אור ברסלב
הגדה של פסח - למען תספר מאמר י''ב - השראת שכינה בישראל › ו. עיקר שינוי המציאות שיהא לימות המשיח שתימלא הארץ דעה את ה', ואפילו עד הבעלי חיים

הגדה של פסח - למען תספר

מאמר י''ב - השראת שכינה בישראל · ו. עיקר שינוי המציאות שיהא לימות המשיח שתימלא הארץ דעה את ה', ואפילו עד הבעלי חיים

ד. שלימותינו תלויה בכך שנפשיט את אור ה' במקומות המרוחקים והחומריים ביותר

וכמו כן ידועה דעת הרמב''ם בסוף הלכות מלכים, בימות המשיח עולם כמנהגו נוהג, ואין בין ימות המשיח לימינו של עתה אלא שעבוד מלכויות, ובימות המשיח ידעו כולם את ה', הרי שימשכו חיי החומר כאכילה ושתיה, פריה ורביה, אלא עם הכרה מלאה בידיעת ה' - ''ומלאה הארץ דעה את ה''', עד אשר ידור זאב עם כבש וגדי עם נמר, ושעשע יונק על חור פתן - והסיבה שלא ירעו ולא ישחיתו להיות כי מלאה הארץ דעה את ה' - תתפשט הדעת אפילו עד הבעלי חיים.

ואין זה פלא כל כך שהרי כבר היה מעולם שנתפשטה הדעת בבעלי חיים, וכדמצינו בחמורו של רבי פינחס בן יאיר, וכן המעשה באותה פרה שומרת שבת שמובא בגמרא, ועוד קודם לכן בתורה מצינו זאת באתונו של בלעם, ובמדרש איתא דלעתיד כשיבוא אדם בשוגג לקטוף תאנה בשבת - תזכיר לו אותה תאנה ותתן קולה לאמר: שבת היום, והגם שיצר הרע יתבטל לעתיד אולם חטאים בשוגג יתכנו אף לעתיד כמובא בדברי הרב ''בן איש חי''.

ובכן נתבונן, היש ימים תכליתיים יותר מימות המשיח? ועם כל זה תכלית ההבטחה שהובטחנו לימים אלה, שנכיר את ה' מתוך כל פעול ויצור, דהיינו מתוך עצמים גשמיים.

ז. הצדיקים יגיעו לשלימות תיקונן בתחית המתים שאז תשוב הנשמה לגוף וללא מגבלה תביט הנשמה באור ה' על אף היותה עטופה בגוף

וביותר, הרי שיש להקשות קושיא חמורה, אחת ההבטחות שהובטחנו ונתבשרנו לעתיד, והיא אחת מעיקרי האמונה שהמפקפק בה אין לו חלק באלקי ישראל, הלוא היא האמונה בתחיית המתים, וכאן ישנה תמיהה עצומה, אבות העולם וכל קדושי הדורות, תנאים ואמוראים שכבר גברו על יצרם וסיימו עבודתם ונפטרו מן העולם, לאחר שמנוחתם עדן בגן עדן העליון ונהנים שם מזיו השכינה בתענוג שאין לו סוף, שהרי יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה, וכי איזה נחת יתרה תהא להם בכך שיצטרכו שוב לחזור לגופם שבעפר ולקום בתחיית המתים, והלא הגם ודאי הוא שתהא איזה הנאה שתהא לעתיד - לאחר תחיית המתים, עם כל זה וכי יהא אפשר להשוותה לעולם תענוג הנשמות? !

אלא הוא אשר דיברנו, מאחר ותכלית רצון ה' להכירו מתוך החומר, וכאמור שאין זה לצורך עצם שלימותו חלילה, כי פשוט וברור שאין הוא זקוק לשום שלמות נוספת חס ושלום, וכל רצונו בזה אינו אלא להיטיב לברואיו, ואם כן, אם רואים אנו בתכלית רצונו - שהוא שלימותינו - לגלות את אורו דווקא בתוך מוגבלות חומר וגוף ומשם להכירו, הרי שוודאי זו הטובה והשלמות הגדולה ביותר עבורנו, שלשיאה נגיע לאחר תחית המתים בהשיגנו השגות עצומות בתוך גוף וכמו שיתבאר.

תוכן העניינים

הגדה של פסח - למען תספר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה