יותר מכך, נוכל ללמוד מדברי רבי נתן בליקוטי הלכות, שלא רק המניעות הם הכלים להגברת החשק והרצון, אלא כל העולמות כולם נבראו בשביל להגביר את כוח הרצון והכיסופין באדם וכך הוא כותב בחושן ומשפט א’, הלכות ערב ג’: “עיקר ירידת הנשמה לזה העולם העכור והשפל הוא רק בשביל הרצון, שתזכה לשלמות הרצון. ובשביל זה הוכרחה הנשמה לירד ולהתרחק ממקום מעלתה ולבוא לזה העולם הגשמי העכור והשפל ולהתלבש בגוף גשמי ולהיות רחוקה מאוד בתכלית הריחוק ממקום חוצבה וכבודה בזה העולם העשייה, וכל זה היה בשביל הרצון.
כי השם יתברך רצה לזכות את ישראל שיזכו לכל טוב האמיתי בשלמות, ועל כן הוכרחה הנשמה להתרחק ממקום כבודה ולירד לזה העולם הגשמי כדי שיתגבר הרצון ביותר, כי הבן כל זמן שהוא אצל אביו אעפ”י שאהבתו חזקה מאוד, עדיין אין שייך לומר שיש לו רצון וגעגועים לאביו מאחר שהוא אצלו תמיד, אבל כשהבן נוסע מאביו לאיזה מקום אז הוא מתגעגע ברצון חזק לאביו, וכל מה שהבן נתרחק יותר מאביו מתגברים ביותר הרצונות והכיסופים והגעגועים לאביו.
על כן הוכרחה הנשמה לירד ממקומה הגבוה מאוד מאוד ולהתלבש בזה העולם הגשמי הרחוק בתכלית הריחוק משורש נשמות ישראל, כדי שיתגבר הרצון של הנשמה ביותר, מחמת שהיא רחוקה מאוד משולחן אביה שבשמים”.
נמצא ע”פ דברי רבי נתן, שכל העולמות כולם וכל תכלית ירידת הנשמה לזה העולם, היה כדי להגביר באדם את הגעגועים להשם יתברך, הרצונות והכיסופין. כי כל זמן שהאדם רגיל בדבר מסוים או שהכל בא לו בקלות, ללא קשיים ומניעות, הוא יכול לאבד את הערך לדבר, על כן כל המניעות והרחקות באים להגביר אצל האדם את החשק והרצון, כדי שיבנה כלים, יעריך וירגיש את הדברים כאשר יזכה להשיגם.
על כן אומר רבינו ש”כשהאדם נכנס בעבודת השם אזי הדרך שמראין לו התרחקות ונדמה לו שמרחיקין אותו מלמעלה ואין מניחין אותו כלל להכנס בעבודת השם ובאמת כל ההתרחקות היא רק כלו התקרבות”.
כל ההרחקות והקשיים והמניעות שהאדם כביכול מרגיש, כאשר הוא רוצה לכנוס באיזה עבודה בעבודת השם, הכל נועד כדי להגביר אצלו את החשק וכיסופין. אם יתגבר כנגדם ברצונות חזקים וכיסופים, אזי יבנו לו כלים נכונים לקבל את השפע והמדרגה שכסף אליהם, כמו כן, הדבר יהיה אצלו בקניין כי הוא יגע וטרח בעבור זה והתחזק ברצון אמיתי ועל כן הוא גם יעריך זאת יותר והדבר יהפוך לחלק ממנו.
