אור ברסלב
מאור המועדים סימן י"ז - בגדר משלוח מנות האם מדין רעות או צרכי הסעודה › ז. גירסת ר"ח והדינים העולים מתוך דבריו

מאור המועדים

סימן י"ז - בגדר משלוח מנות האם מדין רעות או צרכי הסעודה · ז. גירסת ר"ח והדינים העולים מתוך דבריו

ו. שיעור המנה לקיום מצות משלוח מנות, והאם הולכים אחר הנותן או אחר המקבל

דברי רבינו חננאל וביאור ה'אפרקסתא דעניא'

רבינו חננאל גריס בסוגיין כגירסת הירושלמי והריטב"א הנ"ל, אבל כתב לבאר באופן אחר מה ששלח רבי אושעיא לרבי, וז"ל: "ר' יהודה נשיאה שלח לר' הושעיא ירך של עגל שלישי לבטן וקנקן יין, שלח ליה, קיימת בנו רבינו ומתנות לאביונים, כלומר נתת לי מנה אחת והיא הירך, חזר שלח לו עגל וג' קנקני יין".

ודברים סתומים, מה הוא ששלח לרבי לומר נתת לי מנה אחת והיא הירך, והרי להדיא איתא ששלח לו גם קנקן יין. וכתב בשו"ת 'אפרקסתא דעניא' (ח"א סי' כ"ה ד"ה וכגי') ד"מוכח מדבריו ז"ל דס"ל דמאכל ומשקה לא חשיב לתרי מנות". והיינו, דר' אושעיא שלח לר' יהודה נשיאה דלא יצא בשליחתו מצות משלוח מנות, מכיון שלא שלח שתי מנות, כי מאכל ומשקה חשיבו מנה אחת. והוא חידוש גדול לדינא.

דברי ה'מקראי קודש' אלו חידושי הדינים עולים מדברי ר"ח

ב'מקראי קודש' (סי' ל"ח) נקט גם כן כך בביאור דברי הר"ח, והוסיף לבאר עוד כל חידושי הדינים העולים מדברי הר"ח בענין מצות משלוח מנות, וז"ל: "מדברי רבינו חננאל נשמע תלת הלכתא גבירתא: א. שאין המשקה בכלל מנות. ב. עוד נשמע מפירוש רבינו חננאל דמשלוח מנות אין צריך שיהיו בבת אחת, ויוצא ידי חובה גם בזה אחר זה, שהרי לפי פירושו שמשקה אינו נקרא מנה, ובכל משלוח מנות היה רק מנה אחת והיא הבשר, ומ"מ אמר לו בפעם השניה שקיימת משלוח מנות, הרי שיש משלוח מנות גם בזה אחר זה. ג. הדבר השלישי שנשמע במפיר"ח הוא, שבשתי מנות ממין אחד, ועכ"פ שתי חתיכות מאברים שונים, יוצאים בהם ידי חובת משלוח מנות, שהרי בפעם השניה אמר לו שיצא ידי חובה במשלוח מנות ע"י העגל ששלח לו עכשיו, שנחשב למנה אחת, ובירך של עגל ששלח לו בפעם הראשונה נחשב לו למנה שניה".

הנפק"מ בין העולה מר"ח להעולה מהריטב"א

על פי הנ"ל עולה כי נחלקו הר"ח והריטב"א בכמה פרטים בדיני משלוח מנות. דההלכה הראשונה הנ"ל, דבמשקה אין יוצאים ידי משלו"מ, הנה לגירסתו של הריטב"א וביאורו, עולה דיוצאים במשקה ידי משלו"מ, כי כל מה שטען רבי הושעיא לרבי הוא דלא יצא ידי משלוח מנות מכיון שלא שלח דבר חשוב כערכו, אבל אם היה דבר חשוב היה יוצא ידי"ח אף ששלח לו משקה ובשר.

ההלכה השניה הנ"ל, דיוצאים ידי משלוח מנות גם כששולחים מנה ועוד מנה, בזה אחר זה, הנה לדרכו של הריטב"א אין לנו ראיה לזה, שהרי יצא ביין ובבשר ששלח לו בפעם השניה. ומכיון שאין ראיה לזה, אפשר שאין לנו לחדש דבר זה מדעתנו. והוא הדין לענין ההלכה השלישית, דיוצאים בשתי מנות של בשר, גם על זה אין ראיה לדרכו של הריטב"א, וממילא אפשר דלא סגי בכה"ג.

לאידך גיסא נמי, הא דלמדנו לדרכו של הריטב"א דצריך לשלוח דבר חשוב כערכו של הנותן, על זה אין לנו ראיה לדרכו של הר"ח ומשמע נמי להיפך, דלהר"ח מה שטען רבי הושעיא הוא שמשקה אינו מנה, ולכן הוא דלא קיים מצות משלו"מ, ומשמע דבלא זה היה יוצא ידי חובה, גם אם לא שלח מנות חשובות לפי ערכו של רבי.

דברי ה'שבות יצחק' בביאור דברי הר"ח

בספר 'שבות יצחק' (פורים פרק ט') מביא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל לבאר את דברי הר"ח באופן אחר, וז"ל: "מהגרי"ש אלישיב זצ"ל שמעתי שגם בדברי הר"ח אפשר לפרש כפירוש הריטב"א, דבעינן שהמשלוח יהא לפי כבודו, וס"ל דבעינן שכל מנה תהא ראויה לפי כבודו, והלוג של יין ששלח בתחילה לא היתה חשובה בעיניו, ולכן אמר לו שקיבל מנה אחת והיא הירך וחזר ושלח לו עגל וכמות גדולה של יין שהם ב' מנות חשובות. ולפ"ז: א. צריך שיהיו ב' המנות חשובות לפי כבודו. ב. יוצאין גם במשקין. ג. אין להוכיח שאין צריך לשלוח ב' המנות יחד".

ביאור ה'מנחת אשר' בדברי הר"ח

וכדברי ה'שבות יצחק' האריך ב'מנחת אשר' (פורים סימן כ"ז אות ג') הביא את דברי ה'מקראי קדש' הנ"ל, ותמה על דבריו, וביאר גירסת הר"ח באופן ההפוך לגמרי בכל ג' ההלכות הנ"ל, וז"ל: "הנה לדרכו צ"ע דאם משקה לא חשיב לקיים בו מצוה זו אמאי חזר ושלח לו יין, ועוד מדוע מתחילה שלח לו ירך ולבסוף שלח לו עגל שלם. ולכן נראה להוכיח מדברי הר"ח בכל הג' הלכות אליו היפך דברי המקראי קודש, דהא דאמר לו נתינת אביונים קיימת, אין זה משום דמשקה אינו בכלל, דהא היה לו לומר לא קיימת בנו משלוח מנות, ולא אמר אלא קיימת בנו מתנות לאבונים. אלא ע"כ דשלח לו לר"י נשיאה דנתינה זו אינה נתינת נשיא, לפי שאינה נתינה חשובה, ואכן מועילה היא מדין מתנות לאביונים, אבל למשלוח מנות דנשיא לא חשיב בשר הירך כמנה, דצריך לשלוח דבר חשוב לפי ערך השולח.

"ולכן הדר ושלח ליה עגל שלם ומנה זו ראויה היא, והא דשדר נמי גרבא דחמרא, טעמא משום דבעינן ב' מנות בבת אחת, ובעינן נמי שיהיו ב' מינים שונים, לכן הדר ושלח ליה בישרא דעיגלא וגרבא דחמרא. וא"כ שמעינן מדברי הר"ח גופיה בכל שלושת ההלכות אלו דלא כהמקראי קדש. והא דשלח ליה באחרונה תלתא גרבא דחמרא, אפשר דלפי מציאות הענין, כיון ששלח עגל שלם מתאים יותר לשלוח כמות גדולה של יין".

ביאור נוסף בדברי הר"ח

ה'מקראי קדש' הנ"ל, בסוף דבריו הוסיף וכתב: "אולי יש לומר שגם לרבינו חננאל אינו יוצא בשתי חתיכות בשר בעלמא, אלא א"כ שהם מאיברים שונים שחלוקים בטעמם, כי הא דרבי יהודה נשיאה ששלח לו ירך של עגל, ואחר כך עגל שלם שיש בו שאר אברים שחלוקים קצת בטעמם מירך". והיינו, דלעולם יש לומר שקיים עתה בשליחה השניה שליחת שתי מנות, וזאת משום ששני חלקים אשר הם שונים בטעמם, נחשבים כשני מינים.

וכך הביא בספר 'מאור השבת' בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל (חלק ג' תשובות הגרש"ז אויערבך זצ"ל, תשובה מ' אות ג'), וז"ל: "מבואר בשו"ע שבב' מיני אוכלין ליכא איסור ברירה. ושמעתי בשם מרן שבבשר עוף, החלק העליון והחלק התחתון הוי כב' מינים לענין בורר. תשובה. נכון וגם לענין משלוח מנות חשיב כשתים".

ונמצא לפי זה דאין ראיה מר"ח שאפשר לקיים משלוח מנות בזה אחר זה, דהרי רבי שלח בתחילה ירך, ובשנית שלח עגל. דלפי הנ"ל אפשר לומר דלעולם אין יוצאים כששולחים שתי מנות בזה אחר זה, אלא דבפעם השניה שלח רבי בהמה שלימה, ובבהמה שלימה יש כמה סוגים של בשר, ולכן יצא ידי משלוח מנות גם בלי הירך ששלח בתחילה.

תוכן העניינים

מאור המועדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה