וזה בחינת קדושת בית הכנסת, כי עיקר קדושת בית הכנסת נמשך מקדושת ארץ ישראל ששם עיקר עליית התפילה, כמו שנאמר “והתפללו אליך דרך ארצם וכו’”

כי עיקר העבודה הוא התחדשות, בחינת “וקווי השם יחליפו כח יעלו אבר כנשרים” שצריכים להתחדש בכל יום ממש בבחינת “אשר אנוכי מצווך היום” בכל יום

כי השם יתברך הוא מרומם ומנושא מכל הרוחניות, ועיקר בריאת העולם היה “בגין דישתמודעין ליה” כדי שיכירו אותו ויזכו לדעת השלם, היינו לדעת אותו יתברך,

כל נפש מישראל היא התגלות ודעת חדשים להכיר את מי שאמר והיה העולם, כי זה כלל שאין הקב”ה עושה שתי פעמים דבר אחד, כמו שאמר

והנה המעשה הנורא של הבן מלך שנחלף בבן השפחה, שאמר רבינו ז”ל אחר שסיפר מעשה זה שהוא כולו פלא ואין להאריך כאן בשבח גדולת המעשיות

השם יתברך ברא את כל הבריאה בשביל הניצחון דקדושה, כי זה ידוע שהכל נברא בשביל האדם ועיקר מעלת האדם על הכל, אפילו על המלאכים, היא

עיקר האדם נברא בשביל להכיר שמו יתברך, שבשביל זה נבראה כל הבריאה כולה מראש ועד סוף למען ספר שמו בכל הארץ, וכמו שאמרו רז”ל “כל

כי כל העבודה של האדם בזה העולם מכונה בשם שליחות, ועיקר הבריאה היתה רק בשביל הבחירה, כי רק בשביל זה ברא השם יתברך את כל

כי קודם החטא הושיב השם יתברך את אדם וחוה בגן עדן לעבדה ולשמרה, שיזכה שם להתענג על השם לחזות בנועם השם ולהיכלל באור א”ס ברצוא

וכל זה הוא בחינת היד כמבואר במעשה מבעל תפילה, שהיה אצל המלך יד שהייתה מפת כל העולמות והיה כתוב שם כל הדרכים וכל הנתיבות ממקום

וזה “כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך” ודרשו רז”ל, לעולם שכולו ארוך. כי רז”ל אמרו טוב לאדם שלא נברא משנברא ואם כן קשה,

וזה עניין החילוק שיש בין אכילה של יום חול לבין אכילה של שבת, כי ביום חול ניזון הכבד תחילה ואילו בשבת הוא כולו קודש ואין

והנה הכלל, שעיקר ההתחלה בעבודת השם והסוף והתכלית של הכל, הוא בחינת הרצון, כי העיקר הוא הרצון. כי הנשמה היא בחינת רצון ושרשה מבחינת הרצון

כי התכלית של כל הבריאה כולה ושל כל הדברים שבעולם הוא שעשוע עולם הבא, כי לכל דבר שבעולם יש תכלית וזה התכלית יש לו עוד

וזה המעשה הנורא של הבעל התפילה, שמבואר ומרומז שם עניין שבירת הכלים ותיקונם. כי ע”י שבירת הכלים, משם נמשכים כל התאוות והמידות רעות וכל הטעיות

וזה בחינת פורים, כי המן התגאה מאוד כמו שאמרו רז”ל, ורדף את הצדיק האמת בחינת מרדכי, עד שרצה להשמיד ולאבד ח”ו את כל היהודים, כי

כי זה הכלל, שכל מה שהמדרגה נמוכה ביותר שם אלוקותו יתברך בצמצום ובהעלם ובכיסוי יותר. כי באמת השם יתברך בכל מקום, כמו שנאמר ואתה מחיה

כבר הארכתי הרבה לדבר עימכם אמיתת האמת שתזכרו היטב מה שכתוב בספרי הקודש שהעולם מלא יגונות, כמו שכתוב: “גם כל ימיו כעס ומכאובות”. וכבר אתם

רק זאת תדע ותזכור שיש לנו תהילה לאל חי על מי לסמוך כידוע לך בני חביבי ובכך הזה תוכל לפרש שיחתך ולשפוך כמים לבך נוכח

שלום רב לכל אנשי שלומנו באהבה רבה, חיזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים להשם, חיזקו מאוד בתורה ותפילה ותחנונים בכל יום, כי חוץ מזה הכל הבל.

בני חביבי, עדיין אינך משים אל לב לפנות ליבך מטרדתך איזה שעה בכל יום לחשוב על אחריתך ותכליתך. הלא אתה רואה מה נעשה בעולם וכבר

מה אומר לכם בני חביבי וכל אנשי שלומנו הנאמנים, שימו לבבכם היטב מה נעשה עם האדם בעולם העובר בצל הפורח הזה, אשר הכל יודעים שהעולם

מעוצם אהבתכם ותשוקתי חזקה להשתדל בטובתכם בפקודתו ורצונו הקדוש של רבינו להיטיב מטובו האמיתי גם לכם לכל אחד ואחד כפי תשוקתו ויגיעתו וטרחו לקבל טובתו

אני רואה מרחוק שכבר נתעורר לבבכם להבין מעט מזעיר גדולת הבורא יתברך, גם בעוצם הצרות וההרפתקאות העוברים עלינו, כי באמת הן הן גבורותיו הן הן

ואם המניעות והטרדות משתטחים שכמעט קשה לעשות שום עבודת השם, על זה כבר הקדים לנו הרועה ישראל והודיענו שהרצון וההשתוקקות והכיסופין בעצמם טובים מאוד, ושהרצון

ונפשי ונפשך יודעים מאוד כמה וכמה אנו צריכים לברך כמעט בכל שעה הנותן ליעף כוח, שנותן כח ליעף כמוני וכמוך ולכל אנשי שלומנו לסבול ולישא

בכל יום נעשים שינויים רבים נפלאים ונוראים מאוד, והכל לטובתנו הנצחית. מה גדלו מעשיך השם מאוד עמקו מחשבותיך, ובכל יום השם יתברך מקבל התפארות חדש

למדנו שאין מחזקין אלא למחוזקין ואין מזרזין אלא למזורזין ויש לי בזה הרבה לדבר בעזרת השם יתברך כי אף על פי שהשם יתברך בחסדו הגדול

בכל יום נעשים שינויים רבים נפלאים ונוראים מאוד, והכל לטובתנו הנצחית. מה גדלו מעשיך השם מאוד עמקו מחשבותיך, ובכל יום השם יתברך מקבל התפארות חדש

במה נקדם השם עד כה עזרני ברחמיו ונפלאותיו העצומים שאזכה שיצאו מפי דברים כאלה אשר אי אפשר לספר אפילו לעצמו “כי אני ידעתי כי גדול

וצריכין לפשפש במעשיו ולבקש ולדרוש ולחקור דרך לתשובה כל אחד ממקום אשר הוא שם. ואין כוחנו אלא בפה, וגם לזה צריכין סיעתא דשמיא. וצריכין להתחזק

נא בני חביבי, זכור ואל תשכח כל זה, זכור תזכור בכל עת את כל החסדים הגדולים והנוראים שעשה השם יתברך עימנו, שקרבנו לאור כזה אשר

בני ידידי, עדיין אינך משים אל לב לפנות לבך מטרדתך איזה שעה בכל יום לחשוב על אחריתך ותכליתך. הלא אתה רואה מה נעשה בעולם וכבר

האומר לעולמו די יאמר לצרותינו די, בקשתי ממך בני חביבי מחמד עיני, לבל תירא ואל תפחד רק תתפלל אל השם יתברך ותבין ותשכיל ממוצא דבר,

נא בני, מחמד עיני, הסתכל היטב על תכליתך והחזק בתורת השם ותתמיד בלימודך, ותקבע שעור להתבודדות בכל יום ויום,לפרש שיחתך לפני השם יתברך ולהתחנן מלפניו

גם אודיע לכם חדשות מעתה, דעו כי יש אלוקים שליט בארץ, בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, חי לעד וקים לנצח ישתבח שמו לעד. והכסף והזהב

זכור זכרתי בך אהובי חביבי, אוהב דבק מאח אשר אהבת עולם אהבתיך כבני ואחי, ועצור במילים לא יכולתי מלהזכירך גם עתה, עד מתי עצל תשכב,

הנה בני מאליך תבין איך הכל אחד, מה שנעשה איתך בכל יום, ומה שנעשה בכל העולם, הכל אדוק ומקושר זה בזה. ונפלאותיו ומחשבותיו יתברך עמקו

צריך כל אחד להבין דבר מתוך דבר, להחיות נפשו במקומו ובשעתו, כפי מה שהוא. כי אילו פינו מלא דיבורים אמיתיים וכו’, לא יוכל איש לדבר

השם עוזר לי, שאני על פי הרוב בשמחה, על עוצם נפלאות חסדו הנצחי, שזכיתי לשמוע כל מה ששמעתי ולכתבם על ספר, להודיעם לבני אדם. ובאמת

חזק בני וחזק ותישב עצמך היטב היטב ותחשוב דרכיך והסתכל ושים לבך היטב, מה נעשה בעולם, את כל המעשה הרע הנעשה תחת השמש, בפרט בדורות

אף על פי מה שעובר עלי, אני מחייה עצמי גם עתה המעוף צוקה הזאת, בגודל חסדו הנפלא אשר הגדיל עלי יחיד קדמון יתברך שמו, שהודיענו

חזק ואמץ בני חביבי לילך בדברי אדוננו ורבינו ז”ל, להסתכל בכל פעם על ההרחבות והישועות וכו’ ולהחיות את עצמך בכל נקודה ונקודה טובה שחוטפין בכל

חזק בני וחזק להחיות עצמך בכל יום בגודל החסדים והנפלאות שהשם יתברך מפליא עם כל אחד ואחד בכל יום ויום, ותאמין שלא על חינם קבעו

אין אני יודע מה לכתוב לך להשיב נפשך, כי כבר דיברתי וכתבתי לך הרבה, רק היזהר לקיים שיהיו דבריו האמתיים של אדוננו מורנו ורבינו בכל

ועתה אחי ורעי לעוצם אהבתנו החזקה, סיפרתי לכם מעט מה שעובר עלי, למען תדעו ותבינו מעט מרחוק מה שעובר עלי והכל לטובה גדולה גם בגשמיות.

והנה בעיתים הללו אין לנו במה להחיות עצמנו כי אם על פי השיחות שחננו השם להשיח כבר מקודם, שכל העולם מלא יסורין וכבר דיברנו בזה

בני חביבי צריך שתשים ליבך שכל מה שאנו מדברים, אין כונתנו לדיבורים בלבד ח”ו, כי אם לילך בזה ולהציל נפשו ע”י זה, בפרט בעת צרה

תאמין לי בני חביבי, שכל אלו הדיבורים נאמרו אליך בפרטיות ואתה צריך לומר, שעיקרם נאמרו רק בשבילך, כי חיב אדם לומר “בשבילי נברא העולם” ואם

השם יתברך ירחם עלינו ויזכנו להמשיך עלינו שני הבקיאות שצריכין להמשיך על עצמו, שהם בחינת בקי ברצוא בקי בשוב. שהם בחינת אם אסק שמים שם