומתעורר עליו רוח טמאה, וכיוון שחוזר בתשובה ומקבל עליו תשובה, מה כתוב? ''ביום טהרתו, והובא אל הכהן וגו' ''. (כבוד שמים)
וזה שנאמר (תהלים י''ז): ''תפלה לדוד שמעה ה'... האזינה תפלתי'' - והיינו - ''בלא שפתי מרמה'', דכיון דאין לי לשון הרע אז תקובל תפלתי, וקל לחכימא. (מעטה תהלה)