אור ברסלב
הגדה של פסח - למען תספר מאמר ג - התרשלות בנסיון קל גוררת נסיון קשה › טו. עצה נפלאה כשנמצא האדם בספק וקשה עליו ההחלטה בדבר אם הוא מצוה או לא

הגדה של פסח - למען תספר

מאמר ג - התרשלות בנסיון קל גוררת נסיון קשה · טו. עצה נפלאה כשנמצא האדם בספק וקשה עליו ההחלטה בדבר אם הוא מצוה או לא

יד. עצה להנצל מיצר הרע והוא שתתברר הידיעה שעסקנו עם הבא להורגנו

ראיתי בספר שו''א שאמר עצה נפלאה שהוא עצמו השתמש בה והועילה לו מאד, והוא שפעמים אדם מתעורר לדבר מצוה ובא בלבו השתוקקות לאיזה דבר שבקדושה ולאחר מכן עד שבא לבצעה - ביני לביני עולים בלבו ספיקות שונות האם זה בעצם מצוה או לא, או שמא יצא שכרו בהפסדו וכדומה, העצה לכך תמיד לילך אחר התעוררות ראשונה כי זה האמת, וכל מה שבא בספיקות אחר כך זהו מיצר הרע שכן דרכו להתיש ולספק את ההתעוררות ההתחלתית, והוא שייך לנושאינו שלא לתת פתח ליצר הרע הן בזהירות מנסיון קל, והן כשמתחילה מתעורר לדבר שבקדושה לא יניח מחשבתו ולא יתמהמה ליתן זמן להטיל ספק בקדשים.

וכגון אדם מחליט בלילה להמשיך בלימודו מחמת חשקו בתורה לעוד חצי שעה או שעה, ובמחשבה שניה מתקרר מהחלטתו בטענה כדאי שאלך לישון מוקדם כדי שאקום מחר בבוקר בזמן לתפילה, והרבה פעמים במו עיניו רואה הוא שאינו הולך לישון מיד אלא יש לו זמן לדברים בטלים, או כמו כן בבוקר כשמתעורר משנתו זמן מועט קודם התפילה חושב במחשבה ראשונה אקום כאריה להשכים לתורה, ותיכף עוברת מחשבה שניה בלבו, לא, כדאי להמשיך לישון כדי שיהיה לי כח יותר ללמוד ולהתפלל, בכגון דא יש לילך אחר המחשבה הראשונה.

טז. מדוע גווני הנסיונות אצל בני אדם אינם שוים יש שמתנסים בנסיונות קשים ומסובכים ויש שלא יצטרכו אלא לנסיונות קלים יותר

ובזה נבוא לבאר דבר סתום וחתום אצל בני האדם אשר תרעומתם בלבם ולא ינוחו ולא ישקוטו ממבוכתם, מדוע נשתנו בני האדם, ומדוע ישנם כאלה הגוברים בנקל על יצרם ומתקדמים בעבודת ויראת ה', חפצים המה בתורתו, ואהבתו בליבם, ולעומתם כאלו המסובבים ומסובכים ביצרים קשים, וכל התגברות קטנה אצל בקושי רב.

ברור הוא שאלו מנסתרות אלוקינו, אולם קצת נמצא נחת בפתרון תעלומה זו מה שישבר לנו מעט את האוזן על פי המבואר, ויסוד הדברים על-פי האר''י ז''ל, והוא כי הרי ידוע הוא מה שאמרו חז''ל (שבת קמ''ה ע''ב): שכל ישראל במעמד הר סיני פסקה זוהמתן ונתקדשו בקדושה עליונה, אולם אחר עוון העגל חזרה הזוהמא, וכל אחד ואחד מששים ריבוא נשמות ישראל הוטל עליו תפקיד עבודת הלחימה ביצריו מהתחלה, ובכן היו כאלה שנזהרו מחטא קל ולא נתנו ליצרם ליקרב אצלם ועלו ונתעלו במעלות העבודה, וגם כשנכשלו נכשלו בקטנות ולא נתנו לפורץ לפרוץ בם בגדולות, אולם היו כאלה שנדחו מדחי אל דחי ומקטנה באו לעוד קטנה עד בואם לגדולות כחיובי כריתות ומיתות בית דין.

ולכן מאז ממשיכים אותם נשמות בעבודתם, וכל יהודי אשר נשמה בקרבו עליו לתקן מעוותו ומתחיל הנהו ממקום שסיים מלאכתו מקודם, ממילא אותו שירד למדריגות שפלות הרי שהוא האחראי לכך, שהרי יצר הוא מחסומים לעצמו והקשה העבודה על עצמו בכך שזלזל בנסיונות קטנות עד שנכשל בגדולות, ועליו מוטל להתחיל בהמשך העבודה ממקום שסיים, ואם סיים בשפלות המדריגה - צריך הוא להוולד מחדש באותם נתונים שפלים שסיים בהם בעבר, ומשם להתחיל עבודתו, כמבואר בדברי האר''י ז''ל שהאדם חייב לתקן עצמו לגמרי ולהשתלם בכל המצוות, ובכל פעם נולד מחדש להשלים עוד מאשר חיסר, אולם לעומתו זה שסיים בעבר במדריגות יותר גבוהות ורק מוטל עליו להשלים את החסר, אין מגיע לו להתחיל ממדריגות שפלות, אחר שלא הביא עצמו אליהם ונזהר מהם, ולמה אם כן שיתחיל מנתונים שפלים כאלה בעבודתו.

כל אדם אחראי למחסומים שיצר הוא לעצמו - לשברם, והוא מנפלאות תמים דעים לכל אחד ואחד בדיוק נמרץ מהיכן סיים מלאכתו ומהיכן עליו להתחיל.

יז. ''אם תעזבני יום יומים אעזבך'' המתרשל מעסק התורה יום אחד הפסדו לנצח אם לא שיעמול להחזיר את אשר איבד

ובפרט נמצא דבר זה בעסק התורה, בחור מתעצל בלימודו בסוגיא מסוימת מלטרוח להבינה, והנה למחרת עמל עליה והבינה, ומדמה הוא בעצמו, הנה לא הפסדתי כלום, דהרי אף שאתמול התרשלתי הנה היום הספקתי את החסר. זו טעות נוראה מג' סיבות והפסדו לנצח אם לא שיעמול להחזיר את אשר איבד, ונפרט הג' סיבות לטעותו:

תוכן העניינים

הגדה של פסח - למען תספר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה