אור ברסלב
הגדה של פסח - למען תספר מאמר י - ירידת הדורות › ב. ההמשכיות לאותו כח של מעמד הר סיני נשמר ונאדק באמצעות חכמי ישראל שבכל דור ודור

הגדה של פסח - למען תספר

מאמר י - ירידת הדורות · ב. ההמשכיות לאותו כח של מעמד הר סיני נשמר ונאדק באמצעות חכמי ישראל שבכל דור ודור

א. לא נשנה בשנית המעמד הגדול של קבלת התורה כדי לשמור על מאזן הבחירה

אולם מה שכן ראה הבורא צורך חיוני ומבלעדיו לא יהא שום תועלת מהמעמד הגדול של קבלת התורה הוא ''אמונת חכמים'', דהיינו שתהא נבואה בישראל, החל ממשה רבנו אב לכל הנביאים הבאים אחריו ועד אחרוני הנביאים חגי זכריה ומלאכי שהיו מבין אנשי כנסת הגדולה, וגם הנבואה היתה אך ורק לתקופה ולאחריה פסקה הנבואה והשתמשו ב''בת קול'', ולאחר תקופה גם ה''בת קול'' פסקה והיתה ''רוח הקודש'' מפעמת בליבותיהם של חכמי ישראל, וברוח הקודש עצמה מדרגות רבות ישנם, ומדור לדור הלכו המדרגות וירדו עד הגיענו הלום - דור של הסתר פנים, אולם עדיין הותיר לנו הקב''ה את חכמי ישראל שבחכמתם מושיעים המה את בני דורם, ובפרט הותיר לנו אותם להעתיק את השמועות ומצוות התורה שלא השתנו ולא ישתנו לעולם, והם הם המקיימים את המשכיות כח המעמד הגדול של קבלת התורה. ''ירידת הדורות''

ויש קצת להתעמק במושג ''ירידת הדורות'' כי מכך תצא לנו תועלת גדולה לדעת מעט, להוקיר ולירא מעוצמתם של חכמי ישראל שבכל דור ודור, והנה מצינו בזה כמה דברים הטעונים ביאור שהרי מצד אחד ''ירידת הדורות'' הוא מושג המובא בגמרא (שבת קיב ע''ב): ''אם ראשונים כמלאכים אנו בני אנשים, ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים'', ועוד מצינו (עירובין נ''ג): אמר רבי יוחנן ליבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים כפתחו של היכל ואנו כמלוא מחט סדקית'' ועוד עיי''ש בעירובין התיחסות רבותינו לקודמיהם ביחס של פער מבהיל מה שראו עצמם לעומת קודמיהם.

וכאשר נערוך סולם של ערכין נמצא סדר דלהלן: (מספר ''אור תורה'').

רבי חנינא בן חמא, היה הקטן שבתלמידי רבנו הקדוש (''זוטא דאית בכו'') ויכול להחיות מתים (ע''ז י:). רבו, היה לאין ערוך יותר ממנו, ובא לביתו לקידוש כל ליל שבת לאחרי מותו (כתובות ק''ג.) והוא בעל כל הש''ס שיש בידינו.

אף רבנו הקדוש הוא רק כתלמיד קטן לפני רבי מאיר, כי כל מה שהעדיף רבנו הקדוש כשרון על חבריו הוא. כי למד מפי ר''מ בעומדו מאחוריו, אבל היו תלמידים ששמעו פנים כנגד פנים (עירובין י''ג עיי''ש מהרש''א). ובכן, רבי מאיר הוא ענק שבענקים, ולא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו. אבל גם רבי מאיר, ביטל את עצמו בפני רבי עקיבא רבו, כי לא יוכל לפניו, והלך ללמוד אצל רבי ישמעאל (סנהדרין י''ד.) אם כן, בבואנו לתאר את רבי עקיבא, שהוא סוף כל סוף רבו של רבי מאיר (אשר מחמת חריפותו, יכול לנמק כל פסק תורה דבר והיפוכו, לכן לא פוסקים כמוהו אף פעם (עירובין י''ג)) אין לנו שום תיאור בפה מה לומר על רבי עקיבא ! ואעפ''כ, רבי עקיבא הוא בטל ומבוטל בפני רבו רבי אליעזר בן הורקנוס, אשר קבע (מה יחס דירוגו ביחס לרבו, רבי יוחנן בן זכאי, ומה יחס דירוגו בפני תלמידו, רבי עקיבא) ''אוי לכם שתי זרועותי שהן כשתי ספרי תורה שנגללין, הרבה תורה למדתי, והרבה תורה לימדתי. ולא חיסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים, ולא חיסרוני ת, מידי אלא כמכחול בשפופרת'' (סנהדרין ס '' ח).

ובכן, חשבנו שכבר הגענו לשיא הגדלות, ואי אפשר להכיל יותר במח-אנושי ! ובכל זאת, המשיכו חז''ל בדירוג הגדלות, ותיארו לנו את רבי יוחנן בן זכאי, (רבו של רבי אליעזר בן הורקנוס, ענק הענקים) ''שמונים תלמידים היו להלל הזקן, שלושים מהן ראויים שתשרה עליהם שכינה כמשה רבנו (!) ושלושים מהן ראויים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון (!) עשרים בינונים. גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל. קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא, משנה, גמרא, הלכות, אגדות, דקדוקי תורה דקדוקי סופרים, קלים וחמורים, גזרות שוות, תקופות וגימטריאות, שיחת מלאכי השרת, שיחת שדים, שיחת דקלים, משלות כובסין, משלות שועלים, מעשה מרכבה, הויות דאביי ורבא'' (סוכה כ''ח.) הרי שגם רבי יוחנן בן זכאי בטל הוא לפני הלל.

ומובן מאליו שגם הלל רק תלמיד בפני שמעיה ואבטליון, אשר גם הם בטלים לפני שמעון בן שטח רבם, ולמעלה בקודש, עד אנשי כנסת הגדולה, ולמעלה בקודש הנביאים. ולמעלה בקודש זקנים שהניח יהושע, ולמעלה בקודש משה רבנו.

הרי כבר ''נסגרנו'' בהביננו את רבי חנינא בן חמא שהיה בכוחו להחיות מתים כמבואר לעיל. ואיך נגדיר ונתאר את רבי, ומה מילים נמצא לבאר את רבי מאיר, ואיך נחשוב להסביר טיבו של רבי עקיבא. ולרבי אליעזר, רק דומיה היא תהלה. ואלמלי ש''פטפטיא דאורייתא טבין'' (ירושלמי סוף ברכות) לא היינו מורשים אפילו להזכיר במו פינו אודות חז''ל, רק כי כך רצה הקב''ה אבל אנו מצידנו בלי ספק אין לנו תפישה כל-דהו בהבנת רוממות דרגתם.

והדברים שנביא כאן, על האחרונים, ישמשו לנו חינוך-עצמי למען נכופף את קומתנו כאשר מזכירים את דבריהם. ולאידך גיסא, ישמשו לנו למען נזקוף את קומתנו בשמחה-ישראלית שזכינו להיות מתלמידי תלמידיהם של מאורות הללו. כי מוטל עלינו לדעת, שבכל דור ודור מתאמתים דברי ''מסילת ישרים'', פרק כ''ב: ''כי היותר גדול שבינינו אינו כי אם מן תלמידי התלמידים אשר בדורות הראשונים'' עכ''ל.

ולכן, החזון איש כתב (אגרות, ח''ב, סי' מ''א) שהוראת משנה ברורה, הוא מרן ''החפץ חיים'' כהוראת סנהדרין בלשכת הגזית. ע''כ. והוא, אף הוא החפץ חיים הרגיש התבטלות בפני החתם סופר, הפרי מגדים, שו''ע רבי שלמה זלמן מלאדי. ולא תמצא מעולם שהרהיב-עוז בנפשו לחלוק על דבריהם בכוחות עצמו, ללא הסתמכות על אחרון בעל שיעור קומה ראוי לכך לחלוק עליהם. וכך דור או שני דורות לפניו, כפפו את עצמם בפני הב''ח והט''ז, מג''א וש''ך. ואף אלו, נשרים אדירים מגביהי-עוף, ביטלו את עצמם בפני דורו של רבי יוסף קארו ואחרוני הראשונים. ולמעלה בקודש, ראשוני ראשונים, ולמעלה מהם, גאונים. ולמעלה מהן ''רבנן סבוראי''. ועדיין לא הגענו לדבר על האמוראים. ועוד רחוקה הדרך מן רבי חנינא בן חמא שהזכרנו לעיל שהרי זכה לראות את התנאים !

עד כאן עסקנו בביאור ''ירידת הדורות'' כפשוטו.

תוכן העניינים

הגדה של פסח - למען תספר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה