אור ברסלב
הגדה של פסח - למען תספר מאמר ו - אוהב עמו ישראל › ח. סיבת רבוי הצרות בעקבתא דמשיחא ובפרט צער העניות

הגדה של פסח - למען תספר

מאמר ו - אוהב עמו ישראל · ח. סיבת רבוי הצרות בעקבתא דמשיחא ובפרט צער העניות

ז. השקפת התורה היפך השקפת בני אדם בביטוי אהבת ה' לאדם

ובפרט בעידן עקבתא דמשיחא איתא (בחגיגה ה' ע''א) כל מי שאינו בהסתר פנים אינו מהם, כלומר כל מי שלא נוטל חלק ביסורי חבלי משיח יש לו לחפש ביחוס שלו אם מזרע ישראל הוא, לפי שהגאולה תבוא לזרע ישראל, והסימן לכך להיות מבושר האדם בזכיה הגדולה הזו של ''ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים'', הוא דוקא זה שלוקה בהסתר פנים.

עוגה מרה מתפרסת לפרוסותיה בעידן עקבתא דמשיחא, כל אחד מישראל נוטל פרוסה כל שהיא מעוגה מרה זו והם היסורים לקראת המתנה טובה שהיא הגאולה, ובפרט יסורי העוני והדחקות, וכנאמר ''והשארתי בקרבך עם עני וד ל ''.

וראיתי בדברי החיד''א (ואכת''י) שהסיבה שיתיסרו ישראל בעקבתא דמשיחא הוא על מנת להכניעם ולשבור גאוותם כדי שבכך יהיו ראויים למתנה הטובה של ימות המשיח, דאי אפשר לזכות לגדלות ולשלימות שכזו שנזכה לה בימות המשיח מבלי שתקדם לה כניעה אמיתית, ואין לך דבר המכניע ומשפיל כמו יסורי העוני וההצטרכות לבריות, וכדבריו ממש הסברנו את טעם גלות מצרים לעיל בפרשת ''שמות''.

ועוד ראיתי בספר ''תיקוני זוהר'' טעם נוסף לעניות דוקא, שלקראת הגאולה ימיר הקב''ה את עונש המות אצל רבים - בעניות, שהעני חשוב כמת. והדבר בימינו כל כך אמיתי, שהרי רואים אנו בדורנו בעלי תשובה לרוב, שבעבר עברו על כריתות ומיתות בית דין והנה זה עתה שבים בתשובה שלמה, אזי ככפרה על חיובם במיתות בית דין הוא העניות המזככת ומצרפת ביותר, וכמו שאמרו (שמו''ר לא, יא): ''כל היסורים בכף מאזנים אחת והעניות בכף שניה מכרעת את כולם''. ועוד שם: ''כל היסורים שבעולם ולא עניות'' ולכן עניות היא שנמנית בראשונה לארבעה שמנו חכמים שהנם חשובים כמת.

וכמו עלה המות ממש בחלונינו, הנה לאחרונה שומעים אנו על מיתת אברכים צעירים באופן פתאומי, זה משאיר י''ב יתומים, והשני עשרה יתומים, ועוד אסונות נוראים של מחלות הפוקדות אבות ואמהות שניטלים מעל בניהם רח''ל, הרי שבקלות יכולה להתגנב מחשבה שמא נדחינו ונמאסנו מעל פניו.

והעצה לזה לעיין בפרשיות אלו שהינן הן בתקופת סבל והן בתקופת ירידה רוחנית ועם כל זה דוקא בזמן זה התבטאה אהבתו של הקב''ה אלינו במלוא עוצמתה.

ט. חושך שבטו שונא בנו הקב''ה אינו חושך מכמות היסורים המגיעה, וזאת מחמת אהבתו אותנו ומרצונו להביאנו לשלמות הראויה

ועוד יש לראות הוכחה לצד החיובי שביסורים מהפסוק ''חושׂך שבטו שונא בנו'', על פי מה ששמעתי פעם בשם הרה''צ רבי יעקב שכטר זצ''ל בהבנת פסוק זה דמהו לשון ''חושך'', שהרי לשון חושך הוא כאשר יש כמות האמורה להנתן והאדם חושך ממנה ומפחית מכפי שהיה אמור להיות, ומה שייך זה גבי הכאת הבן.

ועוד מהו ''שונא בנו'' וכי האב שמונע מבנו מכות הינו שונאו והלא לכל היותר נחשב הוא שאינו מבין בתוצאות הענישה עד כמה היא לתועלת, אולם למה שיחשב ''שונא''?

ופירש, דפעמים שהאדם רואה שבנו עושה מעשה לא טוב והאבא שופט בדעתו שבן זה בשביל מעשה שכזה צריך לקבל חמש מכות על ידו, כשבא האב לבצע את משפטו על הבן - לאחר שתים או שלוש מכות נמלך בדעתו שדי ומספיק מלהענישו ומרחם על בנו, זהו ''חושך'' - חשב ליתן חמש וחשך מהחמש שתים ונתן רק שלוש, זהו - ''שונא בנו'', אומר שלמה המלך במעשה כזה אל תחשוב שהנך מגלה אהבה לבנך אלא שנאה, שבכך אתה נוהג בו מעשה אכזריות, כי עלול הוא שלא להשתנות מדרכיו המקולקלים בגלל חשכון זה ואם כן הנך חושב שריחמת עליו אולם בעצם התאכזרת עליו, ואכזריות הרי היא לעולם תוצאת השנאה, ולכך החשיבוהו ל''שונא''. הרחמן האמיתי שדואג לעתידו של הבן מבין שהרחמנות הגדולה ביותר היא להתאכזר עכשיו.

והוא ממש כרופא, שאוי ואבוי אם יחליט להיות רחמן על החולה ול''וותר'' לו על זריקה או על טיפול קשה אחר, הרי שבכאן הרחמנות היא האכזריות הגדולה ביותר, ולהיפך - האכזריות היא הרחמנות הגדולה ביותר.

אם כן גבי הקב''ה שמיסר את האדם אין שייך ''חשבון'' מתוך רגשות, אלא הוא בעל הדין מצד אחד והרחמן הגדול מצד שני היות ומצד רחמנותו נוהג בצדק ומשפט ואין כאן סתירה בהנהגותיו. אלא אם כן יעשה האדם תשובה, שאז הופך את הנהגת הדין להנהגת הרחמים שינהגו בו ברחמים גלויים הגם שמידת הדין אף היא מצד רחמנותו, הא בלאו הכי לא יחשוך הקב''ה כלום ממשפטו והוא לאות האהבה העצומה שאוהב הקב''ה את האדם, שהרי שלמה המלך אומר חושך שבטו ''שונא'' בנו, משמע שהלהיפך זו האהבה, ואם כן גבי הקב''ה שהוא האוהב האמיתי - אין שייך אצלו ענין ''חושך'', שהוא ויתור השייך אצל השונא, ולכך אמרו ''כל האומר הקב''ה וותרן וכו''' והיינו משום שהקב''ה אוהב אמיתי, וויתור שייך רק אצל שונא שאהבתו פגומה ואינה מושלמת.

תוכן העניינים

הגדה של פסח - למען תספר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה