סימן י' - האם נשים חייבות לומר הלל בחנוכה · דברי ה'ירח למועדים' למה נשים פטורות מהלל
על דרך היסוד הנ"ל, דאין אומרים הלל אלא בימים של שמחה, כתב גם כן בספר 'ירח למועדים' (סי' י' אות ה'), וביאר על פי זה גדר אמירת הלל בחנוכה. בתחילה עמד על המחקר מאיזה טעם תקנו לומר הלל בחנוכה, וכתב דבגמ' בערכין (דף י' ע"ב) מבואר להדיא דתקנו לומר הלל בחנוכה משום ניסא, ונראה מכאן דאף דלא איקרי מועד ולא איקדש בעשיית מלאכה, בכל זאת אומרים בו הלל משום ניסא. והקשה על זה מהגמ' בשבת (כא,ב) דאיתא התם 'לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה', ונראה מלשון זה שתקנת ההלל בחנוכה הוא משום דהוי בגדר יו"ט.
בישוב השאלה כתב (להלן שם אות ז'), וז"ל: "ונראה לבאר דמה שאמרו בגמ' ערכין דהלל דחנוכה משום ניסא, אינו אלא טעם לקביעת היו"ט, דאף דלא איקרי מועד ולא איקדש בעשיית מלאכה ויו"ט, מיהא הוי משום ניסא, דמשום הנס קבעו את הימים ליו"ט, וממילא תקנת קריאת ההלל היתה משום יו"ט, אבל מצד הנס בעצמו לא חייבו לקרות את ההלל בלא היו"ט, אלא שע"י הנס נחשבים הימים כימים טובים ושוב אומרים בהם הלל משום היו"ט. ולפי"ז א"ש לשון הגמ' בשבת "קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה". פי' שקבעו את הימים ליו"ט מחמת הנס, וקבעו לקרות בו הלל משום היו"ט".
בהקדמה זו המשיך ה'ירח למועדים' לבאר הטעם שנשים פטורות מהלל בחנוכה, וז"ל: "על פי דברינו נבוא ליישב קושית השד"ח, למה אין הנשים חייבות בקריאת ההלל בחנוכה, מטעם אף הן היו באותו הנס. דהנה בתוס' סוכה (ל"ח א' ד"ה מי) כתבו וז"ל, משמע כאן דאשה פטורה מהלל בסוכות וכן בעצרת. וטעמא משום דמצוה שהזמן גרמא היא. אע"ג דבהלל דלילי פסחים משמע בפרק ערבי פסחים (ק"ח א') דמחייבי, שאני הלל בפסח דעל הנס בא ואף הן היו באותו הנס. אבל כאן לא על הנס אמור עכ"ל. ולכאורה יוצא לפי דבריהם דנשים פטורות מהלל שבא מחמת היו"ט דמ"ע שהזמ"ג היא, אבל בהלל שבא על הנס חייבות מטעם אף הן היו באותו הנס, כמו שחייבות בהדלקת נר חנוכה.
"ולפי"ז יש ליישב היטב דבחנוכה אין ההלל על הנס כמו הלל של ליל פסח, דהתם תיקנו לקרוא את ההלל משום ניסא בלחוד, ונשים חייבות בה מדין אף הן היו באותו הנס, משא"כ בחנוכה דההלל הוא מצד היו"ט, אלא דע"י הנס נעשים כל הימים לימים טובים, אבל גוף ההלל הוא על היו"ט ואין הנשים חייבות בו. ואין להקשות דא"כ יפטרו ממצות הדלקת נר חנוכה, משום שבא מחמת היו"ט דחנוכה, דמצות נר חנוכה היא מצד הנס בלבד אלא שנקבעה ביו"ט דחנוכה, אבל אין היו"ט המחייב של המצוה אלא לזכרון הנס וכיון שאף הן היו באותו הנס חייבות בה", עכ"ל ה'ירח למועדים'. וזכינו אם כן על פי אלו הדברים לישוב שיטת הרמב"ם, ועוד נתבאר דבאמת אין הכרח כלל מדברי התוס' דסבירא להו דלא כהרמב"ם, אלא לעולם אפשר לומר כי כו"ע מודו דנשים פטורות מהלל בחנוכה.