מאמר י''ד - השראת השכינה בישראל - גילוי לשעתו ולדורות · י. בפרטות אין שוה השראת השכינה בישראל וכל אחד כפי מעשיו כך שורה עליו שכינה
ענין השראת שכינה כשם שהוא בכללות ישראל כן הוא אצל היחידים הראויים לכך להיות שורה עליהם שכינה ביותר מאשר על יתר העם, והוא ענין השראת השכינה אצל אישי ישראל שהתעלו במעלות הקדושה והצליחו לחשוף ולקלף את מעטה הטבע מהבריאה ולראות רק את הבורא ולידבק בו, וככל שהתעצמו בזה יותר זכו לידבק בשכינה שהוא בעצם כבודו יתברך המלא את כל הארץ.
והוא ענין ''שתשרה שכינה במעשה ידיכם'', והכוונה שתהא ברכה מעל הטבע ותהא הברכה באופן ניסי, כי זו תוצאת השראת שכינה - ברכה מעל הטבע, כי השראת שכינה ביאורה חשיפת מעטה הטבע מעל גבי דבר ששורה בו, וממילא שורה הברכה בדרך נס, וזה תלוי באמונתו של האדם, כשמאמין הוא שאין עוד מלבדו ומסלק במחשבתו את כח גורמי הטבע, כמו כן נוהג בו הקב''ה לסלק כח הטבע ממנו ומונהג בו בהנהגה ניסית כפי מדריגתו, בבחינת הנעשה אצל רבי חנינא בן דוסא: מי שאמר לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלק. וכמו כל הניסים שנעשו לאבותינו בזמן שהיתה שכינה שורה בישראל.