מאמר ו - אוהב עמו ישראל · ה. אהבת הקב''ה לעמו ישראל אהבה שאינה תלויה בדבר
והדברים יותר מאירים ועמוקים, ע''פ רעיון נפלא שראיתי בספר ''נתיבות של ום ''.
נאמר (במשנה פסחים פ''י מ''ד): פותח בגנאי ומסיים בשבח - ''מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו''.
והיינו שצריך לפתוח את ההגדה בגנאי של עם ישראל, ויש להבין מדוע?
התשובה היא דאם היו ישראל במצב של התעלות והתרוממות בזמן יצירתם לעם, היה פתחון פה לומר שאהבה עצומה זו שהראה הקב''ה לישראל זהו בסיבת היותם צדיקים וחסידים, ואם כן במשך הדורות כשיהיו עם ישראל במצב ירוד יעלה בדעתם כי זנח הקב''ה אהבתו מהם, וכל מה שבעבר רחש להם אהבה זה מפני היותם צדיקים וחסידים.
ולכך אומרת הגמרא בפסחים, בהגדה יש להדגיש שמתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו, להדגיש שמצבנו היה אז גרוע ביותר, ועם כל זה קרבנו המקום לעבודתו בחיבה יתרה ובהתעלל בשונאינו לאות אהבה וחיבה יתרה. לומר שאל נחשוב בתקופה מסוימת שישראל יהיו בירידה כאילו וזנחם הבורא אלא אהבתו אותנו הנה אהבה שאינה תלויה בדבר, ואפילו אינה תלויה בשמירת תורה ומצוות.