אור ברסלב
מאור המועדים סימן ד' - בגדר אכילת כזית בליל ראשון דסוכות האם זו מצות אכילה או ישיבה בסוכה › ג. בלילה ראשון האם צריך לאכול בסוכה גם במצטער

מאור המועדים

סימן ד' - בגדר אכילת כזית בליל ראשון דסוכות האם זו מצות אכילה או ישיבה בסוכה · ג. בלילה ראשון האם צריך לאכול בסוכה גם במצטער

ב. מה שיעור הפת שיש לאכול בלילה ראשון בסוכה

מחלוקת ראשונים בירדו גשמים בליל ראשון, אם צריך לאכול בסוכה

כתב הרא"ש (ברכות פ"ז סימן כ"ג), וז"ל: "נראה לרבינו יהודה דחייב אדם לאכול פת ביו"ט, משום שמחה, משום חלקהו, חציו לאכילה, ועיקר אכילה הוא לחם. והא דאמרינן בסוכה 'מכאן ואילך רשות', דאי בעי לא אכיל, נהי דקאמר 'רשות', משום סוכה ולעולם חובה היא משום שמחת יו"ט. וא"ת הא בהא תליא, דכיון שהוא אוכל צריך שיאכל בסוכה. וי"ל משכחת לה כגון שהוא מצטער מפני ירידת גשמים ואינו חייב לאכול בסוכה, אבל חוץ לסוכה חייב לאכול משום שמחת יו"ט. ודוקא מלילה ראשונה ואילך רשות, אבל בלילה ראשונה בכל ענין חובה ואפילו יורדים גשמים חייב לאכול כזית בסוכה, דילפינן מחג המצות". ומבואר מסוף דברי הרא"ש דבלילה ראשון של סוכות חייבים לאכול כזית בסוכה אפילו כשיורדים גשמים.

אבל הרשב"א בתשובות (ח"ד סי' ע"ח) כתב: "נראה לי שאין המצטער ואשר ירדו גשמים עד שתסרח המקפה, חייב לאכול בסוכה, אפילו בלילה הראשון, ד'תשבו כעין תדורו' אמרינן. ולעולם לא חייבה התורה לאכול בסוכה אלא כדרך שאדם עושה בביתו. דאם איתא, לא אפשר דלא לימרו הכי בגמרא".

הרי דנחלקו הראשונים כיצד הדין בלילה ראשון, האם יש חיוב לאכול כזית בסוכה בעת ירידת גשמים, דלפי הרא"ש גם במצטער מחמת גשמים חייבים לאכול כזית בליל א' בסוכה. אבל לפי הרשב"א גם בלילה ראשון פטורים מאכילה בסוכה, כמו בשאר ימים.

לענין דינא איתא בשו"ע (סי' תרל"ט סעי' ה'), 'ירדו גשמים, הרי זה נכנס לתוך ביתו'. וכתב הרמ"א, 'וכל זה דוקא בשאר ימים או לילות של סוכות, אבל לילה הראשונה צריך לאכול כזית בסוכה, אף אם גשמים יורדים'. וכתב ה'משנה ברורה' (ס"ק ל"ה), וז"ל: "אבל לילה וכו' דאף שהוא מצטער מחמת הגשם, וכל מצטער פטור מסוכה, סבירא ליה להרמ"א כדעת הפוסקים דסוברין דבלילה ראשונה אף מצטער חייב, וטעמם, דכיון דגמרינן חמישה עשר חמישה עשר מחג המצות, לגמרי גמרינן, מה התם בכל בכל גווני חייב, אף בסוכות כן. ודע דיש עוד מגדולי הראשונים דסבירא להו דג"ש זה לאו להכי אתיא, ואין לחלק בין לילה ראשונה לשאר ימים, ועל כן הכריעו כמה אחרונים דאף דמחוייב לאכול בסוכה מחמת ספק, ברכת 'לישב בסוכה' לא יברך, דספק ברכות להקל". וצריך לדעת מה היא נקודת המחלוקת בין הראשונים והפוסקים, האם בליל ראשון צריך לאכול כזית בסוכה, אף באופן דמצטער מחמת הגשמים, או לא.

ביאור האחרונים דנחלקו בחקירה הנ"ל

יש מהאחרונים דנקטו כי מחלוקת הראשונים הנ"ל, תלויה בחקירת הגרב"ד שנתבארה לעיל (ראש הסימן), האם 'האכילה גופא, דהיינו הכזית פת שאוכל בסוכה, הוי גדר חפצא דמצוה. או שרק הסוכה הויא חפצא של מצוה, ולמדין דחיוב וקיום המצוה דישיבת סוכה בליל ראשון הוא ע"י אכילה בסוכה, אבל לא שתהא אכילה עצמה גדר חפצא של מצוה'.

כן כתב בספר 'דברי מרדכי' (מסכת סוכה סי' ל"ג) וז"ל: "נחלקו ראשונים אם ירדו גשמים בסוכה בליל יו"ט ראשון, אם חייב לאכול כזית ראשון בסוכה, או לא, עיין ריטב"א ור"ן. ולכאורה זה גם כן תלוי בחקירה הנ"ל, וכך משמע מפשטות דברי הר"ן, שאם היא מצות אכילה בליל יו"ט הראשון, חייב לאכול אפילו אם ירדו גשמים, דמה דמצטער פטור מן הסוכה הוא משום דילפינן מ'תשבו כעין תדורו', דאין אדם דר במקום שמצטער, כמש"כ תוס' בדף כ"ו ע"א ד"ה הולכי דרכים. והחולקים על זה סבירא להו דלרבנן הילפותא ממצה היא על חובת ישיבת סוכה בליל יו"ט הראשון, וכיון שמדין ישיבת סוכה הוא דחייב, בירדו גשמים פטור, דאין זה ישיבת סוכה כמו בכל ז' ימים".

כך מתבאר ועולה גם מתוך מה שכתב בספר 'הסוכה' בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל (עמוד תנ"ב), וז"ל: "לכאורה צריך להבין למה לא תיקנו חז"ל ברכה מיוחדת לכזית פת חובה שאוכלים בלילה ראשון, 'אקב"ו על אכילה בסוכה', כמו שתיקנו בליל הסדר על אכילת מצה. שמעתי מפי הגרש"ז אויערבאך (שליט"א) שמכאן יש להביא ראיה לשיטת הפוסקים שמצטער פטור גם בלילה ראשון, וכשירדו גשמים אין לאכול הכזית של חובה בסוכה, ונמצא דאין המצוה באכילה בלבד אלא המצוה היא בישיבת הסוכה, לקיים מצות 'בסוכות תשבו', אלא שבלילה הראשון אין לקיים מצות הישיבה אלא ע"י אכילת הכזית, וזה נלמד מגזירה שווה ט"ו מחג המצות.

"כללו של דבר אין המצוה אלא בישיבה, והאכילה היא רק היכי תימצי לקיום מצות הישיבה. ולכן לא תיקנו חז"ל ברכה מיוחדת על האכילה, לפי שגם האכילה היא בכלל הברכה לישב בסוכה. משא"כ לשיטת הפוסקים דגם מצטער חייב בלילה הראשון, א"כ אין זה דין בישיבת הסוכה, אלא יש כאן מצוה מחודשת של אכילה מגז"ש דט"ו ט"ו מחג המצות, א"כ צ"ע באמת למה לא תיקנו חכמים ברכה מיוחדת על אכילה בסוכה, וצ"ע", עכ"ל ספר 'הסוכה'.

העולה על פי דרך זו, דמחלוקת הראשונים הנ"ל תלויה היא באמת בחקירת הגרב"ד הנ"ל, דאם אנו אומרים דבלילה ראשון איכא מצות אכילה כמו באכילת מצה, אזי שפיר יש מקום לחייב לקיים מצוה זו גם במצטער. אבל אם החפצא דמצוה היא הישיבה בסוכה, והאכילה היא רק האמצעי לקיים מצה זו, אם כן גם על מצוה זו נאמר הכלל ד'תשוב כעין תדורו'.

דרך נוספת בביאור המחלוקת

והנה מדברי הגרש"ז אויערבך זצ"ל עולה שאלה גדולה אליבא דהשיטה דהוי מצות אכילה, כמו אכילת מצה, למה אין מברכים על מצוה זו. ובכדי ליישב שאלה זו, מקום יש לומר דבאמת כו"ע מודו דגדר המצוה הוא הישיבה בסוכה, ולא עצם האכילה, וממילא לא תקשי עליהם קושיא זו. ונקדים לזה שאלה נוספת, דהנה אי נימא דגדר המצוה הוא, מעשה האכילה, כמו אכילת מצה, ונימא דמהאי טעמא הוא דחייבו חלק מהראשונים לאכול זאת אפילו בגשמים, הרי ודאי דאין מקום לומר דחייבים גם לישון בסוכה בלילה ראשון בעת הגשמים. ומעתה צ"ע דהריטב"א הנ"ל (אות א') הביא שיטה דצריך לישון בלילה ראשון גם בגשמים, והם על כרחך סבירא ליה דגדר המצוה הוא, הישיבה בסוכה, ועכ"ז סבירא ליה דחייבים לקיים אכילת כזית אפילו בגשמים, ולכאורה הוה תרתי דסתרי.

וכבר הרגיש בזה בספר 'דברי מרדכי' הנ"ל, והכריח מכאן דלא כדרך האחרונים הנ"ל בביאור מחלוקת הראשונים הנ"ל, וז"ל: "אכן נראה דאינו מוכרח לומר כן, ויש לומר דגם הם סבירא להו דהמצוה הוא לאכול בסוכה בליל יו"ט ראשון כמש"נ לעיל, דהנה יעו"ש בריטב"א הנ"ל שהביא בשם גדול מגדולי הדור אשר בצרפת שהיה מחייב לישון בסוכה בלילה הראשונה של סוכות אפילו אם ירדו גשמים, ומזה דס"ל דחייב לישון בסוכה בליל יו"ט ראשון, ע"כ דס"ל דמה דילפינן ממצה לחייב בליל ט"ו של חג, הילפותא הוא שחייב בישיבת סוכה, ולאו דוקא באכילה, ומשו"ה ס"ל דחייב בשינה ג"כ, ומ"מ כתב שחייב אפילו אם ירדו גשמים, הרי משמע דלא תלוי בהנ"ל.

"ונראה דביאור דבריו הם, דס"ל דמהגז"ש ילפינן עוד דין, והוא, ישיבת סוכה דלילה הראשון, ואין זה הך דינא דישיבת סוכה הנאמר בשאר ימים 'בסוכות תשבו שבעת ימים', משו"ה דינייהו חלוקים זה מזה, דהתם ילפינן מ'תשבו' דצריך להיות 'כעין תדורו', משו"ה מצטער פטור. משא"כ בליל היו"ט ראשון, שזה עוד דין, ודין אחר הוא שחייבה התורה ישיבה בסוכה בליל ראשון, וע"ז לא מצינו פטור דמצטער, משו"ה כתב דאפילו ירדו גשמים מחויב לאכול ולישון בסוכה בליל יו"ט הראשון ואין כאן פטור מצטער", עכ"ל ה'דברי מרדכי'.

תורף הדברים הוא, דבאמת איכא למימר דכו"ע מודו דאין בלילה ראשון גדר של מצות אכילה כמו במצה, אלא גדר החיוב הוא הישיבה בסוכה, ולכן אין מברכים על אכילת כזית בסוכה. וממילא מובנת היטב שיטת הראשונים הסוברת דאם ירדו גשמים בלילה ראשון, פטורים לגמרי מאכילה ושינה, דאין זה כעין תדורו. ומה דיש ראשונים הסוברים דחייבים בכזית בלילה ראשון גם בעת הגשמים, זהו חידוש מיוחד שחידשו דבלילה ראשון אין כלל הפטור של 'כעין תדורו'.

וההכרח הגדול לכל זה הוא דברי הריטב"א שהביא שיטה שגם בשינה חייבים בליל יו"ט ראשון בעת הגשמים, ומוכח אם כן דאין בלילה ראשון גדר של מצות אכילה, אלא חיוב של ישיבת סוכה, ואפילו הכי מחייבים בזה בעת הגשמים, ודו"ק.

הוכחה להמבואר לעיל מדברי ה'מטה אפרים'

כתב ה'מטה אפרים' (סימן תרכ"ה סעיף ס"ב), וז"ל: "לילה ראשונה אפילו ירדו גשמים בענין שבשאר ימות החג היה פטור מישיבת סוכה מחמת ירידת גשמים כאלו, כמבואר בסימן תרל"ט, מכל מקום בלילה ראשונה מחויב לאכול בה, ולכן יש לו לקדש ולומר זמן ולאכול בסוכה יותר מכביצה לכתחילה, ובדיעבד אם לא אכל רק כזית די בכך".

מבואר בדבריו תרתי. חדא, דלילה ראשון חייבים לאכול בו כזית בסוכה אפילו בשעת ירידת הגשמים. ועוד, דלכתחילה עדיף לאכול יותר מכביצה. והשתא נחזי אנן על פי כל אשר נתבאר לן לעיל, כמאן סבירא ליה לה'מטה אפרים'. מהא דחייב לאכול בלילה ראשון בסוכה גם בעת הגשמים, מוכח לכאורה דסבירא ליה כהצד בחקירת הגרב"ד הנ"ל, דהוי מצות אכילה כמו מצה, ולא מצות ישיבה בסוכה על ידי אכילה, דאי הוי מצות ישיבה בסוכה, צריך לפטור לכאורה ממצוה זו בעת ירידת הגשמים, דאין זה 'תשובו כעין תדורו'. מאידך גיסא, מהא שחייב לאכול לכתחילה יותר מכביצה, מוכח דהוי מצות ישיבת סוכה, ולא מצות אכילה, כי אכילה מקיימים בכזית כמו במצה. ומעתה לכאורה הוי סתירה מיניה וביה ב'מטה אפרים'.

ברם, כל זה אי ננקוט כדברי האחרונים הנ"ל דתלו את המחלוקות הנ"ל בחקירת הגרב"ד, וככל המבואר לעיל, אכן, בשיטת ה'מטה אפרים' על כרחנו לומר כמש"כ לעיל בסמוך, דבאמת גם אם גדר המצוה הוא ישיבה בסוכה על ידי אכילה, ולא מצות אכילה בעלמא, עדיין אפשר לסבור דבלילה ראשון חייבים אפילו בעת הגשמים, דבלילה ראשון יש חיוב שאינו תלוי כלל ב'תשבו כעין תדורו'.

שאלת האחרונים על ה'מטה אפרים' וישובה

ואמנם בספר 'ברכת רפאל' (סי' ט"ז) נתקשה בדברי ה'מטה אפרים', וז"ל: "ויש להעיר דאי חובת ליל ט"ו ילפינן שצריך לקיים מצות סוכה, ולכן בעינן כביצה, מדוע בירדו גשמים חייב בסוכה, הא לא הוי תשבו כעין תדורו. ואי ילפינן מהתם דיש חיוב אכילה בסוכה, ולא בעינן תשבו כעין תדורו, ולכן אפילו בירדו גשמים חייב בסוכה, מדוע צריך לאכול יותר מכביצה דהוי אכילת קבע, הא כיון דילפינן מחג המצות דאיכא חיוב אכילה בכזית סגי, וצ"ע".

על דרך זה הביא ב'קצה המטה' (ס"ק ק"ז) להעיר בשמו של הגרי"פ, וז"ל: "נכתב בצידו בזה הלשון: בירדו גשמים נראה לי דגם לכתחילה די בכזית, דממה נפשך אי דילפינן מגזירה שוה דחייב אף בירדו גשמים, וכל שכן דילפינן דאף כזית סגי כמו במצה. רק איפכא, אין לומר דדי בכזית ומכל מקום בירדו גשמים פטור, כדבמוכח בפוסקים". וכוונתו נראה על דרך הנ"ל, דאם אנו באים לחייב אכילה בסוכה אפילו במצטער, לכאורה היינו משום דנקטינן דאיכא מצות אכילה בסוכה, ולא מצות ישיבה בסוכה על ידי אכילה, ואם כן קשה למה הצריך לאכול לכתחילה יותר מכביצה, והרי כל חיובי אכילה הם בכזית. ולהמבואר לעיל לק"מ, דלעולם הוה מצות ישיבה בסוכה על ידי אכילה, ואעפ"כ חייבים לקיים מצוה זו אפילו במצטער וכמבואר לעיל.

תוכן העניינים

מאור המועדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה