אור ברסלב
מאור המועדים סימן ל' - בגדר ברכות התורה האם ברכות השבח או המצוות › יד. בדין עמידה בברכות התורה ובכל הברכות

מאור המועדים

סימן ל' - בגדר ברכות התורה האם ברכות השבח או המצוות · יד. בדין עמידה בברכות התורה ובכל הברכות

יג. ברכות מדאורייתא, האם הוו לעיכובא

מחלוקת הפוסקים האם צריך לעמוד בברכות התורה

כתב ה'ערוך השולחן' (סי' מ"ז סוף סעיף ז'), וז"ל: "ויכול לברך ברכת התורה בין בעמידה בין בישיבה". אבל בשו"ת 'ישכיל עבדי' (חלק ח' סי' ג' אות ג') כתב, וז"ל: "אשר לברכת התורה, ודאי דדינה כשאר ברכות המצוות דלכתחילה אם אפשר לו יברך מעומד, כמו שמברך כשעולה לתורה שהוא מעומד, ואם לא אפשר יכול לברך כשהוא יושב". גם בשו"ת 'ציץ אליעזר' (חלק ט"ז סי' ב') כתב, וז"ל: "פוק חזי מאי עמא דבר, שמדקדקים לברך ברכת התורה בעמידה". וצריך להבין במה תלויה מחלוקת זו, אם לברך בישיבה או בעמידה. ונבאר זאת בס"ד על פי הכללים המבוארים בפוסקים בדינא דעמידה בברכות.

דברי הפרמ"ג באלו מצוות צריך לעמוד

הפרמ"ג (פתיחה להלכות ברכות, אות י"ח) כתב, וז"ל: "קיי"ל ברכת המצות בעמידה, ונהנין ביושב נמי, וברכת השבח רשאי מיושב לבד ברכת הלבנה". על פי דבריו שברכות המצוות יש לברך בעמידה, ואילו ברכות השבח אפשר לברך בישיבה, אזי יש לבאר דהנדון בברכות התורה, אם לברך בעמידה או גם בישיבה, תלוי הוא בגדר שלהן, דאי נימא דברכות התורה הוו ברכת המצוות, אזי צריך לברכן בעמידה, אבל אם הוו ברכת השבח, אפשר לברכן בישיבה.

דברי ה'מור וקציעה' באיזה מצוות צריך לעמוד

ב'מור וקציעה' (ריש סי' ח') כתב כללים אחרים בעמידה בברכות, וז"ל: "אלא כך הוא הענין, שכל הדברים הנעשים בעמידה, ברכתן כמו כן היא בעמידה, דכה"ג אית ביה משום הזכרת השם. אבל הדברים הנעשים בישיבה, אין נאה לברך עליהם מעומד, שלא כדרך עשיית העסק שעליו היא הברכה. ומשו"ה נקט ברכת הנהנין לדוגמא בלבד, לפי שדרך אכילה ושתיה בישיבה, ואיפכא סכנתא. אבל אי איתרמי דעביד להו מעומד, גם הברכה שלהם נאמרת בעמידה". על פי כלל זה, שאם מקיימים המצוה בישיבה, אזי גם הברכה נאמרת בישיבה, אזי תורה שיושבים בשעת לימודה, אפשר גם כן לברך עליה בישיבה, אף שהן ברכת המצוות.

דברי רבי יעקב עמדין בסידור 'בית יעקב'

עוד כתב בעל ה'מור וקציעה' בסידורו 'בית יעקב' (לפני ברכות השחר אות א'), וז"ל: "צריך למסור לך בידך כלל, שכל הברכות שהן שבח והודאה, נאמרות בעמידה. ואם הם תלויות במעשה הן נגררות אחר הפעולה ההיא, אם נעשית בישיבה, בישיבה. וכן הדבר בברכת הנהנין וברכת המצוות, כדרך עשייתן כן הוא אופן ברכתן, אם מעומד, מעומד, ואם מיושב מיושב, כמ"ש בס"ד במו"ק סי' ח', ושמור זה".

מחלוקת הפוסקים באיזה ברכות צריכים לעמוד

ומבואר מכל זה דנחלקו האחרונים בכללי העמידה והישיבה בברכות. לשיטת הפמ"ג בכל ברכת המצוות צריך לעמוד, ואילו בברכת הנהנין והשבח, אפשר לברך בישיבה. ולשיטה זו אי נקטינן דברכ"ת הוו ברכת המצוות, יש לברך אותן בעמידה. ואילו לשיטת רבי יעקב עמדין, כל הברכות צריך לברך בעמידה, אלא שאם קיום המצוה היא בישיבה, אז גם הברכה נאמרת בישיבה. ולשיטה זו, מכיון שמקיימים מצות לימוד התורה, בישיבה, אזי אפשר לברך בישיבה גם כן.

תוכן העניינים

מאור המועדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה