מאמר ו - אוהב עמו ישראל · ו. מדת אהבת ה' באדם כפי המדה שמאמין הוא שה' אוהבו
פרט זה חשוב מאד להאמין בו ולדעתו, והנה אנו אומרים בכל יום ''אהבת עולם אהבתנו ה' אלוקינו, חמלה גדולה ויתרה חמלת עלינו'', ולאחר מכן מברכים בכל יום בשם ומלכות ''אוהב עמו ישראל'', ''הבוחר בעמו ישראל באהבה'', ובכוונה מכוונת סדרו לנו חכמים לומר כל זה לפני שתקנו לנו לומר פסוקי ''ואהבת את ה' אלקיך''... שבהם נתבאר המצוה לאהוב את ה' בכל לבבנו ובכל נפשנו, והיינו משום שכדי שנצליח להשריש בקרבנו אהבת ה' לאוהבו בכל לבנו - עלינו קודם להשריש באמונתינו את אהבת ה' אלינו, וכמה שיותר יקבע בלבנו האמונה כי ה' אוהבנו כך נוכל להחזיר באותה מטבע לאהוב את ה', ולכן מאריכים אנו באהבת עולם לומר חמלה גדולה ויתרה חמלת עלינו וכו' וכו'.
לעולם לא נוכל לקיים מצות ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך וכו' מבלי שיהא ברור לנו שהקב''ה אוהבנו אהבת עולם בכל מצב שאנו נמצאים בו.
שהרי אם יחשוב אדם שבמצב מסוים הוא שנאוי אצל ה' היאך יבוא לאהבתו, וכי יוכל אדם לאהוב את חברו כשיודע הוא שחברו שונאו, והיאך אם כן יקיים האדם מצות אהבת ה' כשחושד הוא בהקב''ה שהקב''ה שונאו.