מאמר י''א - מטרת שעבוד מצרים · ו. הרגשת ''עבדות'' אינה נקנית בנקל שאכן היא מלחמה ב''מצות אנשים מלומדה''
לסיכום: מה המוטל עלינו כדי לזכות בחירות הגדולה ביותר הנקראת עבדות ה'?
כמה שיותר עבדות, כמה שיותר נקיים עבדות וכניעה ונקח לנו לאדון רק את הבורא, כן יותר חירות תהיה לנו, כי בזה אנו משתחררים מכל אדנות אחרת.
עלינו להרבות בהרגשים כדי לקנות תכונת עבדות. והדבר איננו קל כלל, מקיימים אנו הרבה מצוות יום יום, ציצית ותפילין, לומדים תורה ועוד ועוד, אולם אין פעולות אלו נעשות בהכנעה ובשימת לב על פעולתנו, ואינם כהרגשת עבד הפועל לאדונו, ואפילו לא כפועל למעסיקו.
ועל זה אומר הפסוק: ''ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה'', מקיימים אנו הרבה מצוות ועושים הרבה מעשים טובים, אולם הכל מתוך הרגל, ושוכחים להניח את הרגשת העבדות וההכנעה בתוך מעשינו.
עלינו להבין שהפועל הפשוט ביותר מבין שהנו פועל בפועל עבור בעל הבית מעבידו, ועליו ליתן דין וחשבון על פעולתו. ופעולתו תעבור בקורת אם אכן נעשתה כראוי או לא. לא יתכן שאותו פועל יעשה מלאכתו בהתקנת מכונת כביסה או דבר אחר כפי אשר יעלה על רוחו מתוך מחשבה ''מה שיהיה יהיה''... או: ''כולם כך עושים''. ביודעו שכל פרנסת חייו, קיום מעמדו או פיטורו תלויים באחריות עבודתו כפי שיבקשהו מעבידו.
ואם כן, למה ייגרעו עבודת התפילה והברכות או שאר עבודות המצוות מליתן בהם קצת יראה ומחשבה, הלא מעשה המצוות תורה ותפילה אלו יעברו תחת השבט, או שיירצו לה' או שיהיו פיגול. וכדי להשיג את הרגשת העבדות, הדרך היא להשריש אהבה לה', ולפחות מתוך ''הכרת הטוב'' שסוף סוף חיינו, בריאותינו, פרנסתינו תלויים בו, ומתוך כך תונעם לנו העבדות.