הקדמה · רמזי חג הפסח
( רמזים נפלאים לחג הפסח מהגאון ''נתיבות שלום'' מסלונים )
בדיקת חמץ ובעורו - בעור הרע מהאדם צריך להיות בחורין ובסדקים עקירת הרע משרשו
אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר . באור הענין המיחד של הבדיקה בחורין ובסדקין הוא על פי מה דאיתא בספרים הקדושים שענין חמץ ושאור מורה על כח הרע שבאדם בבחינת חמץ ובבחינת שאור , ועל זה נאמרה המצוה של בדיקה ובעור ובטול . ויש בחמץ כמו כן מדרגות , יש חמץ הנראה לעין וידוע לאדם , ויש חמץ שאינו ידוע , יש חמץ בלוע ויש חמץ נותן טעם ויש משהו חמץ , שכל אלו הדרגות ישנן בכח הרע שבאדם . ועוד יש בחינת רע הטמון וחבוי מעין האדם , שעלול לחיות כל ימיו מבלי לדעת כלל מהזדון הטמון בחבו . ועל פי זה יש לבאר ענין בדיקת חמץ על יסוד דברי הרה''ק ר' מענדל מויטבסק זי''ע בפרי הארץ ( פרשת תשא ) , שכל אדם צריך מצרף לחכמה לצרף ולזכך כל השגותיו מדותיו וכחותיו על ה' וכו' , ולא יסמך במה שלא עבר עברה מימיו , כי אולי לא בא לידי נסיון או מחמת שאר דברים המונעים אותו כמו הבושה או מה שיהיה , מעתה מה בכך שלא עבר עברה אם שרש העוון עצמו אינו נמחק מלבו הרי קשור בו וכו' , והרי הוא הוא . עד כאן . והינו שמלבד העברות בפעל יש את שרש הרע השרש פרה ראש ולענה . שאפלו אם לא עבר מימיו עברות בפעל הרי הוא נמצא עדין בקרבו וזדונו בחבו טמון והוא הוא כמות שהיה . וזהו ענין בעור חמץ שענינו ובערת הרע מקרבך לבער את שרשי הרע שבקרבו . שעל פי דבריו הקדושים של הפרי הארץ , יתכן שגם צדיק בארץ שלא חטא מעולם הרי כאשר יעלה לעולם העליון יתברר שאם כי לא מגיע לו כל ענש אבל את הדבר שבעבורו ירד לעולם לא תקן כלל , שהשרש פרה ראש ולענה שלמען עקירתו ירד לעולם נשאר בתקפו שלא נגע בו כלל . ועל זה נאמר אין בעור חמץ אלא שרפה , שאם על מעשים רעים מספיק שהאדם יקבל על עצמו שמעתה לא יעשה כן , אבל לעקר את שרש הרע שלמענו ירד לעולם , בזה צריך בחינת ''אין בעור חמץ אלא שרפה'' , שצריך לשרף ולבערו לגמרי מקרבו .
וזהו פרוש אור לארבעה עשר בודקין את החמץ , על דרך דאיתא בלקוטי תורה מהגה''ק ר' חיים ויטאל ז''ל , שאור לארבעה עשר מרמז לעת שהאדם נכנס לשנתו הי''ד , שאז הוא נהיה יהודי , וצריך לבדק את החמץ , הינו שבעת שהוא נהיה ליהודי צריך לבדק אם יש בקרבו עדין איזה חלק הרע , שכל זמן שאינו עוקרו מקרבו אינו יכול להיות יהודי שלם . וכמאמר צדיקים שכאשר יהודי מברך בבקר שלא עשני גוי , צריך שיבדק עצמו אם אין בו איזה חלק גוי או איזה אבר שהוא כגוי . וכמו כן ביציאת מצרים , בהתקדש חג הפסח על עם ישראל , שאז מתחדש לקיחתנו לעם הנבחר לה' , ובו נהיים יהודים , צריך קדם לזה באור לארבעה עשר לבדק את החמץ , הינו את חלקי הרע שבו ולבערו כדי שיוכל להיות יהודי , הן את החמץ הנגלה עניני עברות בפעל , והן את חלקי הרע הטמונים בקרבו גם אם לא חטא בפעל , שרש הרע הפרה ראש ולענה הטמון בחבו בחורין ובסדקין , שצריך לבדק אחריו ולבערו כדי שיוכל להכנס לחג הפסח כיהודי שלם .
לאור הנר - לאור התורה - יודע לו החמץ - שרשו הרע הטמון בקרבו ויוכל לבערו
ובסדור ר''י קאפיל מובא דלאור הנר הנו על דרך מאמר הכתוב ''כי נר מצוה ותורה אור'' , שבכח התורה והמצוות בודקין את החמץ , והינו שהעצה לדעת מהו הרע הטמון בתוכיותו , הוא כמו דאיתא בזהר הקדוש ( ח''ג כג ) על הפסוק ''או הודע אליו חטאתו'' , מאן קא מודע ליה אוריתא קא מודעא ליה , הינו שרק על ידי שלומד תורה כח התורה מודיע לו שאיננו מתנהג כראוי . וזהו פרוש לאור הנר אור תורה ונר מצוה , שכח התורה והמצוות מאירים ליהודי לדעת היכן הוא החמץ שבקרבו שיוכל לבערו . הן החמץ הנראה לעין והן החמץ הבלתי נראה שאינו יודע ממנו בכלל . ועד מקום שידו מגעת חיב לבדק ולחפש והינו אם מחפש מהו הרע שבקרבו עד מקום שיכול משמים יסיעוהו לעקרו לגמרי .
אסור חמץ - הרע שבקרב האדם - במשהו - אפילו משהו - כי יכול לגרר אחריו הרבה
ועל כן חמץ אסורו במשהו , כי הוא על דרך רקבון הפושה רחמנא לצלן בגופו של אדם , שאין נפקא מינה בגדלו של הרקבון , מכיון שהולך ומתפשט ומרקיב את כלו כמו כן החמץ שהוא שרש הרע הפורה ראש ולענה אין לו שעור ואסור אפלו משהו . וכמאמר מרן אדמו''ר בבית אברהם זי''ע על הפסוק ( דברים א ) ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה , שעיר מלשון שערה , היצר הרע נאחז באדם תחלה רק במשהו כחוט השערה , ומזה מכהו וכותתו עד חרמה לבלתי השאיר לו שריד ופליט רחמנא לצלן . והינו שהשעיר הזה הוא נקדת הרע העקרית שרש הרע המיחד לכל אדם אשר ידע אינש בנפשיה , מכח נשמת אדם תלמדנו מהי הנקדה המיחדת אצלו , ובנקדה זו מכהו משעיר עד חרמה .
אין בעור חמץ - בעור הרע שבקרב האדם - אלא שרפה - התלהבות דקדשה
וזה גם ענין אין בעור חמץ אלא שרפה , על פי מה דאיתא בתורת אבות משל לאחד הרוצה לפנות יער עבות מעציו , והיה חוטב עץ אחר עץ וראה שימיו יכלו ולא יספיק לגמר , עד שהדליק אש גדולה שאכלה את כל עצי היער בפעם אחת . וכמו כן כאן אחרי שעושים כל העצות ובודקין בחורין ובסדקין לבער כל מיני חמץ , אין בעור חמץ אלא שרפה , כי כדי שלא ישאר שרשי רע בקרבו העצה היא להדליק אש קדש כמאמר הכתוב אש לפניו תלך ותלהט סביב צריו , ורק אז יוכל להכנס לחג הקדוש בקדשה וטהרה עלאית .
בודקין בחורין ובסדקים - המה מחשבות זרות ורעות החבויים בתוך עמקי הנפש
ועוד יש לבאר באפן אחר ענין בודקין בחורין ובסדקין , דקאי על מחשבות והרהורים רעים , שהם כמאמר חז''ל ( יומא כט ) קשים מעברה , שצריך יגיעה מיחדת לעקירת הרהורי עברה . כמאמר מרן אדמו''ר בבית אברהם זי''ע בפרשת צו את אהרן , ופרש רש''י אין צו אלא לשון זרוז , אמר ר' שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש חסרון כיס . ופרש , שזה קאי על מחשבות , שיש בהם חסרון שהם מכסים ונעלמים מעין כל . שאם עברות בפעל פעמים שנמנע האדם מלעשותם מחמת הסובבים אותו , אבל המחשבות הן נעלמות ואיש אינו יודע מזה , והריהו יכול ללמד עם מחשבות רעות ולהתפלל עם מחשבות רעות , ולשבת עם אחים יחדו באין איש יודע מה שבלבו , ועל כן ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש חסרון כיס . וזהו ענין בודקין בחורין ובסדקין , שקאי על המחשבות הטמונות ונעלמות שאיש אינו מרגיש בחמץ שלו . ובזהר הקדוש ( ח''ג ה ) איתא בחמר ענין המחשבה , מחשבה דבר נש היא רישא דכלא , ומההיא מחשבה אתפשטו ארחין ושבילין לאסטאה אורחוי בהאי עלמא ובעלמא דאתי , ומההיא מחשבה איתנגיד ונפיק זהמה דיצר הרע לאבאשא ליה ולכלא , ומההיא מחשבה אשתכחו עברות חטאות וזדונות עבודה זרה גלוי עריות ושפיכות דמים וכו' , ובגין כך רישא דכלא כתיב אם עולה קרבנו , עד כאן . הינו לפי שהעולה באה על הרהור הלב , ומחשבות הם ראש ושרש כל הענינים הרעים . וכמו שאמר מרן אדמו''ר בבית אברהם זי''ע על עוונו של קין , שראשית הפגם שלו היה במחשבה , כמו דכתיב ( בראשית ד ) וישע ה' אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה , שהתחיל מקנאה שהיא דבר קל לכאורה והגיע מזה עד כדי להרג את אחיו . ולכן כהכנה לחג הפסח שיהיה ראוי ומכשר להיות יהודי , בודקין בחורין ובסדקין את כל הענינים הטמונים ונעלמים . ועוד יש לבאר ענין בודקין בחורין ובסדקין , שקאי על מצות חובות הלבבות . שמלבד מצות עשה ולא תעשה בפעל שיש בתורה , יש עוד חלק התורה שהוא חובת הלבבות הכולל כל עניני מדות ומצוות התלויות בלב , שהם היסוד לכל המצוות , כמו מצוות אמונת ה' ואהבת ה' יראת ה' ודבקות בה' ואהבת ישראל . וכמו כן בסור מרע , מצינו בחז''ל ( אבות פ''ד ) הקנאה התאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם , ולא אמרו כזאת בשאר מצוות לא תעשה , לפי שאלו הם ענינים של חובת הלבבות , שאיש אינו רואה אותם ואיש אינו יודע מהם , ויתכן שאף הוא בעצמו גם כן אינו יודע מזה , והרי הם מוציאין את האדם מן העולם . וכן גם אמרו חז''ל כל הכועס כאלו עובד עבודה זרה וכל המתגאה כאלו עובד עבודה זרה , שכל אלו הם עניני חובת הלבבות וחמורים יותר ממצוות מעשיות . וזהו ענין בודקין בחורין ובסדקין , שאף אם כבר בדק את הענינים הידועים עדין מטל עליו לבדק בחובות הלבבות הנסתרים .
חג הפסח מסוגל במיחד לעקור הרע והטמאה מהאדם
והטעם בכל זה שצריך להרחיק כל כך את החמץ על כל החמרות שמצינו בזה , כי יציאת מצרים ענינה שיצאו ישראל מתחת ידי כחות הקלפה , על כן יש בחג הקדוש הזה את עניני בדיקת חמץ ובעורו ובטולו , שישתחרר מכל הענינים שהוא משעבד להם ומשקע בהם שיהא בעיניו כדבר שאין בו צרך . וכמו שמפרש הרמב''ם ( פ''ב מהלכות חו''מ ) את מצות השבתה המיחדת בחמץ , וזה לשונו ומה היא השבתה זו האמורה בתורה שיבטל החמץ בלבו ויחשב אותו כעפר וכו' , ושכל חמץ שברשותו הרי הוא כדבר שאין בו צרך כלל . החג הקדוש הזה הוא זמן חרותנו , חרות מן היצר הרע והתאוות , ומן השמים מסיעים ליהודי להחלץ מגלות מצרים וממ''ט שערי טמאה שהוא משקע בהם בבחינת יציאת מצרים . וזהו התפקיד בחג הפסח שהוא זמן גאלת הנפש וגאלת הנשמה , זמן המסגל ליהודי להיות כבריה חדשה ולהתנער מהמשהו חמץ שמחמתו הוא משקע במ''ט שערי טמאה .
ארבעה ימים הסמוכים לחג הפסח המה ימי תשובה והכנה לקראת אור המאיר בחג
ומצוה זו של בדיקת ובעור חמץ נאמרה בימים אלו שקדם חג הפסח שהם ימי תשובה המיעדים לצאת מתחת ידי שלטון הרע ולהכנס בשערי הקדשה . כמו שכתב בספר הקדוש מאור ושמש ( עניני שבת הגדול ) על מאמר הכתוב בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת , שבחמלת ה' על עמו בראותו שהם משקעים במצרים במ''ט שערי טמאה ועומדים להשתקע חס ושלום בשער הנו''ן שאז לא היתה להם תקומה לעולם , וכדי להוציאם משם ולהכניסם לנו''ן שערי קדשה הוריד הקדוש ברוך הוא לעולם את האור של נו''ן שערי קדשה שהם חמשים שערי תשובה . וזהו ענין לקיחת השה בעשור לחדש , ש''ה ראשי תבות שערי התשובה , שבחמשה ימים אלו נכנסו ישראל בכל יום לי' שערי תשובה , עד ליל התקדש חג שבו מתגלה האור הגדול ונכנסים אל י' השערים העליונים , שבזה נכנס יהודי בשלמות אל הקדשה . ונמצא שההארות והגלויים של יציאת מצרים מתחילים כבר מעשור לחדש , שבחמשה ימים אלו יוצא יהודי ממ''ט שערי טמאה ונכנס לשערי קדשה , ועל כן יש בימים אלו את מצות בעור חמץ המורה על תשובה , שיש תשובה ועל חטאים שבפעל ויש תשובה של עקירת כח הרע מקרבו בבחינת בודקין בחורין ובסדקין . והנה מרן הר''ן מלכוביץ' זי''ע אמר , מי יכול להגיע לתשובה כהלכתה?! אך הרי מחיבים לשוב בתשובה , אלא הדרך כמאמר חז''ל לגבי חמץ בודק בחורין ובסדקין עד מקום שידו מגעת . ובאור הדברים , שאם יהודי בודק עד מקום שידו מגעת הרי עשה חובתו , אבל אם גם זאת לא עשה וכלל לא בדק לא יצא ידי חובת מצות בדיקה . וזה תפקיד הימים האלו כהכנה לקראת החג הקדוש לבדק עד מקום שידו מגעת בכל החורין והסדקין .