מאמר א - טעם לשעבוד מצרים · ב. גזירה זו נגזרה בברית בין הבתרים ואף לא ניסה אברהם אבינו לבטלה
ואין לומר דאפשר היו להם במצרים עוונות וחטאים שהתורה לא פירטה לנו אותם מאיזו סיבה ולכן נענשו, שהרי לא כסתה תורה חטאם של אחי יוסף במכירת אחיהם ולא כסתה חטא בני ישראל במעשה העגל ובנות מואב ועוד רבות, ומדוע כאן שתכסה על חטאתם, ועוד שהרי גזירת שעבוד מצרים נגזרה כבר בגזירת בין הבתרים לאברהם אבינו ע''ה, ומה חטאים ועוונות שייכים אז כשנגזרה הגזירה.
ויש עוד להבין שהרי בגזירת בין הבתרים שנמסרה לאברהם אבינו כבר אז נגזרה גזירת ''ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה'', ולא מצינו שהתפלל אברהם אבינו לבטלה, ותימה, על סדום ועמורה שהיו אנשים רעים וחטאים לה' מאד לימד אברהם אבינו זכות, והירבה תפילה למענם, וכששומע הוא בגזירת בין הבתרים על בניו וזרעו שישתעבדו בעינוי קשה אין הוא נושא תפילה בעדם, משמע שהדבר היה מוכרח ובלתי נמנע, ויש לבאר מדוע?