אור ברסלב
הגדה של פסח - למען תספר מאמר ב - משה - רועה נאמן › ג. על עוון הגאוה נתפס גם הגדול שבגדולים ולו אפילו על התבטאות הפה

הגדה של פסח - למען תספר

מאמר ב - משה - רועה נאמן · ג. על עוון הגאוה נתפס גם הגדול שבגדולים ולו אפילו על התבטאות הפה

ב. מה שיש לעיין בנימוקי סירובו

אמרו חז''ל (נדה ל' ע''ב): ''ואפילו כל העולם אומר לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע''. וכבר אמרו ''אל תאמין בעצמך עד יום מותך'', ועוד אמרו שאין הקב''ה מיחד שמו על הצדיקים בחייהם לפי שאינו מאמין בצדיקיו עד שימותו שנאמר (איוב טו, טו) ''הן בקדושיו לא יאמין'', ובפרט בפגם הגאוה שיכול ליכשל אפילו צדיק לפי מדרגתו בהתבטאות של כבוד ולפגום בכך הרבה.

והנה כמה דוגמאות שמצינו בחז''ל:

''גאות אדם תשפילנו'' - זה יוסף שהנהיג שררה שהיו אומרים לו אחיו לפניו: עבדך אבינו והוא שותק (במדבר רבה יג, ה')

ועוד איתא (במשנת ר''א י'): לא מת יוסף קודם אחיו אלא על שנהג עצמו ברבנות, וכן מובא בזוהר (פר' מקץ כ, א,) שלא נזכר שמו של יוסף בדגלים במדבר אלא של ''מחנה אפרים'', בגלל שנתגאה על אחיו.

משה רבנו על שאמר ''והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו'' (דברים א'), אמר לו הקב''ה: לא כך אמרת ''הדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי'', אני מראה לך שאין אתה יודע דבר שהנשים יודעות אותו - בנות צלפחד (תנחומא פ' פנחס ח').

''ויצעק משה אל ה' על דבר הצפרדעים'' (שמות ח'), לפי שאמר משה ''התפאר עלי'' ותלה הגדולה בו, לפיכך הוצרך במכת צפרדע להתאמץ בתפילה, לכך נאמר ''ויצעק משה'' (פירוש הטור הארוך).

וכמו כן מלאכי השרת נדחו ממחיצתן קל''ח שנה, אמר רבי חמא בר חנינא: על שנתגאו ואמרו (בראשית יט) ''כי משחיתים אנחנו את המקום הזה'', ולא חזרו למקומן עד שנאמר אצל יעקב ''מלאכי אלקים עולים ויורדים בו'' (ב''ר נ, יג), וכן איתא ברש''י שעל שאמרו ''כי משחיתים אנחנו'' הוצרכו לומר ''כי לא אוכל לעשות דבר''.

נדב ואביהוא למה מתו קודם זמנן לפי שאמרו: מתי ימותו שני זקנים הללו ואנו ננהיג את הדור, אמר להן הקב''ה: הנראה מי קובר את מי, וכתב רש''י: בשביל שהיו מבקשים שררה ורבנות מתו (סנהדרין נב, א).

וכן מצינו ביהושע, כשנפטר משה מן העולם אמר לו ליהושע שאל כל ספקות שיש לך, ענה לו יהושע כלום הנחתיך והלכתי למקום אחר, והלא כתבת בי ''ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האוהל'' אם כן אין לי ספקות והכל ברור לי. מיד תש כוחו של יהושע ונשתכחו ממנו שלוש מאות הלכות, ונולדו שבע מאות ספקות ובקשו כל ישראל להורגו. (ילקו''ש יהושע א, ד, תמורה טז, א, ובמהרש''א שם).

דבורה הנביאה על שאמרה עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל - נסתלקה ממנה נבואה (פסחים סו, ב).

שמואל הנביא על שאמר: ''אנכי הרואה, אמר לו הקב''ה אתה קורא עצמך ''רואה''? אני מראה לך דבר שאין אתה רואה וכנא' ''ויאמר ה' לשמואל אל תבט אל מראהו'' (ילק''ש שמואל א' ט').

שאול המלך נתגאה לסמוך על דעתו ולא לבטלה בהחיאת אגג - נתבטלה ממנו מלכותו (תנד''א רבה לא).

על מה התחיל שאול לארוב לדוד? מפני הכבוד, שנא' ''ותענינה הנשים המשחקות ותאמרנה הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו - ויהי שאול עוין את דוד מהיום ההוא והלאה'' (מסילת ישרים יא).

דוד המלך על שאמר ''זמירות היו לי חוקיך'' דהיינו שקלות ורגילות עלי ד''ת כזמירות, אמר לו הקב''ה: חייך שסופך לטעות בדבר שתינוקות של בית רבן יודעין בו, והוא בשעה שהעלה הארון טעה ונתנו על העגלה, והרי ארון נישא בכתף שנאמר ''בכתף ישאו''. (תנחומא פנחס ח').

שלמה המלך על שאמר ''בנה בניתי בית זבול לך'' כשביקש להכניס הארוז לקודש הקדשים, דבקו השערים זה בזה (במדבר רבה יד).

למה נהרג זכריה, לפי שנתגאה שנאמר: ''ויעמוד מעל העם'' (דה''ב כד), וכי מעל ראשי העם היה הולך? אלא שראה עצמו גדול מכל העם, התחיל להוכיחם: ''למה אתם עוברים את מצוות ה' ולא תצליחו'', מיד ויקשרו עליו וירגמו אותו אבן במצות המלך (קהלת רבה י, ה).

ועוד אמרו (בברכות י'): כל התולה בזכות עצמו תולין לו בזכות אחרים, וכל התולה בזכות אחרים תולין לו בזכות עצמו, וראה שם משה שביקש בזכות האבות תלו בזכות עצמו, חזקיה שביקש בזכות עצמו תלו בזכות אבות.

ועוד, למה נקרא ספר עזרא על שם עזרא, והלא רובו מדבר נחמיה רבו. אלא על שאמר ''זכרה לי אלוקי לטובה'', והחזיק טובה לעצמו (סנהדרין צג, ב).

הארכנו בדוגמאות מדברי רבותינו לראות עד כמה חמורה הגאוה - תועבת ה', והיאך מדקדקים על כל דבור והתבטאות שאינה כפי גדרי הענוה כל אחד כפי מדרגתו.

תוכן העניינים

הגדה של פסח - למען תספר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה