סימן י"ז - בגדר משלוח מנות האם מדין רעות או צרכי הסעודה · י. 'משלוח מנות' האסור באכילה על המקבל מטעמי רפואה
מחלוקת הפוסקים במשלו"מ שאסור באכילה להמקבל מטעמי רפואה
בספר 'נשמת אברהם' (סי' תרצ"ה) דן באופן ההפוך קצת מהנדון הנ"ל, כאשר שולחים דבר המותר באכילה אצל המשלח, אבל אינו ראוי לאכילה מטעמי בריאות אצל המקבל.
וז"ל: "האם אדם יוצא י"ח במה שהוא שולח לחבירו דבר שמטעמי רפואה אי אפשר לו לאכול, כגון השולח ממתקים לחולה סכרת. וראה בשע"ת שכותב דעיקר התקנה משום שמחה. ולפי"ז מסתבר דמכיון שאין לחולה סכרת שמחה בזה שמקבל ממתקים, ואדרבה יתכן שיש לו אפילו עגמת נפש, אינו יוצא י"ח. והסכים איתי מו"ר הגר"י נויבירט זצ"ל". ובסוף הספר (עמ' שנ"ד) מביא דדעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל דשפיר יוצאים ידי חובה בכה"ג. וצריך לדעת במאי פליגי הני פוסקים.
ביאור טעמי השיטות על פי טעמי מצות משלוח מנות
בספר 'שלמי תודה' (סי' כ"ט סוף אות ה') דן בענין זה, וכתב כי לכאורה הנדון תלוי בטעמי מצות משלו"מ, וז"ל: "אם שולח לחבירו דבר שאינו ראוי לו לאכילה, כגון שיש לו סכרת ואסור לו לטעום דברים שיש בהם סוכר, אפשר דכיון דאינו ראוי לו לשמוח בו בפורים, לאו שפיר דמי לדעת התה"ד, דמצות משלוח מנות היא משום הסעודה, שישמח בהם בפורים, א"כ כאן שאין ראוי לו לסעודה, לא יצא. אבל למנות הלוי, יש לומר דאפשר לדידיה יש גם בזה רבוי אחוה ורעות".
ביאור שתי השיטות אליבא דשני הטעמים
ברם, נראה פשוט דאין הדברים מוכרחים, אלא שפיר אפשר לבאר שיטת הפוסקים הנ"ל דאין יוצאים ידי חובה בכה"ג, גם אליבא דטעמו של ה'מנות הלוי', ומשום דיש לדון דבאופן ששולחים דבר שאינו ראוי לאכילה אצל המקבל, ליכא בזה ריבוי אחוה ורעות, וכמו שכתב ה'שלמי תודה' בעצמו להלן שם, וז"ל: "אפילו לדעת המנות הלוי דהמצוה היא משום ריבוי אחוה ורעות, מכל מקום יש לומר דכיון ששולח לו דבר שאינו ראוי לו, אין בזה כל כך ריבוי אחוה וריעות ואינו יוצא".
ולאידך גיסא נמי איכא למימר, דשיטת הפוסקים שיוצאים ידי חובה באופן זה, אינו רק אליבא דהטעם דריבוי אחוה ורעות, אלא גם אליבא דהטעם דצרכי סעודה, ואע"ג שאין מאכל זה ראוי אצל המקבל לאכילה, אין בזה גריעותא, וכמו שכתב הגאון רבי יצחק זלברשטיין שליט"א (בהגהות על ספר 'נשמת אברהם' הנ"ל): "הגע עצמך אם המקבל אכל מאכל בשרי בסוף היום וקיבל משלוח מנות של חלב, וכעת אסור לו לאכלו, וכי לא יצא י"ח. יתכן לומר שכנה"ג וחז"ל שקבעו משלוח מנות התכוונו לתקן על דרך העולם כולו, שלהם זוהי שמחה, ואפילו אם לאדם פרטי הדבר לא גורם שמחה, אין התקנה יצאה ממקומה. וביחוד דראוי גם לו, ליתנו לאחרים, או לאחר זמן כשיתרפא". ועיי"ש מה שטען המחבר על ההשוואה לאדם שאכל בשר וקיבל מאכל של חלב.