![](https://i.ytimg.com/vi/vZUdqLd3a3Q/mqdefault.jpg)
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
בסיפור המעשה ‘מאבדת בת מלך’ אנו רואים את המשנה למלכות שיוצא לחפש את בת המלך האבודה, הוא מוצא אותה במבצר ושואל אותה “איך אני יכול
ישנו עוד סיפור שבו רבינו מסביר לנו את הרעיון של הרצונות והכיסופין וזה נמצא בסיפור המעשה מ’השבעה בעטלירס’, במעשה של ה’בעטליר הכבד פה’ שמספר על
התם הקדוש היה כאמור עוסק במלאכת הרצענות, אבל למרות כל השתדלותו לא היה מצליח להכין נעליים בשלמות, והיה תמיד מוכר אותם בחצי מחיר ואז אשתו
אם נתבונן במשפט המנצח של התם הקדוש נוכל ללמוד עוד יסוד נפלא בהנהגת האדם בעולם ובעבודת השם בפרט. בעולם הזה הדברים נמדדים בעיקר ע”י התוצאות,
גלוי וידוע עוצם חשיבות והמעלה של קדושת המחשבה, שהיא בעצם השורש והיסוד לכל פעולות האדם, דיבוריו ומעשיו, כי הכל תלוי במחשבה, כמו שנאמר “סוף מעשה
ידוע שהלב מחולק לשתי מדורים, חציו השמאלי של הלב הוא משכן הנפש הבהמית וחציו הימני הוא משכן הנפש האלוקית. כאשר האדם מטהר את ליבו ומתקן
את החיבור הנ”ל בין המוח והלב, בין המחשבות הטובות והרצונות אל המעשים, צריכים לעשו”ת בהדרגה ובמידה נכונה, כל אחד כפי הכלים שיש לו, כפי המדרגה
רבינו מלמד אותנו, שכשהאדם נעתק אפילו כחוט השערה מן הרע אל הטוב הוא הולך פרסאות גדולות בשמיים ויש להשם יתברך שעשועים ונחת רוח גדול
“כי עיקר הטהרה מפגם הברית הוא ע”י טהרת המחשבה” כותב רבי נתן בליקוטי הלכות, אורח חיים א’, הלכות תפילין ו’ “כי כל אדם אפילו אם
את כבוד השם יתברך הגלוי כולם רואים, כי מלוא כל הארץ כבודו וכולם מבינים מקצת מגדולתו וחכמתו וחסדיו האין סופיים של השם יתברך, אבל את
רבי נתן מבאר עניין זה היטב, בליקוטי הלכות, אורח חיים א’, הלכות ברכת השחר ג’, סעיף ה’ וזה לשונו: “צריך האדם לידע ולהאמין שנפשו בשרשה
כותב רבי נתן בליקוטי הלכות, יורה דעה ב’, הלכות נדרים ד’, סעיף י”ד: “עיקר התכלית שבשבילו נברא העולם הוא בחינת ההתקשרות, לכלול תחתונים בעליונים, שזה
כמו כן עיקר הנפילה של האדם כאשר הוא נמצא במקומות הנמוכים, יכול לנבוע גם כן מגאווה, מכיוון שהוא אינו משלים עם המציאות שהוא נמצא במקומות
בתחילת הפרק דיברנו על כך שהאדם צריך למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום, כי מי שרודף אחר הכבוד אינו זוכה לכבוד אלוקים אלא לכבוד של
כל העולם כולו עם כל אשר בו, הכל נברא רק בשביל האדם כידוע, ועיקר מעלת האדם שהוא גבוה מן הכל והוא תכלית הכל, עיקר מעלתו
שורש כל הבחירה של האדם נמצא ברצון והדבר שמשפיע ביותר על הרצון הוא הדעת והאמונה, האדם בוחר במה שהוא מאמין או יודע שטוב לו, משתלם
מה שאנחנו רואים בעיניים ומרגישים בחוש, לא תמיד זה המציאות האמיתית, אנחנו יכולים לטעות בשפיטת הדברים ובהתייחסות שלנו אל המציאות, על כן אנחנו חייבים להתחבר
אומר רבינו הקדוש בליקוטי מוהר”ן ס”ב, חלק ב: “ועיקר הרחמנות הוא בבחינת “ואל שדי יתן לכם רחמים”- לכם דווקא. הינו שהשם יתברך יתן לנו הרחמנות,
שואל רבי נתן על זה קושיה גדולה, בליקוטי הלכות, הלכות עירובי תחומין ג’: “שלכאורה קשה להבין את דברי רבינו, כי מאחר שבאמת כוונת השם יתברך
יכולים אנו לראות את העניין הזה אצל משה רבינו ובני ישראל כשעמדו לפני ים סוף, כאשר המצרים רדפו אחריהם והם החלו לצעוק להשם יתברך, מה
כל העולמות כולם ובמיוחד העולם הזה, נבראו בשביל האדם, שהוא תכלית הכל, ועיקר מעלתו של האדם על כל הברואים, אפילו על המלאכים, הוא שיש לו
כפי שהסברנו, החילוף הראשון שנעשה בעולם, הוא החילוף בן הגוף לנשמה, שהאדם נברא כדי להכניע רצון הגוף לגבי הנשמה ולהשיב את המלוכה אל הנשמה שהיא
כותב רבי נתן, בהלכות ברכת הריח ה’, וזה לשונו: “באמת עיקר כל המניעות הם מניעות המוח, כי עיקר המניעה שיש לאדם הוא מחמת שמבלבלים מוחו
הבחינה השלישית של החילוף הנ”ל, בין הבן מלך לבן שפחה שנתחלפו, ישנו וקיים גם במחוזות הקדושה. כידוע ישנם בתורה ארבעה חלקים, פשט, רמז, דרש וסוד.
הבחינה הנוספת של החילוף שנעשה בעולם זה בעניין הלב והמוח, כידוע האדם לומד את התורה הקדושה ומעמיק בה בעיקר בשכל ובמחו, ויש גם עניין גדול
בסיפור המעשה של בן מלך ובן שפחה שנתחלפו, אנחנו יכולים להבין את העניין הזה יותר בבירור, כאשר הבן מלך האמת בורח ממדינתו ומגיע אל היער,
רבינו הקדוש אמר:”התבודדות היא מעלה גדולה ועליונה מן הכל” דהיינו שיפרש שיחתו לפני השם יתברך בשפה שרגיל בה, אז אם רבינו אומר זאת, אז בוודאי
בסיפור המעשה מ’שבעה בעטלירס’ מספר לנו רבינו על שבעת הקבצנים שבאים לברך את הזוג הצעיר בעת חתונתם, כאשר כל אחד מספר מכוחו ונותן משל ששייך
ה’בעטליר’ השני הוא הקבצן החרש, שאמר על עצמו “ואתם סוברים שאני חרש, אין אני חרש כלל, רק שכל העולם כולו אינו עולה אצלי לכלום שאשמע
ביום השלישי הגיע ה’בעטליר’ השלישי, שהוא הקבצן הכבד פה, שאמר על עצמו: “ואתם סבורים שאני כבד פה, אין אני כבד פה כלל, רק שהדיבורים של
ה’בעטליר’ הרביעי הוא ה’בעטליר’ שהיה צווארו עקום, שאמר על עצמו “ואתם סוברים שיש לי צוואר עקום, אין צווארי עקום כלל. אדרבא, יש לי צוואר שווה
ביום החמישי הגיע ה’בעטליר’ הגיבן שאמר על עצמו שהוא בחינת המועט המחזיק את המרובה וסיפר שהיו אנשים שהתפארו בבחינה הזו, שכל אחד היה מתפאר שיש
ביום השישי התגעגעו בני הזוג אל ה’בעטליר’ בלי הידיים והנה הוא מגיע אליהם אל החתונה ואומר להם שבאמת אין לו שום מום בידיים, אדרבא
לאחר שפתחנו והסברנו בקצרה את תהליך הבריאה והאדם, אנו רוצים להתחיל ולהתמקד בתחום האישי ובעבודה הפרטית של כל אחד מאיתנו. מודעות עצמית היא למעשה מודעות
לאחר שהבנו את כוחו וחשיבותו של הרובד הפנימי והנעלם שבאדם, הנקרא תת-מודע ועל השפעתו על חיינו, אנו ניגש אל דרכי הטיפול בו וארגונו מחדש. בראש
הרב אליהו דסלר, מגדולי הוגי המוסר, שקמו לעם היהודי בדורות האחרונים, כותב בספרו, שכאשר האדם מתגבר על יצרו לאורך זמן וכופה על עצמו מציאות מסוימת,
בפרק זה אנו רוצים ללמוד ולעסוק במימד החשוב ביותר באדם והוא המחשבה, שהיא למעשה משפיעה על כל המציאות, הכללית והפרטית, לטוב ולרע. נלמד גם כיצד
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים