אור ברסלב
מאור המועדים סימן י"ז - בגדר משלוח מנות האם מדין רעות או צרכי הסעודה › א. קיום משלוח מנות במאכל ומשקה, ובשתי משקאות

מאור המועדים

סימן י"ז - בגדר משלוח מנות האם מדין רעות או צרכי הסעודה · א. קיום משלוח מנות במאכל ומשקה, ובשתי משקאות

יג. האם הולכים ב'משלוח מנות' אחר הנותן או אחר המקבל

דברי הגמ' במגילה, גירסת רש"י ושאלת המפרשים

בגמ' במגילה (דף ז' ע"א) איתא: "רבי יהודה נשיאה שדר ליה לרבי אושעיא אטמא דעיגלא תלתא וגרבא דחמרא, שלח ליה קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים".

במעשה זה יש חילופי גירסאות, דאיכא לגירסא דתלמוד דידן, ואיכא לגירסא דתלמוד דירושלמי. גם בגירסא דתלמוד דידן, איכא חילופי גרסאות בראשונים ז"ל. אליבא דכל גירסא למדו הראשונים והפוסקים הלכות שונות ויסודיות באופן קיום מצות 'משלוח מנות'. עד שיש לומר כי מעשה זה המובא בגמרא הוא אבן פינה לבירור וליבון נדונים רבים במצוה זו, כגון מה השיעור של המנה שיש לשלוח, במי יוצאים ידי מצוה, איזה דברי מאכל ומשקה אפשר לשלוח ועוד רבים. להלן נציע בס"ד הגירסאות השונות, אחת לאחת, ונבאר הדינים העולים על פיה.

נפתח בס"ד דברינו בדברי רש"י בסוגיין, וז"ל, 'הכי גרסינן, קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות, דהא תרי מנות איכא'. וכוונת רש"י לאפוקי מגירסת הספרים שלפנינו, שאמר רבי אושעיא 'קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים'. וכתבו הב"ח והגר"א בהגהותיהם על הש"ס כי יש למחוק תיבות 'ומתנות לאביונים'.

על פי גירסת רש"י, וגירסת האחרונים הנ"ל, צריך להבין הפשט הפשוט בדבריו של רבי אושעיא לרבי, כי מה חידוש יש בדבר שקיים בזה מצות משלוח מנות, והלא פשוט הוא שקיים במה ששלח שתי מנות, מצוה זו. וכבר נתקשה בזה המהרש"א (חידושי אגדות), וכתב כי פירושו של רש"י אינו מבורר, דמאי אשמועינן בכך, הא ודאי דאטמא דעגלא וגרבא דחמרא ב' מנות הן. ומכח קושיא זו כתב לישב הגירסא שלפנינו בגמרא, דבאמת קיים בזה גם מצות מתנות לאביונים, ובזה יש חידוש טבא, יעו"ב.

בדברינו להלן יתבארו בס"ד כמה דרכים בישוב שאלה זו. כל דרך כוללת בקרבה נדון מסוים הנוגע לאופני קיום המצוה דמשלוח מנות, הן בנוגע להדברים הנשלחים, והן בנוגע למשלחים ולמקבלים.

ישוב ה'קיקיון דיונה' לגירסת רש"י

בספר 'קיקיון דיונה' הביא גם כן השאלה הנ"ל, ד'מקשים המשכילים, מאי שלח לרבינו, פשיטא דהא ודאי דשלח ליה משום משלוח מנות'. וכתב באחד הדרכים כי קושיא זו בא רש"י ליישב בדקדוק לשונו, שכתב, 'קיימת בנו רבינו משלוח מנות איש לרעהו, דהא תרי מנות איכא', וקשה מה רצה בזה, הא תרי מנות איכא, פשיטא, "אלא שכוונת פירושו שכאן ששלח דבר מאכל וגרבי יין, והרי הוא כחד, דשתייה אינו כדבר אכילה, ולא קיים כראוי, כי צריך שתי מנות, ולכן שלח ליה קיימת בנו משלוח מנות איש לרעהו, להורות שחשיבי תרי מנות, ולכן פירש רש"י דהא תרי מנות איכא, ודו"ק שהוא נכון".

וביאור דבריו, דהיה מקום לומר כי לקיום מצות משלוח מנות, צריך לשלוח דברי מאכל דוקא, כי רק על דבר מאכל שייך לשון 'מנות', ולכן כאן ששלח רבי בשר ויין, היה מקום לומר שאין כאן שתי מנות, וקמ"ל כי גם בשתיה אפשר לקיים משלוח מנות.

וכתב ה'קיקיון דיונה' דמצא סימוכין לדבריו ב'תרומת הדשן' (סי' קי"א), והיינו דשם כתב בזה"ל: "דקדק הרמב"ם וכתב חייב לשלוח שתי מנות של בשר או שתי מיני תבשיל או שתי מיני דאוכלים. ונראה דשתיה בכלל אכילה". הרי דהוצרך התרוה"ד להדגיש כי גם בשתיה מקיימים המצוה. וממילא לא קשיא לומר כי הא גופא הוא דאמר רבי אושעיא לרבי. [האחרונים נתקשו על התרוה"ד למה אמר זאת כדבר הנראה מסברא, והלא גמרא מפורשת היא, יעוין בזה להלן בסמוך. ועכ"פ יש ללמוד מדברי התרוה"ד החידוש שחידש רבי אושעיא לרבי].

וכן מתבאר גם כן מדברי ה'פרי חדש' (סי' תרצ"ה), דהביא תחילה דברי ה'תרומת הדשן' הנ"ל, והוסיף: "והיינו דשלח ליה למימר קיימת בנו רבינו וכו', כלומר דאע"ג דקרא כתיב 'ומשלוח מנות', דמשמע דמידי דאכילה, אבל דשתיה לא, אפילו הכי קיימת רבינו, דשתיה בכלל אכילה היא".

דברי ה'יהודה יעלה' בישוב גירסת רש"י

על דרך דברי ה'קיקיון דיונה' כתב גם בשו"ת 'יהודה יעלה' להגר"י אסאד (סי' ר"ו), וז"ל: "נסתפק פרו"מ אם שולחים מנות מבושלים בפורים לאביונים, אם יצא ידי חובה בתרתי, משלוח מנות ומתנות לאביונים. נראה לי עיקר, כיון דאפסקינהו קרא, ע"כ אינו יוצא בזה תרתי מצות. ואף דר' אושעיא אמר ליה לר"י נשיאה במגילה קיימת בנו רבינו משלוח מנות ומתנות לאביונים, הנה משמע דהא גופא קמ"ל האי דינא, דמאכל ומשקה לעני קיים שניהם, זה אינו, דרש"י כתב שם וז"ל ה"ג קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות, דהא תרי מנות איכא וכו'. נראה כוונתו דר"ל במ"ש ה"ג וכו', דלא גרסינן גם 'ומתנות לאביונים', שלפנינו כן הגירסא. ואי קשיא מאי שלח ליה שקיים משלוח מנות, פשיטא, לכן פירש רש"י דה"א מנות שתי מנות מיני מאכל דוקא בעינן, אבל אכילה ושתיה חד מנה מקרי, לכן שלח ליה דהא תרי מנות איכא בזה. כנ"ל כוונת רש"י".

ונראה מדבריו דהטעם שהיה מקום לומר דאין כאן שתי מנות, אין זה מצד דאי אפשר לקיים המצוה בשתיה, אלא שכאשר שולחים בשר ויין, היה מקום לומר שהמשקה טפל לאוכל, ונחשבים למנה אחת, קמ"ל שאין השתיה טפלה, ושפיר נחשבים לשתי מנות. ויש להטעים בזה, דהלא מי שאוכל איזה דבר, ובפרט אם אוכל בשר שהוא מאכל שמן, דרכו לשתות לאחר מכן, והשתיה היא בבחינת צורך המאכל, ואינה נחשבת לדבר בפני עצמו, [עד כדי כך דאיכא שיטה בפוסקים דאין חיוב דאורייתא לברך ברהמ"ז, על אכילה בלא שתיה, מחמת שהוא צמא], וממילא שפיר יש לומר דהמאכל והשתיה נחשבים תרווייהו למנה אחת, קמ"ל דהוו תרי מנות.

קושית השל"ה על התרוה"ד

בשל"ה (מסכת מגילה אות י"ב) הביא בשם אביו בספרו 'עמק ברכה', להעיר על התרוה"ד, למה לא הביא ראיה לדבריו הנ"ל דמקיימים מצות משלוח מנות בשתיה, מהגמרא במגילה הנ"ל, וז"ל: "קיימא לן דשתיה בכלל אכילה, דאיתא בפרק ג' דשבועות (כב,ב), והביאו תרומת הדשן בסימן ל"א. על כן מי ששולח לחבירו מנה אחת של אוכל ועמו כוס או צלוחית של משקה יין או שכר או דבש שקורין מעד, קיים בזה ומשלוח מנות, וכן פסק בהדיא בעל תרומת הדשן בסמן קי"א. ולי נראה דזו אין צריכה פנים, דהוא תלמוד ערוך בפרק קמא דמגילה, דגרסינן שם תני רב יוסף ומשלוח מנות איש לרעהו, שתי מנות לאדם אחד וכו', עד רבי יודא הנשיא שלח ליה לרבי אושיעא אטמא שעיגלא תילתא ותלתא גרבי דחמרא, שלח ליה קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות".

והוא באמת קושיא גדולה כי נראה מלשון התרוה"ד דאין לנו מקור ברור לזה, אלא מכל הכלל דשתיה בכלל אכילה, ובאמת הוא גמרא ערוכה להדיא דאפשר לקיים המצוה בשתיה. וכן העיר בזה הט"ז (סי' תרצ"ה ס"ק ד').

ישוב ה'בית יצחק' על ה'תרומת הדשן'

בספר 'בית יצחק' על מגילה (דף ז') דן כיצד הדין במי ששולח רק שתי משקאות, האם מקיימים בזה המצוה כראוי, ומתוך דבריו יש ללמוד דרך ליישב דברי התרוה"ד, וז"ל: "אני מסתפק אם בשתי מנות ממיני משקה יוצא גם כן ידי חובת מצות משלוח מנות, מי נימא כיון דאין לנו ראיה שיהיה יוצא במיני משקה רק מהך דר' יהודה נשיאה, ואם כן מכאן אין ללמוד רק על אחת המנות דיכולה להיות מין משקה או דלמא דמאחר דמהכא שמעינן דמשקה חשוב כמאכל לענין זה אם כן הוא הדין נמי כששתי המנות הם מיני משקה נמי שפיר דמי, כמו בשני מיני מאכל, ויש פנים לכאן ולכאן.

"וכעת לא מצאתי גילוי לדבר זה, וממרוצת לשונו של התרומת הדשן בסי' קי"א נראה דפשיטא לי דיוצא בשני משקה לחוד, שכתב שם, ונראה דשתיה בכלל אכילה עכ"ל, הרי סתמו כפירושו דדינו כאכילה לכל דבר. אלא דראיתי להט"ז בסי' תרצ"ה סק"ג שכתב על דברי תה"ד הללו שהוא תלמוד ערוך במגילה גבי גרבא דחמרא כו' עי"ש, וכוונתו על סוגיא דהכא. ולפי האמור אין מכאן ראיה רק על מנה אחת", עכ"ל ה'בית יצחק'.

העולה מדבריו דאי ננקוט בשיטת התרוה"ד דאפשר לקיים מצות משלוח מנות בשתי משקאות, תו לא קשיא מידי עליו, דלענין זה אין לנו ראיה מסוגיין, דהכא שלח רבי משקה ביחד עם מנה אוכל, אבל על שני מיני משקה אין ראיה, ועל זה הוא שהוסיף ה'תרומת הדשן' לחדש דמכיון ששתיה בכלל אכילה, אפשר לצאת גם בשני מיני משקה.

תוכן העניינים

מאור המועדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה