אור ברסלב
מאור המועדים סימן ט"ו - בהא דאין מזכירין חנוכה ופורים ב'ברכה מעין שלש' › ד. בברכה מעין ג' אין מזכירין רק הזכרה שיש לה אפשרות של ברכה בברהמ"ז

מאור המועדים

סימן ט"ו - בהא דאין מזכירין חנוכה ופורים ב'ברכה מעין שלש' · ד. בברכה מעין ג' אין מזכירין רק הזכרה שיש לה אפשרות של ברכה בברהמ"ז

ג. הזכרת 'על הניסים' אפילו בברהמ"ז, הוי רק מנהג

ביאורו של ה'מנחת עני' בהא שאין מזכירין חנוכה ופורים בברכה מעין שלש

בשו"ת 'מנחת עני' (שאלה ב') דן בשאלה אחרת הנוגעת להזכרה בברכה מעין שלש, ועל פי דבריו שם סיים בנתינת טעם חדש לנדון דידן, למה אין מזכירין חנוכה ופורים בברכה זו, והגם כי ארכו דבריו נציע בס"ד כל לשונו, ז"ל:

"בברכה אחת מעין שלש דנהגינן להזכיר בה מעין המאורע בשבת ויו"ט ור"ח, כמבואר בתוספות וברא"ש, והובא בשו"ע א"ח סימן ר"ח סעיף י"ב, ומקום הזכרה כפי הנוסח שבידנו הוא קודם 'כי אתה ה' טוב ומטיב לכל', וכ"כ הרא"ש בהדיא בברכות (דף מ"ד), וז"ל, וקודם שיאמר כי אתה טוב ומטיב לכל, יאמר בשבת 'ונחמנו ביום השבת הזה', וביו"ט ור"ח 'וזכרנו לטובה ביום פלוני הזה', עכ"ל. ויש לשאול, הלא בברכת המזון מקומו קודם 'ובנה ירושלים', ולמה שינה מקומו בברכה זו אחר 'ובונה ירושלים'.

"תשובה. הנה בעיקר הזכרה זו, כתבו התוס' ברכות שם (ד"ה על), וז"ל, בספר מיימוני מצריך להזכיר בה מעין המאורע בשבת ויו"ט, וכן משמע בירושלמי, ומיהו לא נהגו העולם כן, ויכול להיות שמזכירין מעין המאורע היינו דוקא בימיהם שהם רגילין לקבוע איין ומיני פירות, אבל האידנא לא קבעו, עכ"ל.

"ולפענ"ד נראה טעם נכון למנהג העולם שכתבו התוס', דהנה שם דף כ"ט גרסינן, אמר רב נחמן אמר שמואל, כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ ממוצאי שבת ומוצאי יו"ט, מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת. מתקיף לה מר זוטרא, ונכללה מכלל, הביננו ה' אלקינו המבדיל בין קודש לחול, קשיא, עכל"ה. וכתב הר"י שם, וז"ל, מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת. ובגמרא שואל כמו שאומר מעין כל ברכה וברכה בש"ע, למה אינו אומר ג"כ מעין הבדלה, ויתפלל הביננו אפילו במוצאי שבתות ויו"ט, ונשאר בקושיא. ואפ"ה מילתא דשמואל הלכתא הוי. ואפשר לומר טעם בדבר, דמש"ה לא תקנו מעין הבדלה, מפני שהבדלה אינה ברכה בפני עצמה, אלא שאנו כוללים אותה בברכת אתה חונן, ואם היו אומרים מעין הבדלה, היה נראה שהבדלה היא ברכה בפני עצמה, כיון שהתקינו מעין הבדלה, כמו שתקנו מעין שאר ברכות, ממורי הרב נ"י, עכ"ל.

"ולפ"ז יש לומר דהיינו נמי טעמא של מנהג העולם שלא להזכיר מעין המאורע בברכה מעין שלש, דברכה זו מעין שלש לגבי ברכת המזון, הוא ממש כמו הביננו לגבי ברכת שמ"ע שבתפלה, וכי היכי דאין להזכיר התם הבדלה כדי שלא יהא נראה כאילו ברכה בפני עצמה, ה"נ מה"ט אין להזכיר גם כאן מעין המאורע, כדי שלא יהא נראה כאילו היא ברכה בפני עצמה, והוא טעם נכון לענ"ד.

"ואולם שיטת התוס' והירושלמי ומנהגא דידן שמזכירין בברכה מעין שלש מעין המאורע, ולא חיישינן להא דיהא נראה כאילו היא ברכה בפני עצמה, י"ל דס"ל לחלק, דלא דמי להבדלה דאין לה קביעות ברכה לעצמה בשום פעם, משא"כ הזכרה זו דלפעמים משכחת בה הזכרה בפני עצמה, בברכת המזון גופא, כגון אם טעה ולא הזכיר בבונה ירושלים, כמבואר בשו"ע סימן קפ"ח סעיף ו' ז', ואפילו בר"ח, נהי דאינו מזכיר בשם ומלכות, מ"מ עכ"פ קבעה לה ברכה בפ"ע בלא שם ומלכות, לכך לא איכפת לן במה שיהא נראה כאילו היא ברכה בפ"ע, כיון דבאמת כן הוא היכי שטעה ולא הזכיר, וה"נ כיון דלא אפשר, חשיב כמו טעה.

"ובזה ניחא מה שאין מזכירין בחנוכה ופורים בברכה מעין שלש, כמ"ש בש"ע סימן ר"ח, דהיינו משום דאין להם קביעות ברכה בפ"ע בשום פעם, דמי להבדלה בהביננו. ולפי"ז א"ש שקבעו הזכרה זו אחר ובנה ירושלים, קודם כי אתה ה' טוב ומטיב וכו', כי שם מקומה בברכת המזון היכי שקבעה בפ"ע, אם טעה ולא הזכיר בבונה ירושלים אומר אותה ברכה בפ"ע בין בונה ירושלים להטוב ומטיב. כן נלפענ"ד נכון וברור", עכ"ל ה'מנחת עני' לענין נדון שאלתו.

ביאור מחלוקת הרמב"ם והטור אי מזכירין ר"ח בברכה מעין שלש

בשם הגר"ח מבריסק זצ"ל (עיין אסופות רבינו חיים הלוי סימן י"ט. אשר לשלמה תנינא סי' ע"ו) הובא דהלך בדרך זו ממש, ובנה יסודו גם כן על דברי רבינו יונה הנ"ל, ובזה יישב את שיטת הרמב"ם (סוף פ"ג מהלכות ברכות), וז"ל: "בשבת ובימים טובים אומר בברכה זו בכללה מעין קדושת היום, כדרך שמזכיר בברכת מזון". ומשמע דר"ח אין מזכירין בברכה מעין שלש, אלא רק את שבת ויו"ט.

אבל הטור (סימן ר"ח) כתב, וז"ל: "וצריך להזכיר מעין המאורע, כגון בשבת קודם 'כי אתה ה' טוב ומטיב', יאמר 'ונחמנו ביום מנוחה הזה', וביו"ט אומרים 'ושמחנו ביום חג פלוני הזה', ובר"ח אומרים 'וזכרנו לטובה ביום ראש חודש הזה'". ומבואר דגם את ר"ח מזכירין מעין המאורע בברכה מעין שלוש. וצריך ביאור במאי פליגי.

ונמסר בשם הגר"ח לבאר על פי היסוד הנ"ל, דהרמב"ם והטור קאו בזה לשיטתייהו, האם בשכח לומר של ר"ח בשבת, האם קבעו על זה ברכה, או לא, וז"ל: "ויבואר מש"כ הרמב"ם בהלכות ברכות דבשבת ויו"ט מזכירין בברכה אחת מעין ג' קדושת היום, ומשמע דבר"ח אין דין הזכרה של קדושת היום, דהנה שיטת הרמב"ם היא בפ"ב הי"ג דעל הזכרת ר"ח לא תיקנו דין ברכה כלל, וז"ל, בראשי חדשים שכח ולא אמר יעלה ויבוא, אם נזכר קודם שיתחיל בברכה רביעית, אומר ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון ואינו חותם בה, עכ"ל, ולכן אין להזכירה בברכת מעין ג', דבה מזכירין רק מעין מה שהוא ברכה שבבהמ"ז, וכמש"נ.

"אבל שיטת הטור היא דגם על קדושת ר"ח תקנו ברכה כשאומרה לפני הטוב והמטיב, וז"ל בסי' קפ"ח עוד נסתפקו בגמ' אי חתים אי לא בר"ח, וכתב רב אלפס שאין לחתום, ור"י פסק שיש לחתום, ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל, עכ"ל, לכן סובר דמזכירין בברכה מעין ג' גם של ר"ח".

ביאור ה'תורת רפאל' בדעת הרמב"ם

בספר 'תורת רפאל' (סי' ט"ו) כתב לבאר באופן אחר את דעת הרמב"ם הנ"ל, שאין להזכיר בברכה מעין שלוש ר"ח, וחנוכה ופורים, וז"ל: "מעתה נראה דמה שכתב הרמב"ם ז"ל צריך להזכיר מעין המאורע בברכת מעין ג', בשבתות ויו"ט, בדקדוק כתב 'שבתות', אבל בר"ח וחוה"מ א"צ להזכיר, והיינו טעמא, דכיון דבררנו בס"ד דס"ל להרמב"ם ז"ל דדוקא דבר שהוא לעכוב בברכת המזון, התקינו לומר בברכה מעין ג', אבל דבר שבברכת המזון גופיה אינו אלא למצוה, לא התקינו לאומרו בברכה מעין ג', וה"ט ד'ארץ חמדה טובה ורחבה' התקינו בברכה מעין ג', אבל 'ברית ותורה' לא התקינו, וכמו שביארנו בס"ד, משו"ה ס"ל להרמב"ם ז"ל דהא דאיתא בירושלמי דצריך להזכיר מעין המאורע בברכה מעין ג', אינו אלא בשבתות ויו"ט דהזכרת מעין המאורע דידה בברכת המזון הוי לעכוב, אבל בר"ח וחוה"מ דהזכרת מעין המאורע דידה גם בברכת המזון גופיה אינו אלא למצוה, אבל אם שכח אין מחזירין אותו, כדאיתא בברכות דף מ"ט, הילכך בברכה מעין שלש לא התקינו אפילו להזכירו".

על פי דבריו של ה'תורת רפאל' עולה דשיטתו של הרמב"ם אינה תלויה כלל בנדון האם הזכרה זו בברהמ"ז הוי בגדר ברכה ממש, או לא, כדרכם של ה'מנחת עני' והגר"ח זצ"ל, אלא טעמו של הרמב"ם שאין להזכיר ר"ח בברכה מעין שלש הוא, מכיון שאפילו בברהמ"ז אין הזכרה זו מעכבת, ולכן לא תיקנו להזכירה במעין שלש.

ולדרך זו בביאור שיטת הרמב"ם, אפשר לומר דהרמב"ם והטור נחלקו בנקודה זו גופא, האם אמנם אין מזכירין במעין שלוש אלא הזכרה כזו שהיא לעיכובא בברהמ"ז, או לאו דוקא. דהרמב"ם סבירא ליה דתיקנו להזכיר בברכה מעין שלש רק הזכרת מאורע שהיא לעכובא בברכת המזון, ולכן ר"ח לא תיקנו להזכיר בברכה מעין שלש. אבל הטור סבירא ליה דתיקנו להזכיר בברכה מעין שלש כל מה שמזכירין בברכת המזון באופן של ברכה [כהדרך הקודמת של ה'מנחת עני']. ולכן ר"ח שיש לה ברכה בברכת המזון, אם שכח להגיד יעלה ויבוא, אזי מזכירין אותו בברכה מעין שלש. אבל חנוכה ובפורים שאין שום אופן שמזכירים אותם בברכה בברכת המזון, אין מזכירין אותם בברכה מעין שלש.

ביאור מחלוקת הפוסקים כיצד הוא נוסח הזכרת שבת ויו"ט בברכה מעין ג'

נשוב עתה אל דרכם של ה'מנחת עני' והגר"ח, דאין מזכירין בברכה מעין שלש אלא הזכרה כזו שבברכת המזון יכולה היא להיות באופן של ברכה, כמו שבת, ולא חנוכה ופורים, יעוין לעיל כל דבריהם. על פי דרך זו כתב בספר 'דברי הלכה' (להגר"צ ובר שליט"א, סי' ר"ח סעיף י"ב) לבאר מחלוקת נוספת שמצאנו בפוסקים.

דהנה הטור (שם) כתב, וז"ל: "וצריך להזכיר בה מעין המאורע, כגון בשבת קודם 'כי אתה ה' טוב ומטיב', יאמר 'ונחמנו ביום המנוח הזה', וביום טוב אומר 'ושמחנו ביום חג פלוני הזה'. אבל הב"י הביא בשם התשב"ץ (סי' שכ"ב) דכתב, וז"ל: "כך היה נוהג מהר"ם, ואומר ביום טוב 'וזכרנו לטובה ביום חג פלוני', ובשבת אומר 'ורצה והחליצנו ביום השבת הזה'".

הרי דנחלקו הני פוסקים בתרתי. לענין שבת, לדעת הטור אומר 'ונחמנו', ולדעת התשב"ץ אומר 'רצה והחליצנו'. לענין יו"ט, לדעת הטור 'ושמחנו', ולדעת התשב"ץ אומר 'וזכרנו לטובה'. וצריך להבין במאי פליגי.

וכתב ה'דברי הלכה' לבאר המחלוקת על פי דברי הגר"ח הנ"ל, וז"ל: "לפי"ז אפשר לבאר שבזה גופא נחלקו הטור והתשב"ץ, האם הנוסח של מעין המאורע במעין ג' הוא כמו הנוסח של 'רצה' ו'יעלה ויבא', בתוך ברכת 'בונה ירושלים' שבברכת המזון, או שהנוסח הוא כמו הברכה של 'רצה' ו'יעלה' ויבא לאחר 'בונה ירושלים', כשתקנו להם ברכה בפני עצמם. לפי הטור הנוסח בשבת הוא 'ונחמנו ביום המנוח הזה', מעין נוסח הברכה של 'רצה' לאחר בונה ירושלים, כששכח לומר 'רצה' באמצע הברכה, דאמרינן 'אשר נתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית'. ולפי"ז 'ונחמנו' הוא מלשון מנוחה, ולא מלשון נחמה. והנוסח ביו"ט הוא 'שמחנו' מעין 'אשר נתן ימים טובים לישראל לששון ולשמחה'.

"אבל התשב"ץ סבר שנוסח מעין המאורע בברכת מעין ג', אינו כמו הנוסח של 'רצה' לאחר בונה ירושלים, אלא כדעת האליה רבה, שהזכרת מעין המאורע במעין ג' צריכה להיות בתוך ברכת בונה ירושלים, כמו בברכת המזון, ולכן בשבת הנוסח הוא 'רצה והחליצנו' כמו בנוסח ברכת המזון, וביו"ט הנוסח הוא 'זכרנו', מעין יעלה ויבא שאומר ויזכר זכרונינו ופקדננו", עכ"ל ה'דברי הלכה'.

דרכו של ה'מנחת עני' תלויה במחלוקת הפוסקים בביאור דברי רבינו יונה

בעיקר דברי ה'מנחת עני' והגר"ח הנ"ל שמעתי כי יש לדון בדבריהם, דהנה כל דבריהם מיוסדים על דברי ר"י לענין הזכרת הבדלה בתפילת 'הביננו', וז"ל: "אפשר לומר טעם בדבר, דמש"ה לא תקנו מעין הבדלה, מפני שהבדלה אינה ברכה בפני עצמה, אלא שאנו כוללים אותה בברכת אתה חונן, ואם היו אומרים מעין הבדלה, היה נראה שהבדלה היא ברכה בפני עצמה, כיון שהתקינו מעין הבדלה, כמו שתקנו מעין שאר ברכות".

ומצאנו שנחלקו הפוסקים בביאור דברי רבינו יונה, דהב"ח (סי' ק"י) כתב על דברי רבינו יונה, וז"ל: "ותימה דמה לנו לחוש אם יהיה נראה שהיא ברכה בפני עצמה. ויש לומר דחוששין שמתוך שיהא נראה שהיא ברכה בפני עצמה, יבואו לומר שדין הבדלה כדין שאר ברכות שמונה עשרה, דאם שכח ולא אמרה מחזירין אותו ויברכו ברכה לבטלה".

והיינו, דאם יזכירו ב'הביננו' הבדלה, יבואו לטעות ולומר דהיא חשובה כמו אחת מהברכות שבשמונה עשרה, ואם שכח בשמונה עשרה אתה חונן, צריך לחזור ויברכו ברכה לבטלה.

אבל המג"א (שם ס"ק ו') כתב, וז"ל: " ואם תאמר, גבי שאלה נמי נימא האי טעמא. יש לומר, דבשלמא הבדלה כיון דאיכא ר' עקיבא דסבר דברכה בפני עצמה היא, יבואו לומר דהלכה כרבי עקיבא. מה שאין כן בשאלה, ליכא למאן דאמר, ולא יבואו לומר כן. כן נראה לי, דלא כהב"ח".

מבואר מדברי המג"א כי כל החשש של רבינו יונה שאם יזכירו אתה חונן ב'הביננו' יבואו לומר דהיא ברכה בפני עצמה, זהו רק ב'אתה חונן', מכיון דמצאנו באמת שיטה כזו, היא שיטת ר"ע, ד'אתה חונן הוי ברכה בפני עצמה'. אבל בשאר ברכות ליכא למיחש דאם יזכירו אותן, יבואו לומר דהם ברכות בפנ"ע.

ומעתה הלא דברי ה'מנחת עני' תלוים בשתי ההבנות ברבינו יונה, דאי נימא כהב"ח דיש חשש שיבואו לטעות ולומר דאם לא הזכירוה בשמו"ע, צריך לחזור, אזי גם לגבי ברכת 'מעין שלוש' יש לומר האי טעמא, דאם יזכירו 'על הנסים', יבואו לומר דבברכת המזון צריך לחזור, אם שכחו לומר זאת. אבל אי נימא כהמג"א דכל החשש שייך רק במקום שיש שיטה שברכה זו היא באמת ברכה לעצמה, אם כן האי חששא לא שייכא כלל לענין הזכרת חנוכה ופורים בברכה מעין ג', דהלא אין שיטה כזו כלל, ד'על הניסים' הוי ברכה בפני עצמה, ולכן גם לשיטת רבינו יונה אפשר ברווחא ובשופי להזכירם בברכת מעין שלוש. ונמצא מכלל האמור, דלשיטת המג"א צריכים אנו לאחד מהטעמים האחרים שנתבארו בפוסקים, למה אין מזכירין עה"נ בברכה מעין שלש.

תוכן העניינים

מאור המועדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה