אור ברסלב
הגדה של פסח - למען תספר מאמר ד - תמימות › ט. האמונה פשוטה וידועה וכל העבודה לשננה ולממשה למעשה

הגדה של פסח - למען תספר

מאמר ד - תמימות · ט. האמונה פשוטה וידועה וכל העבודה לשננה ולממשה למעשה

ח. עיקר המלחמה החזקה המוטלת על האדם בחייו להתכחש למקרה והטבע וליחס הכל להשגחה העליונה

הדברים הם ידועים ופשוטים אלא שיש לשננם יום יום וללמוד אמונה בכל עת, וזה בדרך התבוננות במקראות התורה היאך הקב''ה בידו הכל, הנה, אותו הבורא ש''הפך לבם לשנוא עמו להתנכל בעבדיו'' הוא הבורא ש''נתן את חן העם בעיני מצרים, וישאילום כלי כסף וכלי זהב'', ביד הבורא להפוך לב אדם עליך לאוהבך או לשנאתך, והכל בהנהגת ''מדה כנגד מדה'' מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך.

ועיקר מבחן נסיון האמונה אצל האדם הוא בעתות הקשות הן הקשות מצד היסורים והסבל, והן מצד קטנות הדעת והסתר אור פני ה' מהידיעה הברורה במציאות השגחת ה', שאלו הם ב' אופני נסיונות, האחד להיות למוד לסבול את גזירת ה' גם אם הרצון האישי מתנגד לכך, והשני לגלות בקרבו את הידיעה בבהירות מהשגחתו הפרטית ולהשתכנע כי כל הנעשה הוא לטובת האדם. ועיקר המבחן הוא כאשר נסגר האדם מכל הכוונים אז היא שעת המבחן לראות כמה הצליח בתקופת עבודתו את ה' לרכוש אמונה שתוכל לעמוד במצבו הקשה הנוכחי.

דהיינו ישנם ב' זמנים בחיי האדם, האחד הוא זמן עבודה ורכישת אוצר האמונה, וזה בימים היפים - ימי העליה, ויש זמני מבחן העבודה האם היתה בניצול הראוי והם בשעות הקשות, ולפי ההצלחה בשעות הקשות - שעות המבחן, ניתן ציון המבחן על ההשקעה ברכישת האמונה, (וכבר הארכנו בזה לעיל בפרשת ''וירא''), וכמו אדם הנבחן על לימודיו, בשעת ההכנה למבחן ניתן לו כל האפשרויות ללמוד למבחן לעיין, לפתוח ספרים, לשאול, והכל מתוך ישוב הדעת ללא לחץ, אולם בשעת המבחן נסגר הכל, אין ספר פתוח, אין לשאול, אין לדבר באמצע, המצב מצב מתח.

כן הוא במבחני האמונה, ישנם שעות של ישוב הדעת, הנסיונות אינם מסובכים וקשים, הדעת מיושבת להתבונן באמונה בלימוד התורה ובעשית מצוות, ובכך למלאת המצברים באמונה לצורך שעת המבחן שאז השעה היא שעה של חושך, אטימות, חוסר ישוב הדעת, זמני טירוף, והאדם נצרך להצליח במבחן מכח מה שהכין עצמו למבחן, דהיינו להתבונן במה שלמד לעצמו אמונה בזמני הישוב דעת, ולכך עיקר תביעת ה' מהאדם לישב עצמו בזמנים היפים ששעתו שעת השקט ויכול לעבוד ה' ולקנות קנינים בתורה ועבודה, וזהו שנאמר ''תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל'' וגו', שאז הזמן לעבוד ולהכין לצורך התכלית שהמה ימי המבחן.

י. ככל שהשעות קשות יותר ונוחתות על האדם ביתר תקיפות ותכיפות כן תגדל מעלת האדם באם יתחזק אז במידת ''התמימות''

ואדרבא, ככל שהשעות יותר קשות וסתומות מלהבין לפי בינתנו את הנהגת השמים אז יש לתמימות משמעות ומעלה גדולה יותר המעלה את האדם למדרגה גבוהה ביותר, ומקרבת לו את הישועה בשל תמימותו שזה בעצם מהות עבודת ''הבטחון''.

וזה שענה לו הקב''ה למשה על שאלתו ''למה הרעותה'' - ''עתה תראה אשר אעשה לפרעה'', כלומר עונה לו השי''ת דוקא משום כך שהכשלתי את ההצלחה בשליחותך ועל ידי כך נסתם עליהם האמונה בקושי גדול יותר, ויצטרכו בשל כך להתאמץ יותר להתחזק בי יזכו לזרז להם יותר את הגאולה ביתר שאת, והוא שאמר ''עתה תראה אשר אעשה לפרעה'' - מיד תראה ללא שהות את ניסי ומופתי, כי לאמונתם מעתה יש לה יותר משמעות ומעלה, אחר שהגם שנכשלה השליחות ממשיכים ומתחזקים המה להתמם באמונתם בי.

יא. עיקר הנסיון בקבלת הנהגת ה' עם האדם הוא במקרי היום יום השיגרתיים יותר מאשר נסיון אירועים בלתי שיגרתיים הפוקדים לפעמים את האדם לזמן ארוך

לימוד זה הוא גם לחיים הפרטיים של כל אחד ואחד להתחזק באמונה ובתמימות בבורא בכל מצב, ועיקר הנסיון הוא בדברים המצויים והתדירים, כגון שלא נעשה חפצו של אדם כרצונו, פקודתו לבני ביתו לא בוצעה כראוי, אכזבה שנוחל האדם בכל עניני החיים שלו ועד הסידורים הקטנים שרוצה אדם לגמור והנה רואה עיכובים, אם זה במשרדים שונים שנצרך הוא לילך ולשוב מפני שאין השעות שעות קבלת קהל או מחסרון מסמך מסוים. אם זה שכחת דבר פעוט כגון ששכח ליקח עמו דבר הנצרך ונגרם לו עיכוב בשל כך. ואם זה שאדם נאבד לו משהו בשעה שבדיוק אז צריך הוא לאותו דבר ואז נכנס הוא ללחץ ולעצבנות ולהאשמה את כל המצוי סביבו, או כגון התחיל במלאכה ונכשל וכך שעמלו היה לריק, נתרמה על ידי אחרים בממון, או שנתבזה על ידם, וכדומה, לרגעים תבחננו בכל רגע וזמן נבחן האדם כיצד יישם את האמונתו בה' בפועל ממש ומתבטא הדבר בתגובתו, היאך יגיב על הנהגת ה' עמו.

עיקר שלמות האמונה היא שהאדם מכניסה לחיי היום יום שלו, ולא רק כשעומד הוא בתפילה או ביתר הברכות אשר אז יודע הוא להתפלל ולברך ולהכריז על אמונתו יתברך, וכשהוא בא לביצוע הנסיונות התדיריים פתאום הוא אדם אחר המשייך הכל לטבע ולמקרה וכועס ומקפיד ומאשים, הרי בזה מכחיש הוא את אמונתו כאילו והכל נעשה בדרך טבע ומקרה, אם כן היכן אמונתו של זה? !

ומצד אחד קשה יותר האמונה בדברים המצויים והתדירים מאשר באיזה ארוע טרגי יוצא מהכלל, שאז מפעיל האדם את יסודות אמונתו על מנת להשרד ולהחזיק מעמד, או מחמת שאז מתרבים סביבו אוהביו וקרוביו לעודדו ולנחמו, וכמו כן לחזקו באמונה כך שיש לו מסייעים לעמוד בנסיון זה, מה שאין כן במקרים הקטנים והמצויים אין מי שיחזקו על כך, וכאן נצחונו תלוי רק מתוך עבודתו העצמית על אמונתו, ואין מי שיסייעו על כך, וכפי שיגע ועמל עליה לשננה ולחדדה כך יצליח לממשה בכל פרט ופרט מארועי חייו.

תוכן העניינים

הגדה של פסח - למען תספר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה