אור ברסלב
מאור המועדים סימן י"ז - בגדר משלוח מנות האם מדין רעות או צרכי הסעודה › ג. המקבל משלוח מנות, האם קיים ג"כ את המצוה

מאור המועדים

סימן י"ז - בגדר משלוח מנות האם מדין רעות או צרכי הסעודה · ג. המקבל משלוח מנות, האם קיים ג"כ את המצוה

ב. משלוח מנות תלמיד לרבו, קטן לגדול ולהיפך

דברי הרש"ש דהמקבל משלו"מ גם מקיים המצוה

ב'קונטרס אחרון' על ה'טורי אבן' (מגילה שם) מביא חידוש גדול בשם הרש"ש, ובחידוש זה מיישב הרש"ש באופן נוסף השאלה שנשאלה לעיל, מה חידוש חידש רבי אושעיא בדבריו לרבי, וז"ל: "ולענ"ד לולא דמסתפינא הייתי אומר דבר חדש [אף שהוא נגד משמעות גדולי האחרונים] והוא, שכששולח אחד לחבירו קיימו שניהם, הנותן והמקבל, מצות משלוח מנות, כיון דע"י שניהם נעשתה המצוה. והכי דייק לישנא דקרא 'ומשלוח', ולא קאמר 'לשלוח,' עיין רש"י שם. ובזה מדוקדק שפיר 'קיימת בנו', ר"ל, אני ואתה, וזה אשמעינן. ומיושב קושיית רבינו מאי קמ"ל.

"וגם יתיישב היטב דברי רש"י בד"ה מחלפי סעודתיהו, אשר כבר צווחו עליו ולא העלו כלום. והכי משמע לי עוד, דהא המג"א (סי' תרצ"ה ס"ק י"א) ורבינו כתבו דמנות דוקא מבושלים וראויים לאכילה, וא"כ קשה טובא, האיך שדר בחזרה מרי ב"מ לרבה זנגבלא ופלפלא, הא אמרינן ברכות דף ל"ו כס פלפלא ביו"כ פטור, וכן כס זנגבלא אמרינן שם דפטור. ואף שיש לדחוק קצת, מ"מ לפי מה שכתבתי אתי שפיר טפי, כיון דכבר קיים המצוה בקבלתו, ולכוונה זו שלח לו דברים הללו להורות דין זה", עכ"ל הקו"א בשם הרב מוהרש"ש.

ביאור כוונת הרש"ש בישוב דברי רש"י

מה שכתב הרש"ש ד'גם יתיישב היטב דברי רש"י בד"ה מחלפי סעודתיהו, אשר כבר צווחו עליו ולא העלו כלום', כוונתו היא להא דכתב רש"י (ד"ה מחלפי סעודתייהו), וז"ל: "זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו, ובשניה סועד חברו עמו". ויעוין בב"י (סוף סי' תרצ"ה) וב'דרכי משה' שם דלכאורה קשיא דאם אחד היה אוכל עם חבירו בשנה זו, אם כן השני לא היה מקיים משלוח מנות באותו פורים, וכן השני בפורים הבא. ועל זה כתב הרש"ש דהענין מיושב היטב על פי דבריו, כי ע"י שהאחד שלח משלוח מנות לרעהו, גם המקבל נפטר מחיובו.

ישוב אחר על דברי רש"י

הן אמת דעל פי חידושו של הרש"ש דברי רש"י מבוארים ומיושבים כמין חומר, אכן עיקר דבריו הם חידוש גדול, שלא מצאנו לו חבר, אבל מצאנו דרכים נוספות בישוב דברי רש"י, והאחת מהן היא המבוארת ב'חידושי אנשי שם' (אות א'), וז"ל: "ואני אומר דודאי היו משלחין מנות בלאו הכי, ואתא לאשמועינן בזה שעשו כן לשמחה יתירה, כדי להרבות בשמחה בסעודת מרעים, ולא שיהא משמח כל איש ואיש בביתו לבדו. ומזה נראה שנשתרבב המנהג שהולכים בחבורות מרעים מבית לבית ואוכלים ושותים, וק"ל".

על פי דברי ה'חידושי אנשי שם' עולה דהגמ' אינה מדברת כלל ממצות משלוח מנות, אלא מסעודת פורים, וקמ"ל דיש ענין לעשות סעודה ביחד על רבים, ולא כל אחד לבדו בביתו, בשביל להרבות שמחה. ויש ראיה לזה מלשון רש"י (אסתר פרק ט' פסוק כ"ח), וז"ל, 'משפחה ומשפחה מתאספין יחד ואוכלין ושותין יחד'.

ישוב שאלת הרש"ש מדברי המג"א

מה שהקשה עוד הרש"ש בהא דאיתא בגמרא דשדר מרי ב"מ לרבה זנגבלא ופלפלא, והלא המג"א כתב דצריך למשלוח מנות דבר מבושל, ואיך יצא בזנגבלא. תירץ בדובב מישרים (ח"א סי' צ"ב), וז"ל: "הנה בפשיטות יש לומר קושייתו דהא בש"ס יומא (פא,ב) מסיק דלא קשיא הא ברטיבא והא ביבשתא, וא"כ ברטיבא שפיר מחויב בכס ביוהכ"פ. וכן הא דמבואר בש"ס נדה דף נ"א ע"ב בפלפלין אינן מטמאין טומאת אוכלין, מבואר בתוס' שם דברטיבא שפיר מטמאין טומאת אוכלין, וממילא שפיר יוצא משלוח מנות כיון דחזי לאכילה ברטיבתא, וז"פ".

תוכן העניינים

מאור המועדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה