מאמר י''ב - השראת שכינה בישראל · ד. שלימותינו תלויה בכך שנפשיט את אור ה' במקומות המרוחקים והחומריים ביותר
ובאמת מי יתיימר להתייצב ולעמוד על עומק נשגבות כוונותיו של הבורא בראותו כתכלית בריאת עולמו את צמצום שכינתו בתוך חומר העולם והאדם, בוודאי קטננו מלהבין עומק נשגבות בינתו של האלקים בזה, אולם מה שכן עלינו חובה ללמוד מכל מקרי כליאת הרוח בתוך הגשם הנזכרים, שהנחת רוח של הבורא הוא שיהא מי שיגלה את אורו יתברך בתוך החשכה, ושיביא לכך שיזרח אורו ויתודע לעין-כל מציאותו והשגחתו גם מדברים השפלים והחומריים, רצונו שנתאמץ לגלות את כוחו ויכולתו מתוך העולם החומרי והמגושם, מתוך גופנו החומרי והמגושם, נסלק את המעטה העבה המסתיר את אורו בתוך עולמו ובתוכנו, ונגלה את אורו הטמון בתוכנו, וברור שהתכלית היא לצורך שלימותנו אנו עם ישראל ולא לצורך שלימותו יתברך, שהרי הוא יתברך לא היה חסר כלום קודם שנברא העולם שיוצרך להשתלם בו לאחר שנברא העולם.
ואין לשער כל קריעת מסך כמה חשוב ונפלא הוא, ובעצם הוא התכלית של רצונו יתברך בבריאת עולמו על פרטי ברואיו.
ה. עיקר בקשתינו בימים הנוראים שתגיע התפשטות אור ה' עד שכל פעול ויצור ידע ויבין כי ה' פעלו ויצרו
והנה פסגת בקשתנו בימים הנוראים - ימים של המלכת שם השם בעולם - הלוא היא: ''וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה''.
וזו פיסגת הבקשות שבה אנו מבקשים כבוד שמים בלבד, כבוד שמים בשביל כבוד שמים ולא בשביל שיגדל בכך כבודינו. ואיתא בזוה''ק דעיקר יקרא דקוב''ה מתייקר ומשתבח כאשר הרחוקים מתקרבים לתשובה כי אז מתעלה כבודו ביותר בכך שנתפשט אלוקותו על אלו שהיו רחוקים מלהכירו, וזו בקשתינו בימים הנוראים - זמן של המלכת מלכות שמים עלינו - וידע כל פעול כי אתה פעלתו - גם המרוחקים ביותר כי בזה בעיקר מתכבדת מלכותו ביותר.
הרי ששיא בקשתנו בימים הנוראים שיתודע אורו והשגחתו מתוך כל פעול ויצור, דהיינו אף שיהיו הגשמים והחומרים בעולם, עם כל זה מבקשים אנו שמתוכם יתודע ויתגלה אורו, ולא יהוו המה מחיצות ומסכים מפני אורו יתברך, והיא שיא התכלית.