אור ברסלב
מאור המועדים סימן ל' - בגדר ברכות התורה האם ברכות השבח או המצוות › כ. סימוכין מהירושלמי לכך שיש שני גדרים ב'ברכות התורה'

מאור המועדים

סימן ל' - בגדר ברכות התורה האם ברכות השבח או המצוות · כ. סימוכין מהירושלמי לכך שיש שני גדרים ב'ברכות התורה'

יט. נשים מדוע אינן מברכות על התורה אחר הפסק מהברכה הקודמת

מקור הדין שיש שתי דינים בברכות התורה מהירושלמי

ונראה כי יש סימוכין מדברי הירושלמי (פ"ז דברכות ה"א) להיסוד הנ"ל, שיש שני דינים בברכת התורה, גם ברכת המצוות וגם ברכת השבח, דהכי איתא התם: "אמר ר"ש בן אלעזר לא למדנו ברכה"ת מברכת הזימון אלא לרבים, ואם לרבים אפילו בינו לבין עצמו לא יברך. אר"א מרי וכו' עשאוה כשאר כל מצוותיה של תורה מה שאר כל המצוות טעונה ברכה אף זו טעונה ברכה". לעיל הובאו דברי ה'משכנות יעקב' (סי' ס"ג), על הירושלמי, וז"ל: "ומבואר להדיא דודאי הווין מה"ת, רק דוקא ברבים דמיא דזימון, ופשיט מינה דהוי כג' שאכלו כאחד, שאחד מברך לכולן, הראשון לפניו והאחרון לאחריו, לפי שברכת להוציא כולן היא. אבל ביחיד ס"ל שא"צ ברכה מה"ת רק מדרבנן, דומיא דברכת המצוות, שהרי היא מצוה כשאר כל המצוות שצריך לברך עליהן, וזה לא כסתימת הפוסקים דס"ל דאפילו ביחיד הוי מה"ת".

דברי ה'בד קודש' על דברי הירושלמי

ובספר 'בד קודש' (ברכות סי' ג') כתב, וז"ל: "מבואר דעת הירושלמי דברכת התורה מן התורה הוא רק ברבים, וצ"ל משום דילפינן לה מקרא דכי שם ה' אקרא וגו', ואין לנו אלא דומיא דהתם שהיה ברבים. אולם מה שמברכים ביחיד הוא משום שעשאוה כשאר מצוות. וא"כ מבואר להדיא דשני דינים נאמרו בברכת התורה א. מן התורה ונאמרו בזה תנאים דיהא דומיא דמשה ב. דלא גרע ת"ת משאר מצוות, וא"כ יש בזה דין ברכת המצוות. ודין זה הוא מדרבנן כשאר ברכת המצוות".

על פי דברי האחרונים הנ"ל נראה להוסיף ולומר דהחלק של החיוב מדאורייתא שיש בברכת התורה, דהיינו בתורה ברבים, חלק זה מסתבר שאינו בגדר ברכת המצוות, דאם מצד ברכת המצוות, הלא גם ביחיד מקיימים מצוה. אבל אי נימא דחלק זה של חיוב הוא מגדר של ברכת השבח, אתי שפיר, כי נקל להבין דהמצוה היא לשבח ברבים ולא ביחיד. אבל אם מצד המצוה, הלא גם ביחיד יש מצוה, דלא גרע משאר מצוות שמברכים עליהן, ולכן נראה דהחלק של החיוב מדרבנן, לברך גם ביחיד, הוא בגדר של ברכת המצוות. והרי לנו מקור נאמן לשני גדרים שיש בברכת התורה.

ויש להוסיף כי הגם שכתב ה'משכנות יעקב' הנ"ל דלא קיי"ל כהירושלמי, וגם ביחיד יש חיוב תורה של ברכת התורה, ועד"ז כתב ה'בד קודש' דנראה להדיא מדברי הרמב"ן בסה"מ הנ"ל דחיובא מה"ת אף ביחיד, אכן, נראה דאף אי נימא דקיי"ל דלא כהירושלמי, מ"מ עדיין יש לומר בעיקר הדבר דשני דינים נאמרו בברכה"ת וכמבואר לעיל. וה'בד קודש' נקט בביאורם של דברים דשני גדרים יש בברכה"ת, וז"ל: "האחד, מה"ת וכדיליף לה מקרא, ונראה שחיוב ברכה זו אינה כלל על מעשה המצוה של ת"ת, וכמש"כ הגר"ח ז"ל, אלא שתורה עצמה טעונה ברכה בשעת לימודה, וכמו שנראה מדעת הרמב"ן שהוא כמו ברכת הנהנין וכמו ברכת המזון אחר האכילה, וכן בגמ' ילפינן לה שם כהדדי אך מלבד זאת הרי פשוט דלא גרע משאר מצוות ויש בה דין ברכת המצות ג"כ, עכ"ל. ומבואר כדברינו הנ"ל, דאפילו אם נאמר כמו שמשמע ברמב"ן ובפוסקים שגם ביחיד יש חיוב ברכה"ת מדאורייתא, אכן בעיקר הענין שמדאורייתא ברכה"ת הוי בגדר ברכת השבח, כמו שמבואר בירושלמי, זאת יש לומר גם בשיטת הבבלי, ומה שלא גריעא מצות לימוד תורה משאר בברכת המצוות, זו סברא פשוטה, ולכן גם לפי הבבלי עולה דכלול בברכה"ת גם גדר של ברכת השבח וגם של ברכת המצוות.

תוכן העניינים

מאור המועדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה