אור ברסלב
מאור המועדים סימן ז' - בדיני וגדרי מעמיד ומעמיד דמעמיד בסכך › יג. המהדרין, האם מדליקים עבור הקטנים, ודין חינוך בנ"ח

מאור המועדים

סימן ז' - בדיני וגדרי מעמיד ומעמיד דמעמיד בסכך · יג. המהדרין, האם מדליקים עבור הקטנים, ודין חינוך בנ"ח

יב. בית שיש לפניו חצר, היכן יש להדליק נר חנוכה

מחלוקת הראשונים האם המהדרין מדליקים גם בשביל קטנים

כתב המאירי (שבת דף כ"ב ע"א), וז"ל: "מצות חנוכה נר איש וביתו. כלומר שידליק נר אחד בכל לילה ולילה, בלא תוספת. והמהדרין במצוה נר לכל אחד ואחד לפי מנין בני ביתו הגדולים, ובלא תוספת. והמהדרין יותר, יום ראשון מדליק אחת בין לאחד בין למאה, מכאן ואילך מוסיף והולך, שמעלין בקודש ולא מורידין".

מבואר מדברי המאירי דגם המהדרין, והיינו, שבעל הבית מדליק כמנין אנשי ביתו, אין להם להדליק רק כמנין בני ביתו הגדולים, ולא הקטנים. וכך כתב ב'שלטי הגיבורים' (שם דף ט' ע"ב מדפי הרי"ף), וז"ל: "מצות נר חנוכה איש וביתו. והמהדרין נר לכל אחד ואחד, בין אנשים בין נשים, אבל על הקטנים שאינם מחויבים נראה בעיני שאינו מדליק".

אבל מלשון הרמב"ם (פרק ד' מהלכות חנוכה הלכה א') משמע שהמהדרין מדליקים גם כנגד הבנים הקטנים, דז"ל, 'המהדר את המצוה מדליק נרות כמנין אנשי הבית, נר לכל אחד ואחד, בין אנשים בין נשים'. ומסתימת הלשון משמע דבעל הבית מדליק גם כנגד הילדים הקטנים. וצריך לדעת טעמי השיטות בנידון זה, האם יש להדליק גם על הקטנים שבבית.

דברי 'קונטרס הביאורים' דהמחלוקת תלויה בגדר החיוב דנ"ח

ב'קונטרס הביאורים' (מועד עמ' רח"צ) כתב בביאור מחלוקת זו, וז"ל: "הנה בדעת השלטי גיבורים מבואר דנר לכל אחד, פירושו שמדליקין עליו, והוי עצם ההדלקה עבורו, ויש לומר שמשום הכי סבירא ליה דתליא בחיובו להדליק, וקטנים שאינם חייבים, לא שייך להדליק עלייהו. אכן הרמב"ם סבירא ליה דאפילו קטנים בכלל, ומשום דלא רמיא כלל חובה על אנשי הבית, ורק דהוי שיעור בהדלקה דמדליק לפי מנין דירי הבית".

ונראה לכאורה דכונתו לומר דנחלקו בעיקר החיוב דנ"ח, האם הוי חיוב על כל אחד להדליק, דהיינו בגדר חובת גברא, אלא שהם יוצאים בהדלקת בעל הבית מדין שליחות, ולכן אין בעל הבית צריך להדליק בשביל הקטן, שהרי אין על קטן חיוב הדלקה כלל. או דנימא דאין חיוב גברא בנ"ח, אלא החיוב הוא על הבית, כמו חובת מזוזה, ומה שבכל זאת צריך להדליק כמנין אנשי הבית, זה רק שיעור בריבוי הנרות, שיהיו כמנין אנשי הבית, להגדיל הנס. ולכן גם כנגד הקטנים יש להדליק, כי גם הם בכלל אנשי הבית.

על פי הדברים הנ"ל הוסיף ה'קונטרס הביאורים' לבאר את המחלוקת בין הרמב"ם והרמ"א שנתבארה לעיל (אות ג'), כיצד הוא צורת המהדרין, וז"ל: "לפי מה שנתבאר מתבאר נמי פלוגתא דהר"מ והרמ"א, בהך דכתב הרמ"א בי"א דכל אחד מבני הבית ידליק, ודלא כהר"מ דמבואר דאחד מבני הבית מדליק כמנין אנשי הבית, דהרמ"א ס"ל דנר לכל אחד ואחד, משמע דמדליק עבורם דכל אחד ואחד, ומשום חובתם בהדלקה, ואשר ע"כ שפיר עיקר מעשה הדלקה רמיא על מי שההדלקה עליו. אכן הר"מ ס"ל דאפילו קטנים בכלל, ומשום דלא רמיא כלל חובה על אנשי הבית, ורק דהוי שיעור בהדלקה, דמדליק לפי מנין הבית, א"כ פשיטא דאין כל אחד מדליק בפני עצמו רק אחד מדליק כמנין אנשי הבית".

דברי ה'ביאור הלכה' למה אין להדליק על קטנים שהגיעו לחינוך

גם אחר הביאור הנ"ל בשיטת הראשונים שאין צריך להדליק עבור הקטנים, עדיין צ"ב, דהלא מסתימת דבריהם נראה דאין מדליקים עבור קטנים, גם כאלו שכבר באו לכלל חינוך, ודבר זה צ"ב, דמאי שנא האי מצוה מכל שאר מצוות שצריך לחנך את הקטנים שבאו לגיל חינוך במצוות.

והרגיש בזה ה'ביאור הלכה' (סי' תרע"ה ס"ג ד"ה ולדידן), וכתב במוסגר לבאר הטעם, וז"ל: "דנהי דמחויב לחנכו, היינו בדבר שיש בו חיוב על הגדול מצד הדין, אבל בזה דגם בגדול ליכא כי אם משום הדור מצוה, אינו מחויב לחנך בו הקטן". ומבואר מדבריו דאף לדידן שכל אחד מבני הבית מדליק בעצמו, אעפ"כ אין האב חייב לחנך את הקטן בהידור מצוה דחנוכה.

דברי ה'שלמי תודה' דלדידן יש לחנך את הקטן בנר חנוכה

אבל בספר 'שלמי תודה' (חנוכה סי' י"ד אות א') ביאר באופן אחר את דעת המאירי וה'שלטי גיבורים' הנ"ל דסתמו ופטרו אפילו קטנים שבוא לחינוך מנ"ח, ולדבריו עולה דלדידן שכל אחד מדליק בעצמו, שפיר יש לחנך את הקטן בנ"ח, וז"ל: "שמעתי דיש לפרש סברת השלטי גיבורים משום טעם אחר, והוא דס"ל כדעת הרמב"ם בפ"ד מהלכות חנוכה ה"א שכתב דדין מהדרין היינו שבעל הבית עצמו הוא שמדליק נרות כמנין אנשי ביתו, נר לכל אחד ואחד, אבל בני הבית עצמן אינם מדליקין כל אחד בפני עצמו כמו שאנו נוהגין, ולהכי ס"ל לשלטי גיבורים דלא שייך בזה דין חינוך שידליק גם עבור בניו הקטנים, כי יסוד דין חינוך הוא כדי להרגיל את הקטן במצוות, כמו שכתב רש"י בסוכה (דף ב' ע"ב ד"ה מדרבנן), והכא שבלאו הכי אין הקטן מדליק ולא עביד מידי, אין כאן ענין חינוך לבעל הבית, שידליק גם עבור הקטן. אבל לדידן דנהגינן דכל אחד מבני הבית מדליק, איכא דין חינוך אף לקטן, וצריך לחנכו אף לדינא דהידור מצוה, וידליק הקטן כמו שכתב הרמ"א".

ביאור המחלוקת הנ"ל בענין חינוך קטן בנ"ח

ונראה לבאר שורש המחלוקת הנ"ל, דהבה"ל נקט דיש ראיה מהני ראשונים דאין מצות חינוך בנ"ח, ואילו ה'שלמי תודה' נקט דליכא ראיה לדידן, והוא, דנחלקו מה הוא גדר החיוב דמהדרין אליבא דהרמב"ם דבעה"ב מדליק עבור כל בני הבית, דה'שלמי תודה' נקט דאין הביאור בזה שבעה"ב מדליק בשליחות אנשי הבית, דאם כן באמת היה צריך להדליק גם על קטן שחייב בחינוך, אלא הביאור בזה, דיש חיוב כללי [למצות מהדרין] על כל אנשי הבית, שיודלקו בבית נרות חנוכה כמנין בני הבית, והרי זה כמו החיוב שיש על אנשי המשמר בבית המקדש שהבשר יאכל, דאין זה חיוב על כל אחד בנפרד, אלא חיוב המוטל על הכלל, שיאכל הבשר של הקרבנות.

ולכן אפילו המהדרין המדליקים נרות כמנין בני הבית, אינם חייבים להדליק כנגד הקטנים, אפילו שהגיעו לחינוך, דלא שייך בזה סרך ענין של חינוך כי אין הקטן מתחנך למצוות עי"כ, והחיוב הכללי גם אינו, דסוף סוף קטן הוא, ואי אפשר לחייב את הגדול מחמת הקטן. ומכיון דזהו הביאור בשיטת הני ראושנים, לכן שפיר עולה דלדידן שכל אחד מדליק לעצמו, שפיר יש לחייב את הקטן בנ"ח מדינא דחינוך, ואין סתירה לזה מדברי הני ראשונים, דהם סברו דרק בעל הבית מדליק, ולכן הוא דליכא מעליותא בהדלקה כנגד הקטן וכמשנ"ת, אבל לדידן שכל אחד מדליק, אזי שפיר אז החיוב על כל אחד בפני עצמו שבא לבית מדליק ומוציא מדין שליחות כל אחד חייבים לחנך הקטן.

אבל ה'ביאור הלכה' דנקט כי מהני ראשונים מוכח דגם לדידן קטנים פטורים מחינוך דנ"ח, הוא נקט דהגדר במה שבעה"ב מדליק עבור בני הבית, הוא, דבעל הבית מדליק עבורם מדין שליחות, ואם קטן חייב בנ"ח, אזי שפיר יש להדליק גם בשליחותו, לקיים עבורו המצוה דנ"ח מדין חינוך, ומדנקטו הני ראשונים דאין צריך להדליק כנגד הקטן, מוכח דאין חיוב חינוך על קטן בנ"ח, ולכן נקט ה'ביאור הלכה' דמהני ראשונים מוכח שאין מצות חינוך לענין הידור מצוה.

סימן ט' - בגדר ברכת 'שהחיינו' ו'על הניסים', האם יסודן על מצות נ"ח, או מצד היום, והמסתעף לענין דינא דהרואה נ"ח

תוכן העניינים

מאור המועדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה