מאמר ו - אוהב עמו ישראל · ב. התעללות במצרים היתה מדה במדה בהנהגה גלויה ביותר לבטאת אהבת ה' לעמו ישראל
וההסבר הוא כך, דבודאי הנהגת הקב''ה אף שהיתה בהתעללות עם מצרים היתה הנהגת מדה במדה ממש, דבודאי גם באומות העולם כשנפרע הקב''ה מהם הוא כפי חטאם והכל בדין וביושר, אלא שהנהגה זו של מדה כנגד מדה לא תמיד היא בגילוי כל כך עד כדי שגם בני האדם יראו בעליל וללא רמזים את הנהגה זו, וכאן היתה באופן הגלוי ביותר מאהבת ה' לעמו ישראל. והטעם דאם היו המכות במצרים כדור המבול ששטפם הקב''ה, או כסדום ועמורה שהמטיר עליהם הקב''ה אש וגפרית, שאלו מכות שאינם של התעללות, היה לנו לחשוב שהכם הקב''ה למצרים להיותו חפץ במשפט בלבד, וזו הסיבה שהענישם כדרך שהעניש את דור המבול וסדום ועמורה שהרעו והשחיתו, ומלך במשפט יעמיד ארץ. אולם בגאולת מצרים להיות שאז יצר הקב''ה את עמו להיות לו לעם, וכנאמר: ''עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו'', היה נצרך שיוכיח להם הקב''ה את אהבתו אליהם, כדי שיקנו אימון בו לנצח, וידעו שהנהגתם עם אוהב ולא עם נגיד ומצוה החפץ שיעשה רצונו ותו לו, אלא עם אוהב נאמן שכל כוונתו לתועלתם, ואין לו שום תמורה, רווח ושכר ממעשיהם של בני אדם. כל מעשיהם הטובים הולכים נטו לכספת שלהם, וכי אין הקב''ה חסר כלום שהוצרך שיושלם לו משהו ממעשה המצוות של בני אדם, בשלמותו אז - כביכול - כן בהווה ובעתיד ואינו משתנה כלום ממעשיהם של בני אדם. וכל כוונתו ביצירה להיטיב לבני אדם כי מדרך הטוב להיטיב.
ואין לומר שהתעלל הקב''ה במצרים לפי שכמו כן הם התעללו בעם ישראל, שהרי בסדום ועמורה כמו כן היו אכזרים ביותר ומתעללים בבני אדם כמובא במדרש, ועם כל זה לא המיתם הקב''ה בדרך של התעללות. אלא כאמור דלכך הענישם הקב''ה למצרים בדרך התעללות לעג וקלס, כדי שיראו עם ישראל את הצדק והמשפט שהיה בכל מכה ומכה כמבואר במדרש היאך המדה כנגד מדה שבכל מכה ומכה, ובכך ראשית ילמדו אמונת שכר ועונש שהיא מיסודות האמונה, ומלבד זאת עוד יראו ויתבוננו גם באהבה העצומה שאוהבם הבורא ומדקדק לשלם לשונאיהם על כל פרט ופרט שהרעו להם ובאופן הנראה גם לעין של בשר, כי מדותיו של הקב''ה לעולם הם מדה כנגד מדה, אולם פעמים נעשית הנהגה זו באופן הנסתר מבני אדם וגלויה רק לפניו יתברך, וכאן במצרים נתן להם לראות הנהגה זו במו עיניהם בגלוי ממש. וברור הוא דככל שאוהב המושיע את הנושע ביותר, כן ינקום משונאיו של הנושע בנקמה גלויה כדי שיודע לנושע אהבת מושיעו, וככל שינקום משונאיו בנקמות שונות ומשונות וכגון של התעללות כן יוכח לנושע גודל אהבת מושיעו אליו.