אור ברסלב
הגדה של פסח - למען תספר מאמר ט - השתדלות ובטחון ברוחניות › יג. עיקר ההשתדלות הנדרשת בעמלו של האדם הוא שלא ליפול ולסגת אחור מהמעידות הרבות שבמהלך עבודתו

הגדה של פסח - למען תספר

מאמר ט - השתדלות ובטחון ברוחניות · יג. עיקר ההשתדלות הנדרשת בעמלו של האדם הוא שלא ליפול ולסגת אחור מהמעידות הרבות שבמהלך עבודתו

יא. אף ש''יגעת'' עם כל זה בסופו של דבר מה שהשגת הנו בגדר ''מצאת''

לא לנו להחליט מתי כבר מגיעה לנו בצדק אותה מעלית שנוכל כבר לקפוץ עליה ולנוח מעמל העבודה. זאת רק כפי הנראה לחכמתו יתברך שהוא המחליט עד כמה צריך האדם עוד לעמול ולהתאכזב ושוב להתאושש, ורק כשייראה לחכמתו יתברך לשים קץ לעמל והיגע של האדם, אז יזכה שמיד תופיע לפניו אותה מעלית להקפיצו למדריגות נשגבות המוצדקות לו כפי עמלו ויגיעו קודם לכך.

ואדרבה, כפי אשר נפרכה נפשו בעמל הנפילות והמעידות, ועם כל זה לא קצה נפשו בעמל עבודתו והתעקש להתחדש בכל פעם, על אף פיתוי היאוש המכרסם בקרבו ללא הרף: חדל לך מעבודתך, לא תוכל לה, קשה היא מנשוא עבורך, ומבלי להטות אוזן לקול שטן זה, ובנוסף לכל העגמת נפש והאכזבה - המשיך העובד בתמימותו, כך יזכה מידה במידה ל''מציאה'' שהמצא תמצא לו באופן פתאומי באחת מיגיעותיו, ואז ימצא בחיי חיותו מנוחה נכונה בדרך המובילה לחיי עולם הבא.

וכמו שהסברנו בשיחתנו לפרשת ''בשלח'' שהנדרש מהאדם הוא שלא לחדול מהבטחון עד הרגע האחרון, ואין שום שיעור זמן שהותר לאדם להתיאש מבוא ישועתו. כמו כן למדנו בפרק זה שגם בעניני רוחניות חייב אדם להשתדל עד כמה שידו משגת, ואף שנדמה לו שהדרך רחוקה ממנו ולא יוכל השיגה, יאמין שממתנת לו מעלית סמויה שתעלהו במדריגות היראה.

ואין הדבר רק לגבי ה''עשה טוב'' שיש לאדם להשתדל לעשות את כל אשר בכוחו, אלא כמו כן ביחס ל''סור מרע'' אין להבהל מתוקף הנסיונות התקיפים והתכופים המסבבים את מוחו ולבו של אדם ומטילים מורך בלבבו לאמור: איכה אוכל לבדי לעמוד נגד פתויים וגרויים כאלה וכנגד נסיונות קשים ומסובכים שמזדמנים לי בכל רגע, אלא אשר בכוחו יעשה.

יד. כל איפוק ושהיה ששוהה האדם מלחטוא יש לה משמעות גדולה ונפלאה לקרב לו את הבטחת ה''מסייעין אותו''

וכאן נבוא לבאר סוד הצלחה גדול שיכול להיות לעובד ה', והוא אם יכול אתה להתגבר על יצרך יום נוסף עשה זאת, ואפילו אם תראה שיכול אתה לגבור על יצרך אך ורק שעה נוספת אחת בלבד התאמץ בשעה זו לגבור על יצרך, ואל תאמר יודע אני שסופי לחטוא כי לא אוכל לעמוד בנסיון קשה שכזה, ואם כן מה לי להתמקמק ולהתפתל לעוד שעה עם הנסיון הקשה והמסובך, אחטא מיד וארגיע את יצרי הרע ואחר כך אתחזק לשוב למעמדי.

חלילה לך מלחשוב כך !

את כל הסיעתא דשמיא יכול אתה לאבד במחשבה שכזו, אלא תמשוך הזמן וההתגברות כמה שתוכל, כי מי יודע, אפשר שבדיוק קודם שתמעד תמתין לך מעלית הצלה מסיעתא דשמיא שתשלח לך מן השמים להצילך, ובמחשבת שטות זו של כניעה מיידית ליצר הפסדת הכל, והוא יסוד גדול בעבודת ה'.

והוא שאמרו בגמרא (חגיגה טז ע''א) מי שיצרו גבר עליו לחטוא ילבש שחורים ויתעטף שחורים וילך למקום שאין מכירים אותו ויעשה מה שלבו חפץ.

והביאור הוא שגם אם גבר עליך יצרך עי'-בהו כפי אשר תוכל עצור בנפשך. ולא תשמע לו מיד, ואפשר שכיוון שעשית אשר בכוחך ואפילו בעיכוב מועט ולא נשמעת מיד ליצרך תזכה לסיעתא דשמיא שלא תחטא כלל.

תוכן העניינים

הגדה של פסח - למען תספר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה