סימן ל' - בגדר ברכות התורה האם ברכות השבח או המצוות · יא. למה נשים אינן חייבות בכתיבת ספר תורה
שאלת ה'שאגת אריה' למה נשים פטורות ממצות כתיבת ס"ת
כתב ה'שאגת אריה' (סי' ל"ה) בענין האם נשים חייבות במצות כתיבת ספר תורה: "ראיתי להרמב"ם בספר המצוות שלו שכתב במצוה י"ח 'הוא שציוונו שיהא כל איש ממנו כותב ספר תורה לעצמו, ואם א"א לו לכתבו, צריך שיקנהו או ישכור מי שיכתבהו לו, והוא אמרו כתבו לכם את השירה הזאת, ואין מותר לכתוב אותה פרשיות פרשיות, כי רצה באמרו את השירה כל התורה שכוללת זאת השירה', ע"כ. ואחר תשלום מנין מ"ע שאין הנשים חייבות בהן, כתב (הלכה י"ח) ואין נשים חייבות בהן, ע"כ.
"וזו תימה מנין לו זאת. ואפילו לפי מה שמשמע לכאורה מדברי הרא"ש דעיקר מצות כתיבת ס"ת הוא משום כדי ללמוד בה, וכמ"ש לקמן בסי' שאח"ז, מ"מ הא כתבו רבוותא דנשים מברכות בה"ת הואיל וחייבות ללמוד מצוות הנוהגות בהן, וכמ"ש הב"י בא"ח סוף סי' מ"ז בשם הסמ"ג. ואי משום שאינן חייבות בהרבה מצוות, כמו מצוות עשה שהזמן גרמא וכיוצא בהן, א"כ יכולנו לפטור את כל העולם כולו מדין מצות כתיבת ס"ת, שהרי הרבה מצוות אינו נוהג בישראל אלא בכהנים, ואפילו בכהן הדיוט אינו נוהג הרבה מצוות אלא בכהן גדול לבד, והרבה מהם מצות המלך ואינו נוהג בכל אדם, אע"כ הא לאו מילתא היא ה"נ אין לנו טעם לפטור את הנשים ממצוה זו", עכ"ל ה'שאגת אריה'. הרי דהוקשה להשאג"א למה נשים פטורות מכתיבת ס"ת, והרי הן חייבות ללמוד את הדינים שלהן, וכדכתב הב"י בטעם הדבר שנשים מברכות על התורה.
דברי ה'בית הלוי' למה אשה אינה חייבת במצות כתיבת ס"ת
ה'בית הלוי' (חלק א' סימן ו') האריך לחלוק על דברי ה'שאגת אריה' ואף תמה על דבריו, וז"ל [בדילוג איזה קטעים]: "והנה כל דבריו נפלאו ממני דודאי דנוכל לומר דמש"ה פטירי ממצות כתיבה, משום דאינם במצות לימוד, וכן מצאתי בספר החינוך מצוה תרי"ג שכתב, וז"ל: 'ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים שכן חייבים בת"ת וכמו כן לכתוב אותה ולא בנקבות'. הרי להדיא כן משום דאינם בלימוד פטורים מכתיבה. ומה שהקשה ע"ז הש"א דהא במצוות הנוהגות בהן חייבות ללמוד, ואי משום דאיכא שאינם נוהגים בהן, א"כ הא איכא גם בזכרים מצוות שאינו נוהג רק בכהנים, ולא ידעתי שום דמיון לזה, דבזכרים אפילו במצוה שאינו נוהג בו היינו שאינו מחויב לקיימה אבל הא מחויב ללמדה, דלימוד הא איכא בזכרים על כל המצוות, וגם בספר תורת כהנים מחויב ללמוד, דמצות לימוד בזכרים הוי על כל התורה כולה, והרי מצות כתיבת ס"ת אינה תלויה רק בחיוב הלימוד ולא בחיוב הקיום, ומש"ה הזכרים חייבים לכתבו. אבל הנשים הרי מצוה שאינה נוהג בה אינה מחוייבת ללמדה כלל.
"ועוד נראה בלא"ה, דגם מה שהקשה מהא דחייבות בלימוד מצוות הנוהגות בהן, וראייתו מה שכתבו דמברכות ברכות התורה, לא קשה כלל וכו', דודאי דגם במצוות שנוהגות אין בהם מצות ת"ת כלל כמו דהוי באנשים, דבאנשים הוי לימוד מ"ע וכמו הנחת תפילין, וכשלומד מקיים מ"ע דת"ת, אבל בנשים אין בלימודם שום מצוה כלל מצד עצמו, רק הסמ"ג כתב שמ"מ מחויבים ללמוד מצוות הנוהגות בהן כדי שתדע האיך לקיימם. והא דכתב האגור דלהסמ"ג מברכות ברכות התורה, אע"ג דכתבנו דגם להסמ"ג אינם מקיימות שום מצוה בלימודם, מ"מ ניחא שפיר דהנראה דכוונת האגור דנשים יכולות לברך ברכות התורה ואע"ג דפטורות, וכמו שמברכות על כל מ"ע שהזמן גרמא וה"ה לבה"ת, רק דהוי ס"ד דתורה שאני מכל מ"ע שהזמן גרמא, דבכל המצוות אע"ג דפטירי מ"מ הא ליכא איסורא אם הם מקיימים אותם, אבל בתורה הא איכא איסורא וכדאמרינן דכל המלמד בתו תורה כאילו לימדה תיפלות.
"וזהו שכותב האגור וז"ל, 'ואע"ג דאינם חייבות ולא עוד אלא שכל המלמד בתו תורה' וכו', פירוש, דהכל הוי חדא קושיא, דא"כ הא אינו דומה כלל לשאר מ"ע שהזמן גרמא, מ"מ הרי הם חייבות לומר פרשת הקרבנות, וכ"ש להסמ"ג דחייבות ללמוד מצוות הנוהגות בהן, פי' שחייבות ללמוד כדי שתדע האיך לעשות. א"כ הא פשיטא דע"ז לא קאי הך דכאילו לימדה תיפלות דהרי אדרבה מחוייבות הן ללמוד, ושפיר מברכות אע"ג דאינה מקיימת מצוה בלימוד, וכמו המברכות על כל מ"ע שהז"ג. וכיון שנתברר דבלימוד ליכא מ"ע כלל הרי בודאי דנוכל לומר דמש"ה אין עליהם מ"ע של כתיבת ס"ת", עכ"ל ה'בית הלוי'.
העולה מדברי ה'בית הלוי' דלק"מ שאלת ה'שאגת אריה' למה נשים פטורות מכתיבת ס"ת, דלאנשים יש מצוה ללמוד את כל חלקי התורה אפילו מה שאינם מקיימים, אבל לנשים אין חיוב ומצוה עצמית ללמוד, ולכן אינן חייבות ללמוד מה שאין נוהג אצלם, ולכן אינן חייבות בכתיבת ס"ת, דבשביל להיות חייבים במצוה זו יש צורך שתהיה להם שייכות אל כל הס"ת, או בלימוד או בקיום, ולאנשים אכן יש שייכות במצות לימוד התורה כולה. אבל לנשים אין מצוה זו, כי בלימוד של הנשים במצוות הנוגעות להם אין מצות ת"ת, אלא הכשר לקיום המצוה, ולכן אינן חייבות במצוות כתיבת ס"ת, מכיון שכאמור אין להם מצוה ללמוד מצד עצם מצות ת"ת, משא"כ לאנשים שיש מצוה בעצם הלימוד.
דברי ה'אבי עזרי' בביאור דעת ה'שאגת אריה'
ה'אבי עזרי' (הלכות ת"ת פ"א ה"א) כתב ליישב את קושית ה'בית הלוי' על ה'שאגת אריה', וז"ל: "ונראה בזה שזה ודאי שאין הנשים חייבות בלימוד אף במצוות שהן חייבות, אבל זהו רק מצוה מיוחדת שנאמר בלימוד התורה ושננתם או ולימדתם שבזה נדרש בניכם ולא בנותיכם, אבל כל מצוה ומצוה שנאמרה בתורה שהתורה מצוה אותה, נכלל בצווי הזה גם שנדע, כמו שכתוב וקשרתם לאות על ידך, יש בכלל זה לשמוע מה שאני מצוה ולדעת מה שאני מצוה, וגם לדעת את כל פרטי המצוה וחלקיה, ובאופן זה חייב ובאופן הזה פטור. וכן הוא במצוות אלו שהנשים חייבות, הצווי לקיים את המצוה נאמר גם לנשים, כמו שמור את יום השבת, שנכלל במצוה זו שאת צריכה לדעת שחייבת את זאת וזה ג"כ מצות לימוד, אלא שאשה פטורה ממצוה הכוללת של ולימדתם ששם איתמעטו נשים, אבל המצוה הפרטית שבכל מצוה שנכלל בהם שצריכין לדעת מזה אין מיעוט בנשים, ולא שייך המיעוט מאחר שהיא מצווה במצוה עצמה ממילא מוכרחת לדעת המצוה עם כל פרטיה, וע"כ שייך שפיר שאשה צריכה לברך ברכת התורה משום שהיא מחוייבת במצוות שחייבת ואף שלא נמנה מצוה במנין המצוות, זה משום שהוא פרט בעצם המצוה אבל מצוה היא, ודו"ק".
ונראה בביאור דבריו שמלבד החיוב הכללי של לימוד תורה, יש חיוב פרטי על כל מצוה ומצוה ללמוד את הלכותיה, ואת החיוב הזה יש גם בנשים, ולכן נקט השאגת אריה שנחשב הדבר שהנשים חייבות בת"ת, וממילא צריכות להיות חייבות בכתיבת ס"ת, ולכן נשים גם חייבות בברכות התורה, שהרי הן חייבות בת"ת ששייכת למצוה.
ברם, יש בדבריו חידוש, דהפשטות הוא כהבית הלוי, שנשים אינן חייבות כלל בת"ת, ומה שצריכות ללמוד הנוגע למצוות שחייבות בהן, הוי רק כהכשר מצוה, שצריכות לדעת מה ואיך לקיים, ואיך תקיימנה בלי לדעת את הדין. אלא שיש לומר בדעת השאגת אריה באופן הקרוב לזה, והיינו, שכל מה שנתמעטו נשים ממצות לימוד תורה זהו רק על המצוות שלא נוהגות בהן, אבל מהמצוות שנוהגות בהן כלל לא נתמעטו והרי הן חייבות בת"ת בשביל לדעת איך לקיים, ומקיימות בזה מצות לימוד תורה כהאנשים, ואילו הבית הלוי סבר שנשים פטורות לגמרי ולימודן הוא רק הכשר מצוה.
קושיא על ביאור ה'אבי עזרי'
אלא דלכאורה קשה מאד ליישב את דעת ה'שאגת אריה' כדרכו של ה'אבי עזרי', שהרי השאג"א הקשה בתו"ד בזה"ל, ''ואי משום שאינן חייבות בהרבה מצוות וכו', אם כן יכולנו לפטור את כל העולם כולו מדין מצות כתיבת ס"ת, שהרי הרבה מצות שאינו נוהג בישראל אלא בכהנים, ואפילו בכהן הדיוט אינו נוהג הרבה מצות, אלא בכהן גדול לבד והרבה מהם מצות המלך ואינו נוהג בכל אדם". ולדרכו של ה'אבי עזרי' דהנשים חייבות בת"ת רק במצוות שלהן, ובמצוות שאינן נוהגות בהן הרי הן פטורות מלימודן, אם כן לא קשה כלל שאלת השאג"א, דשאני אנשים שהם חייבים בלימוד כל התורה, ולכן שייכא אצלם מצות כתיבת ת"ת, משא"כ נשים שחייבות רק בלימוד חלק מהמצוות, וצ"ע.
ביאור אחר בדעת ה'שאגת אריה'
ולכן נראה דה'שאגת אריה' סבירא ליה שמצות כתיבת ס"ת היא בשביל לקיים את המצוות, ולא בשביל לקיים מצוות לימוד התורה, ולכן נקט דאפילו שנשים פטורות מת"ת, אבל לקיים את המצוות הם חייבות, וממילא הן מצוות גם על מצות כתיבת ס"ת. ואם תאמר דזה לא הוי סיבה מכיון שאינן חייבות בכל המצוות, על זה טען השאג"א דהלא גם איש ישראל לא יהיה חייב בזה מכיון שאינו שייך בכל המצוות. אבל הבית הלוי סבירא ליה כדכתב החינוך שמצוות כתיבת ס"ת היא גם [או רק] בשביל לקיים מצוות לימוד התורה, ולכן נשים שאינן חייבות במצוות ת"ת, ממילא הן פטורות מכתיבת ס"ת.
קושית המ"א על דברי התוס' ששאל למה נשים אומרות תורה בברכת המזון
במחלוקת הנ"ל, האם נשים מצוות בלימוד תורה, במצוות שהם חייבות בהן, אפשר לתלות בזה מחלוקת נוספת שיש בפוסקים, דהנה המג"א (סי' קפ"ז ס"ק ג') כתב, וז"ל: "בתוס' ריש פרק מי שמתו איתיה בהדיא דלא יאמרו נשים ברית ותורה. וצ"ע על מה סמכו עכשיו הנשים לאומרה. ולענ"ד קשה דהא אמרינן סוף סי' מ"ז דנשים מברכות ברכת התורה משום דחייבות ללמוד מצוות שלהם. וכן פסק ביו"ד ס' רמ"ו ס"ו. ואמרינן, כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים. א"כ למה לא יאמרו על תורתך שלמדתנו". ומבואר מדבר המג"א דמובן היטב למה ראוי שהנשים יזכירו תורה בברכת המזון, שהרי הן חייבות ללמוד את הדינים שלהם.
דברי ה'בית הלוי' ביישוב דעת התוס'
וכתב ה'בית הלוי' (שם), וז"ל: "הקשה המג"א בסי' קפ"ז דהא במצוות שמחויבות בהם צריכות ללמוד. ולפי"ז ניחא, דתורה שמזכירים בבהמ"ז קאי על עיקר מצוות הלימוד, ולא על קיום המצוות, וזה לא שייך בנשים". והיינו כדבריו הנ"ל, דהגם שהנשים חייבות ללמוד התורה הנוגעת להן, אבל אין בזה מצוות ת"ת, אלא הכשר מצוה, שידעו הדינים הנוגעים לה.
ביאור דעת המג"א שנקט דלא כתוס'
בדעת המג"א אפשר להסביר על דרך המבואר לעיל בשיטת השאג"א, שהנשים במצוות שלהן הרי הן חייבות בת"ת, ולכן הק' למה לא יזכירו 'תורה' בברכת המזון. ואולי נימא בביאור שיטת המג"א דלעולם אינן חייבות במצוות ת"ת, אבל די במה שהן מצוות בלימוד תורה בשביל לדעת איך לקיים המצוותיהן, בשביל להזכיר 'תורה' בברכת המזון.