אור ברסלב
הגדה של פסח - למען תספר מאמר ו - אוהב עמו ישראל › יא. החשד על ה' שהנו נוטש את החוטא הוא שקר גדול ומביא לעצבות וליאוש

הגדה של פסח - למען תספר

מאמר ו - אוהב עמו ישראל · יא. החשד על ה' שהנו נוטש את החוטא הוא שקר גדול ומביא לעצבות וליאוש

י. האופן השני המסכן את אמונת נאמנותו של הקב''ה אצלנו הוא לאחר החטא

ישנם מצבים ש''ציון'' סבורה שהנה ועזבני ה', וה' שכחני, וקוב''ה עונה שלעולם אין לה לחשוב כך, אלא זו תחושת האדם הנובעת מיאוש, וזה בעצם ההצלחה הגדולה של היצר להרחיק את האדם מקונו, להשליט עליו מחשבה זו שהנו מאוס ומרוחק, ובמילא נופל הוא לעצבות ולהרגשת ריקנות ומחפש למלא חסרונו בשטותי דעלמא ועד החמורות שבחמורות, וכמו שכן אירע לאלישע בן אבויה בשמיעת הבת קול.

וכידוע האמרה הנפוצה בשם רבי אהרון מקרלין: אין מצוה מיוחדת בתורה להיות בשמחה תמיד, ואין עבירה מפורשת בתורה שלא להיות בעצבות, אולם מה שהשמחה יכולה להועיל שום מצוה אחרת אינה יכולה להועיל, ומה שהעצבות יכולה להרוס שום עבירה אחרת אינה יכולה להרוס.

וברור שאין לך מה שיכול להביא לעצבות כמו מחשבת היאוש - מחשבת עזבני ה', אולם המאמין שלעולם אין הקב''ה נוטש מעשה ידיו וחושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נידח ואף כי יריע אף יצריח (כלשון אוה''ח הק') יבוא בסוף לתיקונו, זהו שיש לו סיכוי לשוב, כי השמחה עדיין במעונו לתלות תקוה בבורא שיקרבהו אליו, כי עדיין חפץ הוא בו.

יב. לגרש העצבות ולהחזיר את הבטחון בה' גם לאחר החטא הוא בכך שמיד ירוץ האדם לחדרי תורה ותפילה ו''באשר הוא'' יעסוק בהם

והעצה לגרש מחשבות שטות אלו של עצבות ויאוש הוא בכך שהאדם מרבה בתורה ובתפילה, ובמיוחד לאחר שנכשל בחטא, התורה היא סגולתה עצומה לשמח את האדם וכנאמר ''פקודי ה' ישרים משמחי לב'', ''תורת ה' תמימה משיבת נפש'', התורה משיבה את הנפש לישוב הדעת ומצילתה משיבוש הדעת ומדעות המטעות את הנפש להובילה לעצבות ומרה שחורה, והתפילה מחזירה לאדם את האימון בבורא להיות מאמין בו שאכן הקשר בינו לבורא לא נותק ולא ינתק לעולם.

ואם כן כמה מן הטעות לחשוב כמו שחושבים המשובשים שלאחר החטא אין ערך לתורה ומצוות שלומד ומקיים, ועוד מביאים ראיה לשיבושם מדברי דוד המלך בתהילים: ''ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקי ותשא בריתי עלי פיך'' (תהילים נ, טז), זהו שיבוש גמור ! דוכי אם עכשיו יעזבו את התורה יש להם סיכוי לחזור פעם למוטב הלא בכך ילכו מדחי אל דחי, וכל כוונת דוד המלך: ולרשע... מה לך לספר חוקי, היינו ברשע שלומד תורה וממשיך ברשעותו ואינו חושב לתקן עצמו, ולומד תורה לשם חכמה בעלמא, אולם זה שחפץ לתקן עצמו, ומתחרט ולומד תורה כדי לנצח יצרו בודאי זו הדרך היחידה להנצל.

יג. הריחוק מהקב''ה הוא אך ורק מצד האדם שמתרחק באמונתו מה' אולם מצד הקב''ה אין הרחקה כלל

ומובא ב''מכתב מאליהו'' הא דאין ארור מתדבק בברוך, הוא מצד הארור ולא מצד הברוך, שהרי לא נאמר אין ברוך מתדבק בארור, מצד הקב''ה שהוא ברוך לעולם אין מצדו מונע מלידבק גם בארור הגדול ביותר לקרבו, אלא שהארור מצדו מוטעה ומלובש ברוח עועים המרחיקתו מהבורא מתוך הנחה מוטעית שהנו דחוי ומאוס ואין חפץ ה' בו.

תוכן העניינים

הגדה של פסח - למען תספר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה