כדי להבין כיצד הגיע התם למעלה גדולה זאת אנחנו צריכים לעיין בדברי רבי נתן בליקוטי הלכות, אורח חיים ג’, הלכות פורים ו’,וכך הוא כותב שם:”כי אדם ראוי לו להבין עוצם עניותו בזה העולם כי אפילו הצדיק אי אפשר לו לצאת ידי חובתו בזה העולם כנגד השם יתברך,כמו שנאמר:כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב וכו’, וכל שכן שאר בני העולם,ואם כן אפילו לחם צר ומים לחץ אינו מגיע לו על פי מעשיו רק השם יתברך זן את העולם כולו בחסדו כאמור “נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו”.
אם ישים אדם אמת זו אל ליבו וידע זאת בברור, אזי טוב לו תמיד ויזכה לעשירות אמיתי, כמו שאמרו רבותינו ז”ל “איזהו העשיר השמח בחלקו, כי ישמח תמיד בחלקו מאחר שיודע שהכל חסד גדול מהשם יתברך אפילו לחם צר ומים לחץ”.
הכלל הראשון שאדם צריך לדעת, שכל מה שיש לו, הכל מתנה מהשם יתברך והכל זה הכי טוב בשבילו, כאשר אדם יתבונן על הדברים ויעמיק מחשבתו בהם, כאשר הוא יראה את החסד הגדול הסובב אותו,על הניסים והנפלאות שהשם יתברך עושה בבריאה בכלליות ואיתו בפרטיות, הרי שהוא יתמלא בשמחה גדולה. שום דבר אינו מובן מאליו בעולם הזה, כל מה שיש לי זה מתנה גמורה מהשם יתברך ואני אמור לשמוח בו, יש לי אישה,יש לי ילדים, בית, השם נותן לי חיים, נותן לי פרנסה אני מרגיש טעמים באוכל, רואה שומע מרגיש.
זה לא מובן מאיליו שהיו אין סוף סוגים של טעמים במאכלים, הכל זה חסד של השם יתברך,הרי הקב”ה יכל לברוא את האדם שיאכל רק סוג אחד של מאכל בטעם אחד, אבל הקב”ה ברא את העולם כך, כדי להטיב לבריותיו וכדי שיוכלו להנות בעולם ועל כן ברא להם סוגים מסוגים שונים של מאכלים בצורות, בסוגים ובטעמים שונים, הכל בחן בחסד וברחמים וכך גם בשאר הדברים וההנאות שיש לאדם, הכל נברא במחשבה תחילה כדי להטיב לו.
כאשר האדם מתבונן בצורה כזאת, כאשר הוא יודע שמי ששם באוכל את הטעמים זה השם יתברך, אז הוא יכול לאכול גם לחם פשוט ולהרגיש בו כל מעדני עולם הוא יכול לשתות מים ולהרגיש בהם את טעם החיים.
אנחנו יכולים לראות עוד שהתם הקדוש תמיד היה משבח בפיו את הדברים- “כמה טעים הלחם הזה כמה דבש וצוקר”, כלומר הוא היה מרבה לדבר מזה והיה עושה מזה עסק כפשוטו. כך גם מלמד אותנו רבינו הקדוש, אפילו אם אתה לא שמח תעשה את עצמך שמח, תדבר דיבורים חיוביים, תשבח תודה, אחרי המעשים נמשכים הלבבות, הדיבור בעצמו שהאדם מדבר משפיע על המציאות ויכול אפילו לשנות את הטעם באוכל.
