סימן י"א - בגדר הדלקת 'מהדרין מן המהדרין' והמסתעף מזה לענין כמה פרטים בדיני ההדלקה · א. מחלוקת הראשונים האם אפשר למהדרין להיות גם מהמה"ד
דברי הגמ' בשבת בענין המהדרין והמהדרין מן המהדרין
איתא בגמרא שבת (דף כ"א ע"ב), וז"ל: "תנו רבנן, מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין, ב"ש אומרים יום ראשון מדליק שמנה, מכאן ואילך פוחת והולך. וב"ה אומרים יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך.
"אמר עולא פליגי בה תרי אמוראי במערבא, ר' יוסי בר אבין ור' יוסי בר זבידא, חד אמר טעמא דב"ש כנגד ימים הנכנסים, וטעמא דב"ה כנגד ימים היוצאים. וחד אמר טעמא דב"ש כנגד פרי החג, וטעמא דב"ה דמעלין בקדש ואין מורידין. אמר רבה בר חנה א"ר יוחנן, שני זקנים היו בצידון, אחד עשה כב"ש ואחד עשה כדברי ב"ה, זה נותן טעם לדבריו כנגד פרי החג, וזה נותן טעם לדבריו, דמעלין בקודש ואין מורידין".
דברי תוס' דה'מהדרין' אינם יכולים להיות גם מהמה"ד
וכתבו תוס' (ד"ה והמהדרין מן המהדרין), וז"ל: "נראה לר"י דב"ש וב"ה לא קיימי אלא אנר איש וביתו, שכן יש יותר הידור, דאיכא היכרא כשמוסיף והולך או מחסר, שהוא כנגד ימים הנכנסים או היוצאים. אבל אם עושה נר לכל אחד אפילו יוסיף מכאן ואילך, ליכא היכרא, שיסברו שכך יש בני אדם בבית".
מתבאר מדברי תוס' ד'מהדרין' ו'מהדרין מן המהדרין' אי אפשר לקיימם בבת אחת, דאם נוהגים בבית כה'מהדרין', והיינו, שמדליקין נר לכל אחד, שוב אין מקום לנהוג באופן של 'מהדרין מן המהדרין', דאין מועילים בזה מאומה, שהרי כל ענין ההידור בכה"ג הוא להדליק כמנין הימים היוצאים, אבל כאשר מדליקים נר לכל אחד, אזי הרואים 'יסברו שכך יש בני אדם בבית'.
דברי הרמב"ם דה'מהדרין' יכולים להיות גם מהמה"ד
אבל ברמב"ם (הלכות חנוכה פ"ד הלכה א') מבואר להדיא דלא כתוס', אלא עולה מדבריו דגם המדליקים באופן ד'מהדרין', יכולים להיות 'מהדרין מן המהדרין', דז"ל: "כמה נרות הוא מדליק בחנוכה, מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד, בין שהיו אנשי הבית מרובין, בין שלא היה בו אלא אדם אחד. והמהדר את המצוה, מדליק נרות כמנין אנשי הבית, נר לכל אחד ואחד, בין אנשים בין נשים. והמהדר יותר על זה ועושה מצוה מן המובחר, מדליק נר לכל אחד בלילה הראשונה, ומוסיף והולך בכל לילה ולילה נר אחד. כיצד, הרי שהיו אנשי הבית עשרה, בלילה הראשון מדליק עשרה נרות, ובליל שני עשרים, ובליל שלישי שלשים, עד שנמצא מדליק בליל שמיני שמונים נרות".
מבואר ברמב"ם דאלו המהדרין נוהגים באופן שבעל הבית מדליק נר עבור כל אחד מבני הבית, ואלו הרוצים להיות מהדרין מן המהדרין, הרי הדרך לזה היא, שבעל הבית מוסיף והולך עבור כל אחד מבני הבית בכל יום ויום, וזהו דלא כתוס'. וצריך לדעת מה יענה הרמב"ם על טענת תוס' דבאופן שמדליקים כמנין בני הבית אין ניכר מנין הימים, כי אין אנו יודעים האם הדליק כך נרות, כפי מספר היום או כפי מספר בני הבית.