דילוג לתוכן תוכן העניינים
- הסכמות והקדמה הסכמותהקדמה
- סימן א - בגדרי מצות שופר, האם המצוה בשמיעה או גם בתקיעה א. דברי האחרונים דגם התקיעה היא חלק ממצות שופר, ולא רק השמיעהב. שיטות הראשונים בנוסח הברכה דשופר, והאם יש ראיה מדבריהם דהתקיעה היא חלק מהמצוהג. ישוב כל קושיות האחרונים אליבא דהשיטה דהמצוה היא רק בשמיעהד. דין תוקע בשופר גזול, או קורא במגילה גזולה, עפ"י היסודות דלעילה. בהא דחצי עבד וחצי בן חורין יוצא בשמיעה מאחריםו. בשומע כעונה האם יש חסרון ד'אין ראוי לבילה'ז. המדבר ואינו שומע, האם הוא חייב במצות שופר
- סימן ב' - גדר צדיקים, רשעים ובינוניים, לענין הדין בראש השנה א. ארבע דרכים בביאור הגמרא ד'שלושה ספרים נפתחים בראש השנה'ב. ביאור מחלוקת הפוסקים האם יש לאחל 'לשנה טובה תכתב', או 'לשנה טובה תכתב ותחתם'ג. ארבע דרכים למה הבינוניים צריכים לעשות תשובה דוקא, ואין די להם במה שירבו זכויות ומעש"טד. ישוב הסתירה שיש לכאורה בדברי הרמב"ם
- סימן ג' - סודות וגדרים בענין תשובה מאהבה ומיראה א. ביאור החידוש המיוחד שיש בתשובה, מאהבה ומיראהב. שני חלקים יש בשכר ועונש – 'סגולי' ו'גמולי' וחרטה בעלמא מועילה רק לחלק ה'גמולי'ג. גודל ההבדל בין איבוד הטוב לאיבוד הרעד. עצם נתינת שכר על המצוות הוי חסד גמורה. חידושו של 'המקנה' בתוהא על מצוות שעשהו. שלימות התשובה – שיחפוץ בו הבורא וירצהו
- סימן ד' - בגדר אכילת כזית בליל ראשון דסוכות האם זו מצות אכילה או ישיבה בסוכה א. שני צדדים בגדר המצוה לאכול כזית בליל ראשון בסוכהב. מה שיעור הפת שיש לאכול בלילה ראשון בסוכהג. בלילה ראשון האם צריך לאכול בסוכה גם במצטערד. בלילה ראשון, האם יש חיוב שינה, כמו חיוב אכילהה. האם צריך להמנע מאכילה בערב סוכות אחר חצותו. האם אפשר לקיים מצות סוכה בלילה ראשון במיני תרגימאז. האם אפשר לאכול כזית פת בלילה ראשון יחד עם מאכל אחרח. בדין אכל כזית פת בלילה ראשון בלא כונהט. האם צריך לכוון לקיים המצוה בכזית ראשונה שאוכליםי. בספק המשנ"ב אם יש מצוה לאכול פת כל ז' ימים בסוכהיא. בהא דצריך לאכול הכזית בלילה ראשון בכדי אכילת פרסיב. האוכל כל החג יותר מכביצה לא בכא"פ, האם חייב בסוכהיג. האם אפשר לאכול לכזית דליל ראשון לחם שנילוש במי פירותא. היושב בסוכה מבלי לאכול, האם מברך 'לישב בסוכה'ב. האוכל אכילה שניה, מבלי שהיה הפסק מאכילה ראשונה, האם מברך 'לישב בסוכה'ג. האם יכול אדם לכוון שברכתו תפטור רק עד זמן מסוים, או רק חפץ מסוים
- סימן ו' - כשמחנכים קטן במצוות, האם צריך שיקיימן עם כל פרטיהן א. מצות ד' מינים בקטן, האם צריך לקיימה עם כל הפרטיםב. מצות ציצית וד' כוסות בקטן, ולימוד בנים ובנות ביחדג. מצות סוכה ועליה לרגל בקטןד. דברי האחרונים לבאר באיזה פרטים יש להקפיד בחינוך קטן, ובאיזה לאה. חינוך קטן בד' מינים עפ"י חידושו של ה'חכם צבי'
- סימן ז' - בדיני וגדרי מעמיד ומעמיד דמעמיד בסכך א. מעמיד בדבר המקבל טומאה, מעיקר הדין ולמעשהב. 'מעמיד דמעמיד' – שיטות הראשונים והפוסקיםג. שני טעמים בראשונים לאיסור מעמיד, וג' נפק"מ לדינאד. דברי הפוסקים על שני אופני העמדת סכך, אי הוי 'מעמיד דמעמיד'ה. ראיות החזו"א לשיטתו ודברי האחרונים לדחותןא. נר חנוכה, האם הוא חיוב על הבית, או חובת גבראב. נר חנוכה במי שאין לו בית, או שאינו נמצא בביתוג. ביאור מחלוקת הרמב"ם והרמ"א כיצד הוא דרך ההידור בנר חנוכהד. ביאור מחלוקת המהרי"ל והתרוה"ד אימתי יכול אכסנאי להדליק בעצמו בברכהה. מחלוקת הפוסקים האם אכסנאי יכול להדליק בעצמו בברכהו. מחלוקת הפוסקים האם מברכין על הדלקת נרות דהידורז. המהדרין בנ"ח, האם מותר להם להדליק נרותיהם מנר בעה"בח. שני אנשים הדרים בחצר אחת, האם יכולים להשתתף בנר אחדט. קטן שהגיע לחינוך, האם יכול להדליק נר חנוכה עבור בני הביתי. הדלקת נר חנוכה עבור מי שכבר קיבל שבתיא. הנמצא במדינה אחרת, האם יוצא ידי"ח בהדלקת ביתויב. בית שיש לפניו חצר, היכן יש להדליק נר חנוכהיג. המהדרין, האם מדליקים עבור הקטנים, ודין חינוך בנ"חא. חקירה בגדרן של ברכת 'שהחיינו' וברכת 'שעשה ניסים'ב. האם מברכים 'שהחיינו' ו'שעשה ניסים' בלא הדלקה או ראייהג. מי שמדליקין עליו בביתו, האם מברך על הראייהד. האם יש מצוה בראיית נרות חנוכהה. שיטת הסוברים דברכת 'שעשה ניסים' היא על נצחון החשמונאיםו. חידושו של המג"א דהבעל נפטר בברכות שבירכו בביתוז. מי שבירך והדליק בביהכ"ס, אלו ברכות יחזור ויברך בהדלקה בביתו ובגדר הדלקת הנרות בביהכ"סח'. במחלוקת הראשונים האם יש לברך שהחיינו ו'שעשה ניסים' קודם ההדלקה, או לאחריהט. דברי הפוסקים דיש שני מחייבים ב'שהחיינו' דחנוכה, מצד ימי החנוכה, ומצד מצות הנרותי. הרואה נר חנוכה ובדעתו להדליק בעצמו, האם יברך פעמיים, על הראיה ועל ההדלקה
- סימן י' - האם נשים חייבות לומר הלל בחנוכה ראיה מהרמב"ם דנשים פטורות מהלל בחנוכהראיה מתוספות דנשים חייבות בהלל בחנוכהדברי האחרונים בזה והקושיא על הרמב"םדברי ה'משנת יעבץ' דנשים פטורות מהלל בחנוכה גם לתוס'דברי ה'קונטרס חנוכה ומגילה', דלהלל צריך יום טובדברי ה'ירח למועדים' למה נשים פטורות מהללדברי 'קונטרס הביאורים' למה נשים פטורות מהללראיות מהראשונים דחנוכה הוא בגדר 'יום טוב'ביאור דברי הרמב"ם דחנוכה הם ימי שמחהדברי המשנ"ב שנשים פטורות מהלל
- סימן י"א - בגדר הדלקת 'מהדרין מן המהדרין' והמסתעף מזה לענין כמה פרטים בדיני ההדלקה א. מחלוקת הראשונים האם אפשר למהדרין להיות גם מהמה"דב. דברי האחרונים בביאור מחלוקת הראשונים והעולה מזה לענין המעלה שיש בהדלקת מהמה"דג. מחלוקת הפוסקים כמה ידליק מי שיש לו ב' נרות ביום ג' דחנוכהד. דברי הרמב"ם בתשובה, ושני דרכים בביאורם
- סימן י"ב - בדין מדליק בתוך ביתו שלא בשעת הסכנה א. מחלוקת הראשונים במי שאיחר זמן ההדלקה – היכן ידליקב. בירור שיטת הסוברים דבדיעבד יוצאים בהדלקה בתוך הביתג. בזמן הזה, היכן צריך להדליק, בתוך הבית, או בחוץ
- סימן י"ג - בשאלה הידועה למה קבעו שמונה ימים לחנוכה, והרי ביום הראשון לא היה נס א. תירוץ הב"י שחילקו השמן לשמונה וביאור ההלכה ד'תן לה מדתה מערב עד בוקר'ב. תירוץ הב"י דנתרבה שמן על ידי נס ובנדון הפוסקים האם שמן נס כשר למנורהג. תירוץ הפר"ח דיום ראשון מדליקים לזכר הנצחון ויסוד האחרונים דעיקר מלחמת יון היתה כנגד המנורהד. בגירסת השאלתות דבפך שמצאו לא היה שמן אפילו ליום אחדא. מחלוקות בראשונים ובפוסקים בדין הדלקת נרותב. האם ה'פרסומי ניסא' הוי לעיכובא במצוה דנר חנוכהג. מצות נרות חנוכה בגדר של הודאה על הניסיםד. קיום הענין של 'פרסומי ניסא' גם ביחיד המדליק לעצמו
- סימן ט"ו - בהא דאין מזכירין חנוכה ופורים ב'ברכה מעין שלש' א. אמירת 'על הניסים' – האם היא מגדר הודאה, או דהוי הזכרה מעין המאורעב. גדר של הודאה בדלקת נרות חנוכהג. הזכרת 'על הניסים' אפילו בברהמ"ז, הוי רק מנהגד. בברכה מעין ג' אין מזכירין רק הזכרה שיש לה אפשרות של ברכה בברהמ"זה. בגדר הזכרת ברית ותורה בברהמ"ז, ובטעם הדבר שאין מזכירין אותם בברכה מעין ג'ו. בברכה מעין ג' אין מזכירין רק הזכרה שאינה חלק מהברכה בברהמ"זז. שיטת הפוסקים דצריך להזכיר חנוכה ופורים בברכה מעין ג'
- סימן ט"ז - בדיני 'בן עיר שהלך לכרך, ובן כרך שהלך לעיר' א. בן עיר שהלך לכרך – איזה יום קובע את דינוב. האם הדין נקבע כפי המציאות, היכן האדם נמצא, או שהדבר תלוי בדעתוג. בן כרך שיצא לעיר על דעת לחזור, ונמלך בדעתו ונשאר בעירד. איזו דעת קובעת, האם של שעת יציאתו מביתו, או של ליל י"דה. בין עיר שהלך לכרך והיה שם יום י"ד, האם עליו להשאר שם ליום ט"וו. שלש מחלוקות בין המשנ"ב להחזו"א בהלכות אלו
- סימן י"ז - בגדר משלוח מנות האם מדין רעות או צרכי הסעודה א. ארבעה טעמים למצות 'משלוח מנות'ב. בטעם הדבר שבפורים שחל בשבת, הסעודה היא ביום ראשוןג. מי ששלח משלו"מ והמקבל לא רצה לקבלם או מחל לוד. קיום מצות 'משלוח מנות', כשהמקבל אינו יודע ממי קיבלה. 'משלוח מנות' ששלחו קודם פורים ונתקבלו בפוריםו. 'משלוח מנות' ששלחו למי שאצלו אינו פורים היוםז. פורים שחל בשבת – אימתי הוא זמן מצות 'משלוח מנות'ח. 'משלוח מנות' הנמצא בפקדון ונקנה למקבל ביום הפוריםט. 'משלוח מנות' האסור באכילה על המשלח ומותר להמקבלי. 'משלוח מנות' האסור באכילה על המקבל מטעמי רפואהיא. 'משלוח מנות' בבעלי חיים, שחוטים ומבושליםיב. טעם הדבר שיש לתת 'משלוח מנות' ביום דוקאיג. האם הולכים ב'משלוח מנות' אחר הנותן או אחר המקבלא. קיום משלוח מנות במאכל ומשקה, ובשתי משקאותב. משלוח מנות תלמיד לרבו, קטן לגדול ולהיפךג. המקבל משלוח מנות, האם קיים ג"כ את המצוהד. האם ובאיזה אופן אפשר לקיים משלוח מנות ומתנות לאביונים, בנתינה אחתה. השולח מנות לרעהו, והמקבל רוצה שיהיו לשם מתנות לאביוניםו. שיעור המנה לקיום מצות משלוח מנות, והאם הולכים אחר הנותן או אחר המקבלז. גירסת ר"ח והדינים העולים מתוך דבריוח. גירסת השאלתות וביאורה
- סימן י"ט - בגדר מתנות לאביונים האם מדין צדקה או שמחה א. מתנות לאביונים – האם היא מדיני צדקה, או לשמחת היוםב. עני האם הוא חייב במתנות לאביוניםג. האם צריך לפטור מתנות לאביונים בברכת שהחיינוד. מה שיעור הנתינה במתנות לאביוניםה. קיום מצות מתנות לאביונים בבבגדיםו. האם מקיימים מתנות לאביונים במה שמזכים אותם לענייםז. מתנות לאביונים – שמחת הנותן
- סימן כ' - שכונת 'רמות' – אימתי יש לנהוג בה פורים א. יסודות ההלכה ד'סמוך' ו'נראה'ב. שכונת רמות על פי דינא ד'נראה'ג. מאיזה טעם קוראים בירושלים בט"ו והעולה עפי"ז לשכונת רמותד. 'צורת הפתח' ומחיצות, האם מועילות לענין קריאת המגילהה. צירוף לכל עניני העיר, האם מועיל לענין קריאת המגילהו. כיצד מחשבין שיעור מיל לאחר המצאת כלי רכבז. האם 'בורגנין' יכולים להועיל לצרף השכונה אל העירא. שני דרכים בגדר הברכה 'על ביעור חמץ'ב. שני גדרים בברכת 'המפיל' והנפק"מ העולות מהם
- סימן כ"ב - מה נתחדש בסיפור יציאת מצרים בליל הסדר יותר מהחיוב שיש בכל לילה א. דרך סיפור, 'מתחיל בגנות ומסיים בשבח', טעמי המצוהב. אמירת הלל והודאה להקב"הג. טעם הדבר דזכירת יצי"מ כל השנה, אינה במנין המצוותד. גדר חיוב הזכירה כל השנה, והמסתעף לדינא לנשים וקטן שהגדילה. חיוב לספר בליל הסדר שהיום יצאנו ממצריםו. חיוב עשיית מעשים המעידים על היציאה ממצריםא. שני גדרי חיוב ל'הלל', מצד המועד וכהודאה על הנסב. גדר חיוב אמירת 'הלל' כהודאה על הנסג. חיוב אמירת 'הלל' על המצה, וביאור שני חלקי ה'הלל' בהגש"פד. טעם הדבר שאין גומרים ה'הלל' בשביעי של פסח ובחוה"מא. שיטת הפוסקים שיש לברך 'ברכה אחרונה' אחר כוס ראשון וטעמםב. דברי הפוסקים בטעם הדבר שאין לברך 'ברכה אחרונה' אחר כוס ראשוןג. שיטת הפוסקים שאין לברך 'ברכה אחרונה'
- סימן כ"ה - בטעם פטור תלמיד בהסיבה בגלל דין מורא או מציאות המורא א. בגדר הפטור מהסיבה בתלמיד אצל רבו, וכיצד הדין בנתן לו רשותב. בן שאביו אינו מוחל על כבודו, האם הוא צריך להסבג. תלמיד אצל רבו שאינו מובהק, האם יש אסור הסיבה בפניוד. דין הסיבה בתלמיד אצל רבו בשלחן אחרה. בטעם הדבר שבן אצל אביו חייב בהסיבהו. דיני הסבה באשה אצל בעלה, באלמנה ובאשה חשובה
- סימן כ"ו - בגדרי מצות הסיבה האם חלק ממצות מצה או מצוה בפני עצמה א. מי שאכל מצה בלא הסיבה, האם חייב לאכול פעם נוספת בהסיבהב. אכל מצה בלא הסיבה, גדר החיוב לחזור ולאכול פעם נוספת בהסיבה
- סימן כ"ז - האם נשים חייבות בהגדה, מדאורייתא או מדרבנן א. דין הנשים בהגדה מכח הסברא ד'אף הן היו באותו הנס'ב. דין הנשים בהגדה מכח חיובן בארבע כוסותג. דין הנשים בהגדה מכח חיובן באכילת מצהד. מצות סיפור יצי"מ – האם היא מ"ע שהזמן גרמאא. מי שלא ספר יום אחד, האם ימשיך לספור בברכהב. שיטות הפוסקים במי שמתפלל מבעוד יום, כיצד ינהגג. בהא דמי שלא ספר בלילה, יספור ביום בלי ברכהד. מי שמסופק אולי לא ספר יום אחד, האם ימשיך לספור בברכהה. מי שספר בבין השמשות, האם יכול לספור בשאר הימים בברכהו. בטעם הדבר שמברכים כל יום על ספירת העומרז. מי שיודע שלא יספור יום אחד, האם יתחיל לספור בברכהח. נשים, האם ואימתי יספרו בברכהט. למה מברכים על ספירת העומר ולא חוששים שישכחו לספור יום אחד
- סימן כ"ט - קטן שהגדיל באמצע 'ספירת העומר', האם ימשיך לספור בברכה הצעת השאלה ודברי ה'ציונים לתורה'א. ספירת הקטנות, האם מועילה לדינא ד'תמימות'ב. ספירה מחיוב דחינוך, האם מועילה לספירה דגדלותג. ספירת הקטנות נחשבת ל'מעשה מצוה' ולכן מועילה לדינא ד'תמימות'ד. האם אפשר לחייב גדול בספירה מצד חיוב חינוךה. השוואת נדו"ד לקטן שהגדיל באמצע סוכות אליבא דר"או. ספירת הקטנות האם היא כהחייב מדרבנן שמוציא חייב מדאורייתא
- סימן ל' - בגדר ברכות התורה האם ברכות השבח או המצוות א. גדר ברכות התורהב. ברכות התורה – האם הוו מצוה בפנ"עג. בטעם הדבר שמברכים ג' ברכות על התורהד. טעם הדבר שמברכים ברכות התורה בכל יוםה. טעם הדבר שאין מברכים ברכות התורה אחר שינה ביוםו. דין הישן ביום והיה ניעור בלילה שלאחריוז. דין הישן שני פעמים בלילה אחדח. במחלוקת הפוסקים האם צריך ללמוד אחר ברכת התורהט. ברכת התורה על הרהור בדברי תורהי. נשים האם חייבות בברכות התורהיא. למה נשים אינן חייבות בכתיבת ספר תורהיב. בדין אמירת פסוקים קודם ברכות התורהיג. ברכות מדאורייתא, האם הוו לעיכובאיד. בדין עמידה בברכות התורה ובכל הברכותטו. בענין הנוסח של ברכות התורהטז. שיטות הראשונים דברכת התורה הן 'ברכת השבח' וגם 'ברכת המצוות'יז. ביאור דברי הרמב"ם בחיובא ד'ברכות התורה'יח. בענין הפסק בין ברכה"ת ללימוד התורהיט. נשים מדוע אינן מברכות על התורה אחר הפסק מהברכה הקודמתכ. סימוכין מהירושלמי לכך שיש שני גדרים ב'ברכות התורה'
- סימן ל"א - בביאור הדין דההולך ללמוד פטור ממצוות, ואילו העוסק בתורה חייב במצוות א. דברי רש"י דהליכה ללימוד תורה דוחה סוכה, ושאלת ה'אור שמח'ב. דרכו של האו"ש דגדולה שימושה יותר מלימודהג. דרכו של ה'מאורי המועדים'ד. דרכו של ה'משמרת חיים'ה. דרך נוספת על פי דברי ה'קהילות יעקב'ו. דרכו של ה'ברכת מרדכי'
- סימן ל"ב - בטעם הדבר דמבטלין תלמוד תורה לקיום מצוות א. דברי הירושלמי ושני דרכים בביאורםב. בדברי האחרונים דבלימוד תורה אין מציאות של 'עוסק במצוה'ג. דברי האחרונים דבשעת קיום מצוה, אין מצות ת"ת
- סימן ל"ג - במחלוקת ר"י ורשב"י האם צריך לעסוק בדרך ארץ וההוראה בזה לענין מעשה א. תורה עם מלאכה – הוראה לרבים וליחידיםב. מי הם היחידים הראויים לנהוג כרשב"יג. שאלת הראשונים דאיכא סתירה בדברי רשב"י וכמה דרכים בישובהד. שאלת האחרונים דאיכא סתירה בדברי ר"י ושני דרכים בישובהה. בירור שיטת הרמב"ם, כיצד פסק במחלוקת ר"י ורשב"י
- סימן ל"ד - מצות תלמוד תורה – גדר חיובה ושיעורה ואימתי עוברים על ביטול תורה א. דעת האחרונים דיש חיוב גמור ללמוד תורה בכל זמן פנויב. דעת האחרונים דאין חיוב גמור ללמוד תורה בכל זמן פנויג. בירור דעת הרמב"ם בנדון זה, האם יש חיוב גמור ללמוד בכל זמן פנויד. דברי הראשונים בסוגיא דנדרים, ובירור שיטתם בנדון זהה. בירור דעת הרשב"א והרמב"ן בנדון זהו. מדברי רבותינו ז"ל בהנהגה למעשה במצות ת"ת
- סימן ל"ה - בגדר המצוה דכתיבת ספר תורה, האם המצוה לכתוב או שיהיה לו ס"ת א. מצות כתיבת ספר תורה – אופני קיום המצוה והספק במקצתםב. שיטת האחרונים דהדין בירושה ובקניה שוהג. שיטת האחרונים דקניה עדיפא מירושהד. בדברי הרא"ש דבזמנינו מקיימים מצוה זו בכתיבת ספרי קודשה. מי שכתב ס"ת ונאבד ממנו או שהקדישו, וגדר החיוב להזדרז בכתיבת ס"תו. המגיה אות אחת בסוף הס"ת, או באמצעו ודין מי שתפר היריעותז. השיטה הסוברת דיש שני דינים במצות כתיבת ס"ת
- סימן ל"ו - למה תיקנו לברך בברכות התורה, יותר מברכה אחת א. נוסח ברכות התורה, והאם הוו שתי ברכות או שלשב. שלש ברכות כנגד תורה ומשנה ומדרשג. ברכה ראשונה היא כ'ברכה לאחריה' של הלימוד דאתמולא. פתיחהב. ברכה"ת על הרהור, ודין נשים ברכה"תג. האם יש חיוב להסמיך לימוד תורה לברכה"תד. אחר שינת קבע ביום, האם יש חיוב לברך שוב ברכה"תה. אחר מרחץ וביהכ"ס, האם יש חיוב לברך שוב ברכה"תו. האם יש חיוב לברך ברכה"ת על אמירת פסוקים דרך תפילהז. האם יש חיוב לברך ברכה"ת על הרהור בדין שלא דרך לימודח. האם יש חיוב לברך ברכה"ת על קריאת שמעט. דחיית הראיות הנ"ל וביאור דעת השו"ע דברכה"ת הן ברכת המצוות