אור ברסלב
מאור המועדים סימן ז' - בדיני וגדרי מעמיד ומעמיד דמעמיד בסכך › ה. שיטת הסוברים דברכת 'שעשה ניסים' היא על נצחון החשמונאים

מאור המועדים

סימן ז' - בדיני וגדרי מעמיד ומעמיד דמעמיד בסכך · ה. שיטת הסוברים דברכת 'שעשה ניסים' היא על נצחון החשמונאים

ד. האם יש מצוה בראיית נרות חנוכה

ביאור ה'עמק ברכה' בטעם הסוברים דביצא מברך על הראיה 'שעשה ניסים'

בספר 'עמק ברכה' (בענין הלל על נס. עמ' קכ"ד ד"ה נמצא) כתב חידוש גדול בענין הברכה ד'שעשה ניסים', ועל פי זה מיישב שיטת הסוברים דמברכים ברכה זו גם אם הדליקו עליו בביתו, וז"ל: "הרמב"ם מפרש דמיירי נמי שהדליקו עליו בתוך ביתו, ואפילו הכי מברך כשחוזר ורואה, והקשה הרשב"א דהיכן מצינו יוצא מן המצוה וחוזר ומברך. ונראה בדעת הרמב"ם דברכת שעשה ניסים אינה כלל על מצות הדלקה, וגם אינה על הנס של פך השמן, דהא ברכת הודאה היא, והודאה אינה אלא על טובות ה', ועל כרחך דהויא הודאה על נס הנצחון החשמונאים.

"ומה שמברכים אותה בשעת הדלקה או בשעת ראיית הנר הוא כדתנן בר"פ הרואה דהרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל מברך שעשה ניסים לאבותינו, כמו כן כשרואה הנר חנוכה דהוי זכרון על הזמן ההוא הוי כרואה מקום הנס ולפיכך מברך על הנס ואפשר שבברכה זו נכלל נמי הנס של פח השמן אבל עיקרה על נס הנצחון".

העולה מדבריו דמחלוקת הראשונים הנ"ל לענין ברכת 'שעשה ניסים' תלויה היא במחלוקת נוספת, על מה תקנו ייסדו ברכה זו. הרשב"א נקט דהברכה נתייסדה על מצות ההדלקה, ולכן שפיר תמה ד'היכן מצינו יוצא מן המצוה וחוזר ומברך'. אבל הרמב"ם נקט דהברכה נתייסדה על הנצחון שגברו חשמונאים על היוונים, אלא דתיקנו לברך אותה בזמן שמדליק או רואה נ"ח, במכיון שעי"כ הוי כמקום שנעשה נס.

ראיה ל'עמק ברכה' מספר הפרדס

יסודו של ה'עמק ברכה' מבואר כבר בספר הפרדס (לרבינו אשר ב"ר חיים, תלמיד ר"י בן הרשב"א. שער השמיני), דהביא שם מחלוקת הראשונים הנ"ל, ואחר שהביא השיטה שיש לברך ברואה, גם כשהדליקו עליו בביתו, הוסיף וכתב: "אבל בשאר מצוות כגון סוכה ולולב לא תקנו לרואה, אלא בנר חנוכה בלבד וכו'. ונראה לי דהכי טעמא, דדין הוא דמברכינן בנר חנוכה בראיה יותר משאר מצוות, לפי שנר חנוכה נעשה זכרון לנס שנעשה כשנכנסו יוונים להיכל, והוי ליה כרואה מקום שנעשו בו ניסים לאבותינו שחייב לברך בא"י אמ"ה שעשה ניסים לאבותינו וגו', הילכך חייב לברך ג"כ כשרואה נר חנוכה כמו במקום שנעשה ניסים לישראל שחייב לברך אבל בשארי מצוות לא". וזכה ה'עמק ברכה' לכוון בדעתו הרחבה לדעת הקדמונים.

שאלות ה'בד קודש' על ה'עמק ברכה'

אבל בספר 'בד קודש' (שבת סי' ל"ח) אחרי שהביא את דברי ה'עמק ברכה', הקשה עליו, וז"ל: "אולם יש לדקדק בדברי המרדכי שכתב שחייב לראות ולברך, ואם היה זה דין ברכות הראיה בעלמא ליכא חיוב לראות ולברך. וכן יש להעיר שלא נמנה ברכה זו בפרק הרואה, בין ברכות הראיה". וכוונתו לשאול בתחילה, דלדרכו של ה'עמק ברכה' אין צריך להיות חיוב לראות הנר, אלא רק שאם אירע וראה או אז עליו לברך, ואילו מדברי המרדכי משמע שבאופן דידן יש חיוב לראות ולברך.

עוד יש לשאול על דרכו של ה'עמק ברכה', דהנה נחלקו הראשונים אימתי מברכים ברכת 'שעשה ניסים', האם לפני ההדלקה או אחרי, ופסק הרמ"א (סי' תרע"ו ס"ב) שיש לברך כולן קודם שיתחיל להדליק. והשתא, אי נימא דברכת 'שעשה ניסים' היא מכח ראיית המקום שנעשה לאבותינו נס, א"כ ראוי לברך אותה אחר ההדלקה, שאז רואים את הנרות דולקות, אבל קודם ההדלקה עדיין לא הוי כמקום שנעשה נס. אכן, יעוין ב'אשר לשלמה' (סי' כ"ב ד"ה והנה במאירי) שכתב בתו"ד בביאור שיטת המאירי ד'כל שכבר התחיל לברך, מקרי מקום שנעשה לו נס'. ואי נימא הכי, אתי שפיר ומיושבת שאלתנו.

תוכן העניינים

מאור המועדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה