הגדה של פסח - למען תספר
- 172 פרקים וסימנים
- ממאגר אור ברסלב
תוכן העניינים
- חלק א
- הקדמה ההרגל קשי עבודת האמונהרמזי פעלות ליל הסדררמזי חג הפסח
- בעור חמץ סדר בדיקת חמץ בליל י''ד בניסןסדר שריפת החמץ ביום י''ד בניסןסימן לסדר של פסח
- קדש
- ורחץ
- כרפס
- יחץ
- מגיד
- רחצה
- מוציא
- מצה
- מרור
- כורך
- שלחן עורך
- צפון
- ברך
- הלל
- נרצה
- חד גדיא
- אחד מי יודע
- שיר השירים
- מאמר א - טעם לשעבוד מצרים א. מה טעם לשעבוד מצריםב. גזירה זו נגזרה בברית בין הבתרים ואף לא ניסה אברהם אבינו לבטלהג. מדוע במיתת יעקב נסתמו עיניהם וליבותיהם של ישראל מצרת השעבודד. ב' מטרות ליסורים, האחת להביא לידי כניעה, ושנית כדי לרומם את האדם ולהביאו להשגות נשגבותז. מדוע נצרכים היסורים כתנאי כדי לזכות למתנות טובותח. היסורים מבטשים את החומריות שדורש הגוף ומתישים את הרצונות החוסמים בפני השגת הקדושהט. עד היכן קשר האדם אדוק לעולם הזה להנות ממנוי. הלומד תורה מתוך עושר אף שאין משתמש ונהנה מעושרו אינו כלומד מתוך עונייג. כאשר ייסר איש את בנו ה' אלקיך מיסרךכ. המתבונן במטרות היסורים יסוריו יקרבוהו לה' וידבקוהו בעבודתוכא. טעם לימי השובבי''ם דוקא בפרשיות אלו
- מאמר ב - משה - רועה נאמן א. נימוקי סירובו של משה לשלח את ישראלב. מה שיש לעיין בנימוקי סירובוג. על עוון הגאוה נתפס גם הגדול שבגדולים ולו אפילו על התבטאות הפהד. והאיש משה ענו מאדה. חשש הגאוה מהשיגי עמלו של אדם מצויים יותר מהישגים שהשיג באופן טבעיז. מה בין משה לירמיהוח. ענוה אמיתית ולא ענוה מדומה
- מאמר ג - התרשלות בנסיון קל גוררת נסיון קשה א. ביאור הגישה בדרך הערמה על פרעה: ''נלכה נא דרך שלשת ימים''ג. בחמש מכות ראשונות נאמר שפרעה הכביד את לבו ובאחרונות ה' הוא שהכביד את לב פרעהד. מתחילה מנסה הקב''ה את האדם בנסיון קל וכשלא עומד בו מתנסה הוא בנסיון קשה ממנוה. דוגמא למחדל בנסיון קל הגורר נסיון קשהח. דוגמא נוספת למחדל בנסיון קל הגורר נסיון קשה בחלק ה''סור מרע''י. שכר עבירה עבירה, תוצאת העבירה סכנה להכשל בעבירה חמורה ממנהיא. אין להסיח את הדעת מהתמודדות תמידית אף על נסיונות קליםיב. מזלזול בנט''י הגיע לעבור על כל התורה כולהיד. עצה להנצל מיצר הרע והוא שתתברר הידיעה שעסקנו עם הבא להורגנוטו. עצה נפלאה כשנמצא האדם בספק וקשה עליו ההחלטה בדבר אם הוא מצוה או לאיח. הפסד בכמות למתרשל מלימוד התורה יום אחדיט. הפסד באיכותכ. נעשה לו כהיתר
- מאמר ד - תמימות א. תוכחת הקב''ה למשהב. היאך הוצרך משה רבנו לתוכחת אמונה פשוטה שלכאורה היא יסוד המחויב לכל יהודי פשוטד. הקב''ה משיבו על ב' טענותיוז. ביאור בקשתינו ''ומלוך עלינו ה' אלוקינו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט''ח. עיקר המלחמה החזקה המוטלת על האדם בחייו להתכחש למקרה והטבע וליחס הכל להשגחה העליונהט. האמונה פשוטה וידועה וכל העבודה לשננה ולממשה למעשהיב. על אמונה יש להשקיע עמל ועבודה בלימוד מוסר תפילה והרגל
- מאמר ה - הנס והטבע א. התקופות וניסיהםב. הקב''ה מקפיד על נס שנעשה בחינםג. ההשגחה העליונה שומרת על מאזן בבחירתם החופשית של בני האדםד. נס מיותר מקלקל את הבחירה לעשותו ''מוכרח'' לכוון החיוביה. בצאתנו ממצרים הניסים היו בגלוי ובשפע גדול כדי להביא את הבחירה לאיזון שוהז. בדרך ניסים שרואה האדם לא יגיע לשלמות עבודת ה' אא''כ ינצלם להתבוננות ולהגדלת העבודהח. בטבע האדם לברוח ממה שאינו אוהב וממה שמשעבדו להתחיבותי. בשיא התגלות הניסים לדור המדבר יתכנו החטאים שחטאו לפי שבדרך ניסים לא מגיעים לשלמותיא. היאך ממחישים אמונה לעצמינו מניסי מצרים
- מאמר ו - אוהב עמו ישראל א. את אשר התעללתי במצרים - מכות בדרך התעללותב. התעללות במצרים היתה מדה במדה בהנהגה גלויה ביותר לבטאת אהבת ה' לעמו ישראלג. הפליא ה' לעשות עמנו שהורשינו לשמוח במפלת שונאינו מה שבדרך כלל אין הקב''ה חפץ בכךד. ''אהבת עולם אהבתנו''ה. אהבת הקב''ה לעמו ישראל אהבה שאינה תלויה בדברו. מדת אהבת ה' באדם כפי המדה שמאמין הוא שה' אוהבוז. השקפת התורה היפך השקפת בני אדם בביטוי אהבת ה' לאדםח. סיבת רבוי הצרות בעקבתא דמשיחא ובפרט צער העניותי. האופן השני המסכן את אמונת נאמנותו של הקב''ה אצלנו הוא לאחר החטאיא. החשד על ה' שהנו נוטש את החוטא הוא שקר גדול ומביא לעצבות וליאושיד. האוהב האמיתי של האדם הוא אך ורק הבורא יתברךטו. חיזוק מדברי הכתובים על גודל אהבת ה' לעמו ישראלטז. אצילות נשמות ישראל ממקום עליון מאד סיבה לקשר נמרץ בין המאציל לנאצליםיז. אהבת ישראל תלויה במדת אמונת אהבת ה' לישראל
- מאמר ז - כל הגדול מחבירו נתבע על שלימות אמונתו יותר מחבירו א. מה תצעק אלי?!ב. אי אפשר שיארע נזק לאדם בהיותו מדבק מחשבתו בה'ג. סגולה גדולה ונפלאה שלא יוכלו לשלוט על האדם שום כוחות שבעולם ואפילו כשפיםד. מי שאמונתו ברורה יכול לפעול ניסים ונפלאות ולשנות הטבע אחר שאין אצלו מושג של טבעו. מדרגת רבי חנינא בן דוסא היתה לראות שוה חומץ הדולק כשמן הדולקח. מדוע הניסים אינם מצויים אצלנו ואף שאנשים מאמינים אנחנויב. המדרגות של הצדיקים לעולם הבא כפי שלמות אמונתם ובטחונם כהקב''ה בעוה''זיג. נח קטן אמנה בשביל שהשהה אמונתו לרגעים אחדיםיד. המאמין השלם ככל שהחרב מתהדקת על צוארו מתחזק להאמין שהנה והישועה קרובה
- מאמר ח - נסיונות האמונה א. אמונת ישראל שלא ככל העמים - להאמין ב''אין עוד מלבדו''ב. מעידות באמונה גם לאחר גילוי ההשגחה בדרך ניסיםג. המהסס והמפקפק על ישועת ה' - מסוכן הוא במצבו פן לא יזכה לזהד. מעידת אמונה בתוך היקף הענני הכבוד השומרים מכל פגעה. מעידות אמונה לאחר אובדן המוחלט של מצרים - אחד מהם לא נותרו. מעידה באמונה פותחת פתח לנסיונות נוספים וקשים מהראשוניםז. קל וחומר שאין עליו פירכא
- מאמר ט - השתדלות ובטחון ברוחניות א. דילוג על מחויבות האתערותא דלתתאד. מדרגתם הרוחנית של עם ישראל לה זכו במתנה בשעת קבלת התורהה. מטרת הניסים המפורסמים כדי שמהם נודה בניסים הנסתרים / רמב''ןט. משל נפלא להבנת ענין ''הבא ליטהר מסייעין אותו''יא. אף ש''יגעת'' עם כל זה בסופו של דבר מה שהשגת הנו בגדר ''מצאת''יג. עיקר ההשתדלות הנדרשת בעמלו של האדם הוא שלא ליפול ולסגת אחור מהמעידות הרבות שבמהלך עבודתוטו. משל נפלא לביאור ענין הנ''לטז. שבע יפול צדיק וקם
- מאמר י - ירידת הדורות א. לא נשנה בשנית המעמד הגדול של קבלת התורה כדי לשמור על מאזן הבחירהב. ההמשכיות לאותו כח של מעמד הר סיני נשמר ונאדק באמצעות חכמי ישראל שבכל דור ודורד. אסור שתהא לנו שום נפקא מינה מירידת הדורות - יפתח בדורו כשמואל בדורוה. ירידת הדורות הינה ''גזירה'' או ''מחדל''ו. ירידת הדורות ביחס לגדולי ישראל מנהיגי האומה היא ''גזירה'' וביחס לעם ישראל הוא ''מחדל''יב. תקופה של גילוי פנים היתה נצרכת רק בתחילת הווצרות עם ישראל לעםיד. בהתגברות הרע בא העולם על תיקונוטו. תקופתנו תקופת ''עקבתא דמשיחא'' הרת נסיונות בכמות ובאיכות - הינה לזכותנו ולא לחובתנו
- מאמר י''א - מטרת שעבוד מצרים א. מטרת שעבוד מצרים קנין ''העבדות''ב. ביאור ''עבדות'' הנדרשת מאיתנו כלפי הבורא להיכנע לו ''כעיני עבדים אל יד אדוניהם''ג. תכונת העבדות אינה בטבעו של אדם והאדם מתמרד מלהשתעבד לזולתוד. עבד עברי נרצע להיותו נתבע על שלא העתיק תכונת כניעתו שקנה בעבדותו לבוראוה. ביאור מחלוקת ת''ק ור''א בדין רציעת עבד המוכר עצמו לפי המבוארו. הרגשת ''עבדות'' אינה נקנית בנקל שאכן היא מלחמה ב''מצות אנשים מלומדה''ז. כשאין האדם מצרף ''עבדות'' למילי דחסידותא הרי שחסידותו נובעת מרצון להפקרותט. הנהגת ''מדה כנגד מדה'' בעובדי ה'י. כדי להגיע ל''עבדות'' שהיא פנימיות יש להתחיל עם חיצוניות
- מאמר י''ב - השראת שכינה בישראל א. תכלית כל המתנות שנתן הקב''ה לישראל שמשו הכנה למתנה הגדולה ביותר השראת שכינה בישראלב. הבטחת ''ושכנתי בתוכם''ג. כליאת הרוח בתוך החומר מתבטא בעולם, נשמה, ומקדשד. שלימותינו תלויה בכך שנפשיט את אור ה' במקומות המרוחקים והחומריים ביותרו. עיקר שינוי המציאות שיהא לימות המשיח שתימלא הארץ דעה את ה', ואפילו עד הבעלי חייםח. גמר ההכנה לקראת עולם מתוקן יהא בתחית המתים שישובו הנשמות לגופן
- מאמר י''ג - ידיעת חובת האדם בעולמו ג. אין ערוך ליקרות כל הכרה המתבהרת אצל האדם לאמת זו שאין עוד מלבדוד. התגברות האדם על תאוותיו ורצונותיו החומריות תביאהו לזכות ההכרה בבוראה. כשמגביר האדם את שכלו על רצונותיו מקשר את ניצוץ נשמתו האצור בגופו עם שורשו מעלו. תכלית הנחת שיש לו להקב''ה מהאדם להיותו משליט את שכלו על רצונותיוז. כל תזוזה קטנה בהתגברות האדם על חומריותו מקנה לו עולם שלםט. כל צדיק נכווה מחופתו של חבירויא. ועל אחת כמה וכמה כשהנצחון הוא ביסודות האמונה להבהירם ולבררם אצלו ביותריב. כל נסיון ונסיון הנו הזדמנות לאדם לזכות בתכליתיד. ''דור המסיים'' ראוי הוא לזכות למה שלא זכו הדורות הקודמים לסיבת ריבוי הנסיונות שיתערמו בו
- מאמר י''ד - השראת השכינה בישראל - גילוי לשעתו ולדורות א. כמה עיונים בענין השראת שכינה בישראלב. בית המקדש הינו פינה המופשטת ממעטה הטבעי הפרוש על הבריאהד. נצטוינו לנהוג בקדושה במקומות הקדושים להיות שם נחשף מעטה הטבע וגילוי אורו יתברך בגלויה. גילוי אור יתברך בזמן שהיה ביהמ''ק קיים הינה לימוד לשעתו ולדורותז. הגלות ושפלות עם ישראל בגלות הוא גלות והשפלה להשכינהי. בפרטות אין שוה השראת השכינה בישראל וכל אחד כפי מעשיו כך שורה עליו שכינהיא. המדות הרעות מרחיקים את השראת השכינהיב. השראת השכינה תלויה בשמירת מדת היסוד שהוא כלל עניני הקדושהיג. האמונה תלויה בדעת האדם, ושלמות הדעת תלויה בשמירת היסוד - הברי''ק ששורשו בדעתיד. חילול הקדושה הוא הגורם הגדול לעצבון ולהסרת החשק מתורה ועבודהטו. החרון אף הנורא ביותר מתעורר בכשלון חטא העריותיז. השראת השכינה היא בכל עידן וזמן ואפילו אצל היחידיח. ''ולדבקה בו'' - וכי אפשר להדבק בשכינה אלא הידבק בתלמידי חכמים