מאמר ב - משה - רועה נאמן · ז. מה בין משה לירמיהו
וכמו כן יובן ההבדל בין שליחות משה לשליחות ירמיהו, דבירמיהו כמו כן הרי נאמר (ירמיה א', ו'): ''ואמר אהה ה' אלקים הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי'', שהוא לכאורה כדוגמת טענת משה ''מי אנכי כי אלך אל פרעה'''' והנה מה היתה תגובת ה' לירמיהו: ''ויאמר ה' אלי אל תאמר נער אנכי כי על כל אשלחך תלך ואת כל אשר אצוך תדבר'', הרי שבא אליו בדרך ציווי ולא בדרך פיתוי כמו אצל משה.
ולפי האמור הענין מבואר, משה רבנו ידע מעלת ערכו בעיני עצמו ולא היה חסר בידיעת ערכו ומעלותיו, וכאמור שאין זה סותר לענוה, דאדרבא בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי, וכל חששו היה מהתנשאות, ולכך זו זכותו לדרוש מה' שאל יביאנו לידי נסיון להיותו שונא כבוד ולכך פיתהו, ואילו לגבי ירמיהו היה חסר לו בהכרת יכולת עצמית, וכלשונו: הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי'', דמשמע חסר יכולת לעמוד בביצוע תפקיד שכזה, ועל כן ציווה ה' לעמוד בתפקיד להיות שהקב''ה יודע שהנו כן יכול עמוד בו, וכל הסתיגותו זהו מחוסר ידיעת כוחו, ואם כן על כך אין מה לפתות אלא לצוות.