אומר רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א: "אני מוליך אתכם בדרך חדשה שלא הלך בה אדם מעולם, הפחות שבאנשי אני מוליך אותו בדרך של צדיק

גלוי וידוע עוצם המעלה של ההתקרבות לצדיקים האמתיים ובמיוחד לרבינו הקדוש שהוא הצדיק יסוד עולם, שבהם תלוי כל התיקון שלנו וההתקרבות להשם יתברך, כמו כן

אומר רבינו הקדוש "תנו לי את ליבכם ואוליך אתכם בדרך חדשה, דרך שלא הלך בה אדם מעולם, אעפ"י שהיא דרך ישנה מכבר, אעפ"י  כן היא

ממשיך רבי נתן וכותב "וזה בחינת המחלוקת בין בית שמאי ובית הלל בעניין נרות חנוכה, שבית שמאי אומרים פוחת והולך ובית הלל אומרים מוסיף והולך,

כדי לישב את הדברים אנו צריכים לדעת שישנן כמה בחינות בלימוד התורה הקדושה וכן בתפילה, כי עיקר החשיבות והמעלה של לימוד התורה של האדם, נקבע

כידוע, בהנהגה זו אחזו כל הצדיקים ואבותינו הקדושים וזו הייתה הנהגה מקובלת מכבר, שהיו מפרשים שיחתם לפניו יתברך ומבקשים ממנו בתחינות ופיוסים, האבות הקדושים, האימהות,

מדברי רבי נתן אנו יכולים ללמוד שבודאי כל תפלה ותפילה שהאדם משיח את ליבו לפני השם יתברך היא יקרה וחשובה מאוד לפניו יתברך, אך כמו

עיקר ההתפארות של השם יתברך בישראל, הוא בעזות ובעקשנות שלהם, שהם עזים מאוד ועקשנים בעבודת השם ורוצים אותו יתברך, ולמרות כל המניעות והקשיים שעוברים עליהם

כי זה ידוע לכל אדם הרוצה לכנוס בעבודת השם באמת, כמה מניעות וקשיים והסתות ופיתויים מתגברים עליו בכל עת, ועל כן ללא המידה הזאת של

בסיפור המעשה מאבדת בת מלך אנחנו רואים את המשנה למלכות, שיוצא לחפש את הבת מלך האבודה, הוא מחפש ימים ושנים ועובר מה שעובר, אבל למרות

כמובן שהעזות והעקשנות שעליה אנחנו מדברים היא 'עזות דקדושה' המלווה בענווה, כי יש עזות וענווה מצד הקדושה, ולהיפך ישנם עזות וענווה מצד הס"א וצריך להשתמש

את העניין הזה מבאר רבי נתן היטב בליקוטי הלכות, הלכות ביצים ד' וזה לשונו: "וזה בחינת סימני ביצים, שנתנו חז"ל סימן הביצים – ראשו האחד

מבואר רבות בספרי רבינו כמה האדם צריך להתעקש ולהרבות בתפילה ותחנונים, שבזה הוא צריך להשקיע את עיקר ה'עזות דקדושה' שלו ולא להתייאש ולא ליפול בדעתו,

פעם אחת בא אל רבינו אחד שנפל מאוד בדעתו מחמת עוונותיו, ענה ואמר לו רבינו "אם אתה מאמין שיכולין לקלקל תאמין שיכולין לתקן". במשפט זה

מה היא אותה תכלית נעלמת שאותה רצה הקב"ה להשיג כביכול עד שהיה שווה לו לברוא את האדם אף על פי שידע שיקלקל ונתן לו גם

לאחר שלמדנו מעט על הסיבה שהקב"ה ברא את האדם והעולם אע"פ שידע שהאדם עתיד לקלקל במעשיו וראינו את מעלת התיקון שמביא את האדם למעלה גדולה

רבי נתן אומר שעיקר האמונה צריכה להיות בהשגחה פרטית, כי כאשר הוא מאמין ויודע שהכל נעשה ברצונו ובהשגחתו הפרטית של השם יתברך, אזי הוא גם

כך גם כותב רבי נתן בהמשך התורה: "וזהו עיקר בחינת התשובה, בחינת ירידה תכלית העלייה, כשמגיע האדם ח"ו לתכלית הירידה ע"י מעשיו הרעים, אע"פ כן

אומר רבינו בליקוטי מוהר"ן, תנינא, תורה יב', שכידוע העולם נברא בעשרה מאמרות ובכל מאמר ומאמר יש בו בחינת כבוד המיוחד, שהוא שורשו, כי הכבוד הוא

כותב רבי נתן בליקוטי הלכות, אורח חיים א', הלכות נפילת אפים ו': "כי מאחר שמחפשים ומבקשים את כבודו, נמצא שמודים עכ"פ באלקותו יתברך ובתורתו, שיודעים

על כן מדובר הרבה בספרי רבינו הקדוש ובליקוטי הלכות על מעלת ההתקרבות לצדיקים האמיתיים, שכמה שהחולה גדול ביותר הוא צריך לחפש רופא גדול יותר שיוכל

כי אנחנו הדור האחרון שעליו נאמר "ותרד פלאים" ורבינו הקדוש הוא ה'איש פלא' שמביא עצות ותורות נפלאות מהפלא העליון ומוריד אותם עד לפחות שבפחותים, שגם

בסיפור המעשה מבעל תפילה, מספר לנו רבינו על הטעות והמבוכה ששוררים בעולם עקב שבירת הכלים ונפילת הניצוצות, כאשר בני האדם נחלקו לכיתות כיתות וכל כת

אבל הכת שנפלו ביותר בטעות הנ"ל היתה הכת של בעלי הממון, שהממון אצלם נהפך לעבודה זרה ממש, והם היו עושים להם אלוקות, שמי שהיה לו

נמצא שעיקר הטעות של בני העולם נובעת מכך שלממון יש כח גדול וחשיבות והוא נצרך למחיית האדם והתנהלותו בעולם הזה, על כן כולם נכספים אליו

זה הוא עיקר הניסיון של בני העולם לבחור במה הם מאמינים, בממון שכביכול נראה שמספק להם את כל צרכיהם או בהשם יתברך. על כן אנחנו

וכל זה נמשך ונאחז רק מבחינת הזמן והמקום, כי השם יתברך הוא למעלה מהזמן והמקום וישראל עלה במחשבה תחילה וקב"ה ואורייתא וישראל כולא חד, ועל

אם כך, בודאי שהקב"ה דואג לבריותיו לפרנסתם, אך האופן שבו הם יקבלו אותו, זה תלוי באופן התנהלותם ובהשגחתו יתברך, כי השפע של השם יתברך יורד

רבי נתן מתמקד בעניין הביטחון, שזה עיקר הכלי למשוך את הפרנסה כמו שנאמר "עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו". וכך הוא

כמובן שישנן עוד סיבות רבות וסגולות ועצות לעניין הפרנסה והממון, כיצד יוכל האדם להינצל מתאווה זאת ולחיות את ימיו בשפע בברכה ובשמחה, אך ישנה סיבה

אחד הדברים החשובים וההכרחיים לקיומו הנצחי של האדם ולתיקונו עלי אדמות הוא כמובן ההתקשרות לצדיקי האמת, שהם כמובן מורי הדרך הגדולים הסוללים לנו דרכים ותורות

החיבור וההתקשרות לצדיק האמת, מעבר לכך שהיא סוללת לאדם את הדרך ומלמדת אותו את רצון השם האמיתי, כל התיקון של האדם עלי אדמות תלוי בהתחברות

לאחר שבררנו את גודל המעלה וחשיבות של ההתקשרות לצדיק האמת, כעת אנחנו רוצים לברר כיצד אנחנו מקיימים זאת בפועל. ראשית, כאשר אנחנו מדברים על התקשרות

אומר רבינו הקדוש- ישנם שלשה כיתות במקורבים אלי, כיתה אחת הם אלו ש'באים לקבל שיריים' כלומר באים לקבל ישועות וצרכי עולם הזה. כיתה שנייה 'באים

רבינו מבקש מאנשיו "תנו לי את ליבכם ואוליך אתכם בדרך חדשה, דרך שלא הלך בה אדם מעולם, אעפ"י שהיא דרך ישנה מכבר שכבר הלכו בה

אך כיצד זוכים להתקרב לצדיק האמת? הרי ידוע שעל כל הצדיקים ישנה הסתרה גדולה ולא כל אחד זוכה להתקרב אליהם ויש הרבה מחלוקות ומניעות להתקרב

מבואר על פי דברי רבי נתן שהעיקר והיסוד שהכל תלוי בו, בעניין התקרבות לצדיק האמת, זה הרצונות והכיסופין ובעיקר התמימות והפשיטות, אם אני רוצה להתקרב

כמובן שישנן סיבות נוספות לתהליך הזה שעובר האדם הרוצה להתקרב אליו יתברך, חלקן ידועות לנו וחלקן נסתרות מאיתנו, אך רבינו הקדוש ורבי נתן מביאים עוד

על זה כותב רבי נתן בליקוטי הלכות, חושן ומשפט א', הלכות חלוקת שותפים ה' וזה לשונו: "בתחילה כשהאדם רוצה לכנוס בעבודת השם, אזי השם יתברך

אחד הכוחות היותר גדולים הנמצאים בנפש האדם, המשפעים ביותר על כל אורחות חייו  ועבודת השם שלו, הוא כמובן כוח הרצון. רבינו הקדוש ורבי נתן מרחיבים

עלינו לדעת שלרצון עצמו ישנם שורשים רבים, לא תמיד הרצון הגלוי הנראה לעין הוא הרצון האמיתי של האדם, יכלו להיות שלרצון הנגלה והחיצוני של האדם

יותר מכך, נוכל ללמוד מדברי רבי נתן בליקוטי הלכות, שלא רק המניעות הם הכלים להגברת החשק והרצון, אלא כל העולמות כולם נבראו בשביל להגביר את

בסיפור המעשה 'מאבדת בת מלך' אנו רואים את המשנה למלכות שיוצא לחפש את בת המלך האבודה, הוא מוצא אותה במבצר  ושואל אותה "איך אני יכול

ישנו עוד סיפור שבו רבינו מסביר לנו את הרעיון של הרצונות והכיסופין וזה נמצא בסיפור המעשה מ'השבעה בעטלירס', במעשה של ה'בעטליר הכבד פה' שמספר על

רבינו הקדוש מדבר הרבה מעניין השמחה וכל ספריו הקדושים מלאים בתורות ועצות כיצד לזכות לשמחה, הוא גם הזהיר אותנו בעניין זה ש'מצווה גדולה להיות בשמחה

ידוע שהלב מחולק לשתי מדורים, חציו השמאלי של הלב הוא משכן הנפש הבהמית וחציו הימני הוא משכן הנפש האלוקית. כאשר האדם מטהר את ליבו ומתקן

את החיבור הנ"ל בין המוח והלב, בין המחשבות הטובות והרצונות אל המעשים, צריכים לעשו"ת בהדרגה ובמידה נכונה, כל אחד כפי הכלים שיש לו, כפי המדרגה

  רבינו מלמד אותנו, שכשהאדם נעתק אפילו כחוט השערה מן הרע אל הטוב הוא הולך פרסאות גדולות בשמיים ויש להשם יתברך שעשועים ונחת רוח גדול